סימני אזהרה: על הפרעות אכילה בגיל ההתבגרות

בגיל ההתבגרות הילדים שלכם יכולים להיות מבולבלים וכועסים, אבל הם עלולים לחוות מצוקה ואף משבר נפשי עמוק. כך תזהו את הסימנים

17/08/2014
רעות חוצה קבלו עדכונים מרעות
  • RSS

סימנים לדיכאון: כך תדעו לזהות (צילום: שאטרסטוק)

הילדים שלכם הם ככל הנראה הדבר הכי חשוב לכם. אתם רוצים לראות איך הם גדלים ומגיעים להישגים, השקעתם ימים כלילות בטיפוח של תחביבים, בהסעות לחוגים ובחוויות וטיולים שיעשירו את עולמם. עד שמגיע גיל ההתבגרות וטורף מחדש את הקלפים. הבת שלכם, שעד לא מזמן הייתה הילדה הקטנה שלכם, הופכת לאישה. עולמה האישי מתפתח, היא שומרת בקנאות על פרטיותה ומדירה אתכם מהחיים שלה, מהחברים, מהמחשבות. לפעמים זה מלווה בטונים צורמים ועימותים, ולפעמים אתם פשוט מחליטים לתת לזמן לעשות את שלו.

גיל ההתגברות היא אכן תקופה חולפת, גם אנחנו היינו שם, גם אנחנו מרדנו בהורים, פיתחנו אישיות ועולם פנימי, גם אנחנו חיפשנו את השביל הייחודי לנו לבד.

אבל יש מקרים שבהם תקופת ההתבגרות עלולה להיות מלווה במשברים אישיים, מצוקה או דיכאון עד לפגיעה פיזית ונפשית קשה. איך נדע לזהות את הסימנים?

הילה גולן, עובדת סוציאלית המתמחה בעבודה עם בני נוער ובהדרכה הורית מפרטת על ההפרעות העלולות להתפרץ בגיל ההתבגרות: " הבעיות הנפוצות בגיל ההתבגרות, להערכתי, הן הפרעות אכילה, התמכרויות למיניהן- שזה לא לגמרי תחת הכותרת, אבל זה יושב על מצב נפשי מסוים וזה יכול להוביל להידרדרות פיזית ונפשית,וגם דיכאון חרדות".

לדברי גולן, התעסקות מופרזת במראה חיצוני, ספירה אובססיבית של קלוריות והימנעות מאכילה הם סימנים ראשונים להתפתחות הפרעות אכילה " בני נוער שרק משחקים עם האוכל בצלחת ולא באמת אוכלים, זאת נורת אזהרה חשוב להיות עירניים וברגע שמתעורר חשד לדובב את הנערה או את הנער לדבר על זה".

 מה קורה במחשב של ילדיכם?

אחד מהפערים הכי גדולים של המאה ה-21 היא הטכנולוגיה, בעוד שהורים רבים עדיין לא לגמרי מצליחים להתמודד עם שלל הגאדג'טים והאפליקציות ששוטפים את העולם, בני נוער כאילו נולדו עם טאבלט ביד, הם מבלים שעות רבות בגלישה באינטרנט שם נחשפים לאתרים שלא מתאימים לגילם ולבשלות הנפשית שלהם "באינטרנט יש אתרים שמעודדים אנורקסיה, ובולימיה, וכמובן שכל אתרי הרשתות החברתיות שם בני נוער יכולים לסבול מהצקות, חרמות וגם מאלימות מינית, הטרדה, הפצת תמונות או עידוד לתמונות בעלות אופי מיני".

הפרעות אכילה או דיכאון הם לא הבעיות היחידות העלולות להתפרץ בגיל ההתבגרות, ממש כפי שמציינת גולן, בשנים האחרונות אנחנו עדים ליותר ויותר סיפורים על ניצול מיני של נערות, הפצת תמונות אינטימיות ברשת ואלימות מינית " מה שקורה לא פעם במצבים של ניצול מיני, הוא שהקורבן חווה אשם מאוד גדול סביב מה שנעשה לו, תחושת האשמה והקושי גורמת להסתרה. באופן כללי העצה היא נוכחות הורית חזקה- לדרוש לדעת מי החברים ולאן הם הולכים וכולי. כן, יכול להיות שנקבל צעקות אבל המסר מחלחל ובסופו של דבר נקבל שיתוף פעולה".

להתעלם מהצעקות, לשמור על עירנות

גילוי מוקדם של מצוקה נפשית, או מעורבות חברתית שלילית של ילדיכם, יכולים להביא לפיתרון מהיר יותר של הבעיה, אבל איך נדע האם הבעיה מצריכה עבודה עם איש מקצוע?

"כאשר אנחנו מרגישים שיש פגיעה בתפקוד- ירידה דרסטית בלימודים, הסתגרות, אי יכולת מצד המתבגר לתפקד באופן יומיומי, מצריכים ייעוץ וטיפול מקצועי".

קל להגיד, אתם בטח מהנהנים עכשיו מול המסך, קל להגיד קשה לבצע. למי יש סבלנות להתעמת שוב ושוב עם מתבגר מעוצבן שעשוי לעורר מהומה על כל שאלה, לנסות לדלות מביתכם המתבגרת פרטים אישיים על חייה ולהתסכן בטריקת דלת?

לדברי גולן, דווקא הפגנת מעורבות ועניין עשויים לרכך את תחושת הבדידות "הרבה פעמים אנחנו מקבלים מסרים קשים מההורים- 'תעזבי אותי' וצעקות. צריך להבין שזה לא אישי- הוא מוציא את הכעס אל העולם ולא כלפי אישית. בוודאי שצריך להיות גבול- קללות או אלימות. הצורך העיקרי הוא להמשיך לחבק נפשית ופיזית, הם עדיין ילדים הם זקוקים לנוכחות הורית חזקה. ילדים אומרים לי שהחפירות של ההורים שלהם דווקא מאוד חשובות ונותנות תחושה של איכפתיות. דרך נוספת היא לשתף בעצמנו- איך עבר היום, החלטות קטנות, לתת לילד ולמתבגר שהוא בעל ערך ומשמעותי בחיים שלי".

5 דרכים לעזור לילדיכם להתמודד

 1. הפגינו נוכחות הורית

גם כשהבת או הבן פוקדים עליכם " לא להתערב" המשיכו לגלות עניין בחיים שלהם. "נוכחות הורית והתחושה שיש 'מישהו שאיכפת לו ממני' מחזקת את הילדים".

2. תנו דוגמא אישית

רוצים שהילדים ישתפו אתכם? שתפו אותם בעצמיכם. ספרו להם על החלטות חשובות בחייכם, בקשו את עצתם בנושאים מסוימים. כשהם ירגישו שאתם פתוחים הם ירגישו בנוח לשתף גם, "תנו לילד תחושה שהוא משמעותי וחשוב לכם, שדעתו נחשבת בעיניכם".

3. שימו לב לסימנים

לא צריך להגיע למצב קיצוני על מנת לטפל בבעיה. שימו לב לסימנים: דכדוך, חוסר תיאבון, ירידה בלימודים או הזנחת תחביבים. סימנים אלה עשויים להצביע על בעיה, שימו לב וטפלו בהם בזמן.

4. היו מעורבים בחיי ילדיכם

בקשו מהילדים דיווח על סדר היום שלהם, הכירו את החברים שלהם ואת המסגרות בהם הם נמצאים. "יכול להיות שנקבל צעקות, אבל המסר מחלחל. הם יודעים שיש להם על מי לסמוך, אין תחושה של 'אני לבד בעולם' ".

5. היו "המבוגר האחראי"-

בריבים וחיכוכים עם הנער או הנערה זיכרו שאתם המבוגרים. הציבו את הגבולות שלכם "בלי אלימות מילולית או פיזית כמובן, לא להגיע למצב שאתם מרגישים מאוימים מהילד", אך עם זאת זיכרו שאתם המבוגרים נמצאים במקום מגובש ושלו יותר מילדיכם שנמצא בסערת רגשות ובתקופה של חיפוש. היו אתם אלה שמציעים פשרה, שמצעים פיוס ואווירה נינוחה תוך שאתם מקפידים על הערכים החשובים לכם בחינוך.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה