אליאב, הדושבאג של המדינה

מתברר כי המלחמה הייתה בסך הכל כיסוי על הפשעים נגד נשים שאליאב ביצע ב"אח הגדול", ובכללן מניפולציות, התקרבנות ובעיקר - השתקה. ולמה העולם נרעש מהציצי המניק של אוליביה ווילד?

07/08/2014
הדס בשן קבלו עדכונים מהדס
  • RSS

הגבר עם האצבע על כפתור הווליום

בשבוע שעבר, לקחתי הפסקה מדיווחי החדשות הבלתי פוסקים, כדי לחזור לרגע ל"אח הגדול", ולגלות, לחרדתי, ש"צוק איתן" היה בסך הכל כיסוי. המלחמה האמיתית התרחשה מתחת לאף שלי כל הזמן, וחמקה ממני: זוהי מלחמתו של אליאב אוזן נגד המין הנשי. פשעים נגד האנושות, או לפחות הנשיות, התבצעו בבית האח הגדול באופן יום יומי, העולם שתק ודיבר על עזה, ואליאב המשיך והמשיך והמשיך. המילה "דושבאג", שעשתה עלייה נאה לישראל השנה, מעולם לא הייתה יותר הולמת: מדובר בשק של איכס, מרוכז בעצמו, מעליב ומתנשא, שיש לשטוף אותו מעלינו ויפה שעה אחת קודם.

תקציר הפרקים הקודמים: אליאב השיק את עצמו ב"אח הגדול" בתור המושא הרומנטי של דנית, אשר החלה את הסדרה כצעירה קופצנית ועליזה. דנית התאהבה באליאב חיש מהר, ביקשה לישון איתו בלילות, ואז הוא התחיל לגמגם, להציב תנאים, לשנות את דעתו בכל פעם מחדש ובאופן כללי לעצבן, כאשר בחדר האח הוא אמר בבירור: הוא לא מעוניין בה בכלל. למה בכל זאת נתן לה תמיד את האשליה שיקרה ביניהם משהו? כנראה מטעמי אסטרטגיה, ולא רחמים כפי שהוא ניסה להציג זאת. באחת השיחות של אליאב עם האח הגדול, הוא נשאל איזו בחורה כן תכבוש את לבו וענה מיד: נופר מור, מתחרה מעונה 3, משום שהיא יותר דעתנית מדנית. היא אישה  חזקה שעומדת על שלה, וזה מה שהוא באמת אוהב.

 

eli-post68

ובכן, כמו באגדות הרייטינג הכי גדולות, אותה נופר מור הופיעה מול אליאב במסגרת כניסת הדיירים החדשים, יפהפיה, דעתנית וגם, מה תדעו, מעוניינת בו. כשראה אותה לראשונה, אליאב שתק והתרגש. זה היה אולי הרגע האמיתי היחיד שלו ב"אח הגדול". לרגע הוא נתן ללב שלו לפעום בצורה לא מחושבת. אבל מהר מאוד, הוא חזר למשחקיו הישנים - הוא חיזר אחרי נופר והמשיך את הקשר עם דנית, תוך כדי שהוא משקר לדנית, שמצדה החלה להתמוטט ולעשות לו מניפולציות, עמן הוא התמודד בצורה מאוד גרועה. בסופו של דבר, אליאב החליט להתרחק מנופר ולחזור להיות ידיד קרוב של דנית, כשהוא לא מסתיר שהוא עושה זאת כדי שלא יודח, או כפי שניסח זאת באופן כה אלגנטי אתמול: "הייתי השליט של הבית ואני לא מוכן ליפול". הרומנטיקה בשיאה, אין ספק.

והבנות, מה איתן? דנית, מדמות חיובית  ושמחה, הפכה בשלב זה לצל אדם, נוירוטית, שתלטנית על אליאב בצורה בלתי רגילה. קשה לשמוע את שאר הדיירים קוראים לה "סמרטוט" תדירות, אך קשה גם להאשים אותם. ונופר, שהגיעה כזכור על תקן האישה החזקה והאסרטיבית, יושבת ומחכה שתשומת לבו של אליאב תשוב אליה, מספרת לכולם שכשהסדרה תגמר הם יהפכו לזוג, ומסתפקת בפירורים עלובים שהוא מפזר לה (אפילו שמעתי אותה אומרת לעינב שהיא יודעת שהוא אוהב אותה, כי הוא מזמזם שירי אהבה ומביט בה. מאז הטיול השנתי של כתה ז' לא ניתן מונולוג כזה).

אליאב, כדרכו של דושבאג מנוסה, יצר לעצמו, כפי שמרטין הגדירה זאת בתכנית אמש "קולקציה של בנות". הן יושבות ומחכות לו, הוא בוחר. שולט לחלוטין בסיטואציה, מנתב אותן כראות עיניו, מלהק ומביים-  את תשבי כאן ותחכי לי שאבוא לעשן, איתך אדבר בחוץ עוד חמש דקות, סבבה בנות? כל אחת יודעת איפה היא צריכה להיות?

אפשר בשלב הזה לשאול, כמו שנשאלתי לא מעט בהקשר לתקיפות בעזה: אז מה את מציעה? מה הוא יכול היה לעשות? התשובה לא כזו מסובכת, פשוט להיות בן אדם. לא ליצור אצל הזולת אשליה שתתן מעצמך יותר, כאשר זה לא מה שאתה מתכוון לו. לדעת להפרד, בצורה אמיתית ונקייה, ולא להישאר מתוך רחמים מזוייפים. לא לאפשר מצב בו שתי נשים לא מדברות זו עם זו בגללך, לעשות מאמץ אמיתי כדי לפייס ביניהן, או פשוט לקחת צעד אחורה עד שהנוכחות הטעונה שלך תפסיק לפגוע. אם זה אומר שתצטרך להסתדר קצת לבד, או לעשות חברים חדשים - זה לא אסון. קוראים לזה אחריות.

אבל מה שאתה לא בוחר בו, יש דבר אחד שכשגבר עושה פשוט מוציא אותי מדעתי - וזה להגיד לבחורה להיות בשקט. "בואי נוריד ווליום", אומר אליאב לדנית בתחילת שיחה, כדי להראות לה מי כאן הבוס, ומלווה את האמירה בתנועת יד מקטינה. באותו ערב, נופר תוקפת אותו על שהוא ממדר אותה, ואליאב מזהיר אותה שהיא "תעיר את כל הבית עם הרעש שלה". שתי הנשים רועשות מדי בשביל אליאב המסכן, לא נורא שאחת מהן היא אותה "אישה חזקה" שלה פילל רק לפני כמה שבועות - הוא בכל זאת רוצה שליטה מלאה על כפתור הווליום.

אז חברות, עצה מאחותכן - ברגע שגבר אומר לך להיות בשקט, פשוט תלכי משם. גבר כזה יגיד לך להיות בשקט גם כשתצחקי מכל הלב, כשתבכי על אבדן  מר, כשתתעצבני על מה שאת רואה בחדשות, וכשתחשקי באורגזמה רועשת במיטה. גבר כזה מעוניין בבובה מתכווננת, לא בבת אנוש כפרטנרית לחיים. הביתה. ביוש.

המילקשייק שלי מביא את כולם למגזין

בקרוב איילת בת ה-8 חודשים תפסיק לינוק. אני מרגישה את זה. היא עדיין אוהבת לשחק בציצי ולקחת שלוק פה ושם, אבל קשה לחלב האם שלי להתחרות עם כל האוכל האמיתי שהיא אוכלת שם בחוץ, בתאווה גדולה ובשתי שיניים שכבר צמחו לה לתפארת. סופה של התקופה צובט לי קצת בלב, וגורם לי לרצות לתעד עוד ועוד מהימים האחרונים האלה, מה שגרר אינפלציה של סלפיז ציצים בסמארטפון שלי - תמונות שודאי אביט בהן במשך שנים רבות שיבואו. אחרי הכל, הנקה היא תקופה כל כך מיוחדת בקשר שלנו, ויש לה, כמו להרבה דברים שקשורים בחלב - תאריך תפוגה.

אני לא משלה את עצמי שזה מה שעבר לאוליביה ווילד בראש כשהחליטה להצטלם לשער "גלאמור" בפוזת ההנקה הזו. אני מניחה שהרצון לעורר פרובוקציה, להצטלם כמו שאף כוכבת אחרת לא הצטלמה לפניה, לשלב בין היופי המצמית שלה (מדובר באמת באחת הכוכבות המעלפות כרגע בהוליווד) לבין היופי שבהנקה כדי ליצור אמירה אופנתית חדשה - הוא שעמד מאחורי התמונה שעיניכן רואות. אבל האמא המניקה שבי, בסך הכל רואה משהו מאוד בסיסי - תינוק רעב. קל לי לדמיין שווילד לקחה את התינוק ליום הצילום, הוא קיטר קצת, והיא שלפה שד מתוך שמלת הקוטור המדויקת שלה, ונתנה ארוחת צהריים. אחרי הכל, תינוקות בגילו של הבן שלה, רעבים ברוב בשעות הערות.

olivia

עוד בטרם המגזין נחת בחנויות, אפשר כבר לדווח שהפרובוקציה הצליחה, ודיון מחודש בנושא הנקה, אמהות ופומביות השתלט על הרשתות החברתיות בארצות הברית. יש לא מעט אנשים שחושבים שציצים מניקים צריכים להישאר בנחלת הפרט. אחרים רואים כאן חגיגה של נשיות חופשית ומועצמת, תשובה לכל הפוריטנים שדורשים כי נשים תנקנה בשירותים ציבוריים ולא במסעדות הומות אדם. וגם מהסטיילינג המוקפד אי אפשר להתעלם: כבר התרגלנו לתמונות הנקה באינסטגרם של סלביות, מגוון סטפאני ועד לאלאניס מוריסט, אבל הן בדרך כלל הרבה פחות זוהרות ומוקפדות מזו, אז האם יש כאן אמירה על הסקסיות שבהנקה? בעיני, התשובה חיובית, ואין בכך פסול. אישה מניקה היא אוכל, אבל היא גם אישה. לא כדאי לבהות בה במהלך האקט (אלא אם כן זה על שער מגזין), אבל מותר לחשוב שהיא יפה, סקסית, נחשקת. זה עדיף על סיפורים של גברים שנגעלו מהשדיים של נשותיהם ברגע שאלה הפכו לתזונה, מתוך איזו פרפארזה למשפט של ג'ואי בחברים: "ג'ואי לא חולק באוכל שלו!". אפשר, ורצוי, לשלב בין כל העולמות: סקס, אוכל, חושניות, הזנה, רכות, נתינה, רגש. אמא. זה כיף.

joey1

בכל מקרה, תמיד משעשע לגלות עד כמה האמריקאים הם בעצם כל כך שמרנים, עד כי תמונה אחת תמימה שכזו יכולה לזעזע להם את אמות הסיפים. דווקא אצלנו, בישראל, אני יכולה לדווח ממקור ראשון כי הנקה בפומבי תמיד התקבלה כלפיי בשיוויון נפש, עד כי התחלתי לעשות זאת גם בלי כיסוי, בכל מקום שתוכלו לדמיין. איילת אכלה בתאבון רב במסעדות, בתחנות אוטובוס, בפארק, בעיר, בכפר ובקרת. בחוויה שלי, הציבור הישראלי לא מתרגש מנשים שנותנות אוכל לתינוקות שלהם, ואנחנו נמשיך, כל עוד התינוקות יהיו רעבים.

ועכשיו, כי בכל זאת צריך מזכרות, גם לי מתחשק להיות קצת אוליביה ווילד, ועם האקססורי השווה שלי, בעיני זה הכי גלאמור:

hadas

 

 טיהי

יחסנו עם הטורקים אולי מעולם לא היו גרועים יותר, אבל יחסנו עם הטורקיות רק מתחילים - והם מאוד מבטיחים.

הימים האחרונים מלאים בטורקיות צוחקות ומחייכות באינסטגרם ובטוויטר, תחת ההאשטגים: kahaha,  #direnkahkaha#, ו- direnkadin# (שזה בטורקית: צחוק, צחוק מחאה ונשות המחאה). כל זאת בתגובה לדבריו של סגן ראש הממשלה שלהן, בולנט ארינץ', אשר אמר בנאום כי יש בעיה קשה עם נשים שצוחקות בפומבי. "איפה הבנות שלנו אשר מסמיקות, מרכינות ראש ומשפילות מבט כשמסתכלים עליהן, אשר נהפכו לסמל לצניעות?" הוא שאל בפגישה שערכה מפלגת הצדק והפיתוח, המפלגה השלטת בטורקיה. התשובה לטמבל הזה, בנראות יתר של נשים ברשת החברתית, היא לא פחות מגאונית - הרי אם הוא לא רוצה  נשים צוחקות הוא בטח ובטח לא רוצה נשים בטוויטר, הא?

מתוך טוויטר

הטורקיות הצוחקות בחרו להראות את עצמן, בלי יותר מדי מלל והסברים, וכאן טמון כוחן. כל לחיצה על אחד ההאשטגים חושפת עולם  - יש נשים מודרניות לגמרי, יש נשים מחוייטות במשרד, יש נשים בבורקות ולבוש מסורתי, יש נשים שמשלבות בין המזרח למערב - המשותף לכולן הוא שהן צוחקות בגדול, מראות כי הן מבינות לגמרי מהי מחאה ולא מוכנות לוותר עליה.

בעובדה שדווקא מול אמירה כל כך אלימה, הטורקיות מצאו דרך להראות לעולם כי הן קיימות, על שלל גווניהן -  יש משהו שמחזיר תקווה. זה צריך ויכול להזכיר לנו עד כמה העולם החדש פתוח לדרכים שונים של מחאה, ושגם כשנדמה לנו שאנחנו יודעים הכל, תמיד יש עוד בני אדם ששווה להכיר, לראות, לאהוב.

עכשיו הנטל הוא עליהן, להלחם למען הדמוקרטיה שלהן, כדי שהיום שבו באמת יאלצו להפסיק לצחוק ישאר בגדר הזיה רחוקה.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה