לחיות מעל מנהרות תופת

"שלוש שנים אני יודעת על המנהרה שנחפרה מתחת לרגלי והאמנתי שמישהו שם משגיח ויודע ומוודא שהעניין לא יצא משליטה. טעיתי. ידעו ולא עשו דבר". הילה פנלון מיישוב נתיב העשרה בעוטף עזה, כועסת על הממשלה

12/08/2014
הילה פנלון קבלו עדכונים מהילה
  • RSS

אני רוצה לכתוב על מנהרות התופת שגילו לאחרונה בישוביי עוטף עזה.

כל המדינה נדהמה לגלות את מה שהכניסה הקרקעית לעזה חשפה לעיני כל המדינה - הגבול שלנו עם עזה, זה המאובטח מכל הכיוונים בים באוויר וביבשה פרוץ לחלוטין מתחת לפני הקרקע בהיקפים בלתי נתפסים.
למדנו שהמנהרות הן הן האיום המיידי על מדינת ישראל. עשרות מנהרות המתפצלות עוד ועוד רוחשות חיים ומוות מתחת לפני הקרקע.

תדהמה!

או שלא.

כשדבר גילוי המנהרה התפרסם באמצעי התקשורת, קיבלתי טלפונים דואגים והודעות שנגעו כולן למנהרה שהתגלתה בישוב שלי. היא הפכה לשיחת היום בישראל.
הבעיה היחידה היא שאנחנו יודעים על המנהרה "שלנו" כבר מספר שנים. זו היתה עובדה ידועה לכל התושבים האזור.
תושבי הישובים חולית וסופה מדווחים במשך שנים על קולות חפירה מתחת לבתים. זו עובדה ידועה לכל.
את גלעד שליט למיטב ידיעתי חטפו במנהרה ולא במסוק.

asaracar128

כלומר ידענו על המנהרות.
אמרו שכולם ידעו אבל הופתעו ממימדי התופעה. ידעו ולא עשו דבר.
אבל למה חיכו? למה חיכו להיות מופתעים מימדי התופעה כשפוטנציאל האיום היה כל כך ממשי? כשהכיוון היה כל כך ברור?

אז אני רוצה לדבר על מנהרות התופת.

סיפור מנהרות התופת מלמד שעד שאין "איום קיומי", כמו שהגדירו אותו כותבים מסויימים, הוא לא זכה להתייחסות ולפעולה. המנהיגים שלנו בחרו לעצום עיניים בתקווה שהבעיה תעלם. היא לא נעלמה. היא התגברה עד שאיימה על חייהם של עשרות אלפים והיכתה את הציבור בהלם.

יש עוד מנהרות תופת.
יש את מנהרת התופת של החינוך בישראל שמייצר פה דור של ילדים חסרי ידע, חסרי חינוך וחסרי דרך.

יש את מנהרת התופת של שרותי הבריאות הציבוריים שמייצר פה אוכלוסיה שבאין ידה משגת ביטוח רפואי פרטי היא לא תזכה לטיפול ראוי לבן אנוש.

יש את מנהרת התופת של הפילוג העמוק והתהומי בתוכנו שגורמת לנו לאבד את האחדות המייצרת את הזהות שלנו כעם.

יש עוד הרבה מנהרות תופת: של הרווחה, של המעמדות, של המשטרה, של הפנסיות לעובדי המדינה שיתפוצצו לילדים שלנו בפרצוף. לא חסר. כל אחד יכול להוסיף עוד מנהרה לרשימה.

המשותף לכל מנהרות התופת האלו זה שכולם יודעים שהן קיימות ושהמצב רק הולך ומחריף מרגע לרגע ושהן חופרות תחת אדמתנו בכל רגע ורגע ומאיימות להפיל אותנו לתוכן. כולם יודעים אבל לא עושים דבר.

לאורך השנים המנהיגות שלנו, הממשלות שלנו, מסתכלות ישירות על הבעיות שמאימות להחריב אותנו ועוצמות עיניים פקוחות לרווחה.

בעוד מספר ימים בוודאי תסתיים המערכה נגד החמאס בתקווה שתאפשר לנו תקופה ארוכה של שקט.
הלחימה הזו הוכיחה לנו כי מה שנראה לנו כמו תחילתה של מנהרה יהפוך תוך זמן קצר לבעיה קיומית שלא בטוח שאפשר יהיה לפתור.

אני תושבת עוטף עזה. אני רוצה ומבקשת ביטחון לילדי. אבל ביטחון הוא לא רק למנוע ממחבלי החמאס לחדור לישראל אלא ביטחון בחינוך שהם מקבלים, ברפואה לה הם זכאים, ביטחון במדינה אליה נולדו ובה הם חיים.

שלוש שנים אני יודעת על המנהרה שנחפרה מתחת לרגלי והאמנתי שמישהו שם משגיח ויודע ומוודא שהעניין לא יצא משליטה. טעיתי. ידעו ולא עשו דבר.

כולנו יודעים כבר שנים על מנהרות שמאיימות על חיינו - עכשיו אני מבינה שהמנהיגים שלנו עוצמים עיניים פקוחות לרווחה ולא עושים דבר לשנות, להוביל, להנהיג.
בסוף המערכה הזו אנחנו צריכים לדרוש מהמנהיגות המסוכסכת שלנו לפקוח עיניים ולטפל בכל מנהרות התופת המאיימות על הקיום החברתי שלנו כאן.

גילוי המנהרות שחצו את הגבול מתחת לגדר של עזה גרם לי לשאול את עצמי על מה עוד יודעים ועושים כלום. ממה עוד מתעלמים?
אני ידעתי על המנהרה וסמכתי על הרשויות שיפעלו. טעיתי. הן לא עשו דבר.
למדתי מזה שגם איומים קיומיים לא מקבלים התייחסות.
מנהיגות היא לא רק האחזות בכיסא.
מנהיג צריך לזהות בעיה ולפעול.
מנהיג צריך להתמודד מול בעיות ולא להתעלם בתקווה שיעלמו.
מנהיג צריך לפקוח עיניים או ללכת הביתה.

הגיע הזמן שנפסיק להסתמך על ניסים ולהבין שמה שנשמע כמו מנהרה, מרגיש כמו מנהרה ומפחיד כמו מנהרה - הוא האיום הקיומי הבא שלנו.

אל תתנו להם לעצום עיניים.

 

 

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה