א.ב יהושע, הרחם שלנו הוא לא עניינך!

הסופר הנכבד אמר כי אישה ללא ילדים היא רק "ניצבת" בעולם. כי אישה שרוצה להיות משמעותית צריכה ללדת. כי יש מי שערוך לשבת ביהירות שכזו ולקבוע לגופה של אישה מתי היא שלמה ומתי היא נכה

03/08/2014
אושרית נברה קבלו עדכונים מאושרית
  • RSS
» סליחה, מי שאל אותך? א.ב יהושע (צילום מסך)

"בזמן האחרון אני נתקל בתופעה של נשים שהחליטו לא ללדת. ההחלטה הזאת, אם מצד הגבר ואם מצד האישה, היא בעיניי איזו הפרעה במחזור הטבעי של הטבע. אישה המחליטה לא להביא ילד זה סוג של נכות. סוג של אגואיזם, סוג של התחפרות בתפקיד הניצבת"  

(א.ב. יהושע, מתוך ראיון ב"7 ימים", ידיעות אחרונות)

זה לא פוסט בנושא פרוזה. זו לא ביקורת על ספר. זה גם לא דיון על תרומתו של א.ב. יהושע לתרבות המקומית.  זה פוסט בנושא החפצת נשים והבעת עמדה פטרונית מקוממת על גופן ועל ייעודן בעולם הזה.

יום שישי, שעת בוקר. אני ישובה במספרה ומעלעלת בדפי העיתון, מנסה לחמוק מכל דבר שנוגע למלחמה האיומה המתרחשת בעזה. בקושי רב אני בורחת מהריאיון עם ורדה פומרנץ, מי ששימשה שנים ארוכות ראש מחלקת הנפגעים של צה"ל, וקברה את בן זקוניה שנפל במלחמה הזו בימים אלה ממש. ככותבת וכחובבת פרוזה, כמעט צהלתי למראה הריאיון עם א.ב. יהושע וקיוויתי למצוא בו איזה מפלט מאותם עמודי עיתון הנושאים שמות של חיילים מתים.

אבל פצצות, כידוע, נופלות על ראשינו גם ללא אזהרה.

ישראל 2014, רוחות רעות של מלחמה מנשבות בחוץ,  אימהות קוברות את פירות רחמן בכל יום ויום. על ספת המרואיין יושב מי שמזוהה כאייקון תרבות ישראלי, מוותיקי הקנון,  ופורש את משנתו בעלת הניחוח השוביניסטי המקומם.

בפטרונות יהירה שאין לה גבולות, יושב א.ב יהושע וקובע מהו תפקידה של אישה בעולם הזה, ומה הופך אותה ל"שחקנית" או ל "ניצבת".  והקביעה הזו מושתתת על השימוש בו בוחרת אישה לעשות בגופה, ברחם הפרטית שלה, ברמת המוכנות שלה להתגייס לפעולת "המחזור הטבעי של הטבע" ולהעמיד צאצאים.

וכאילו שלא קיימת שום זכות של האישה על גופה, וכאילו שמישהו מורשה בכלל להתערבב בתוך רחמות של נשים, וכאילו שמישהי הזמינה את הסופר הנכבד להגיע ולקבוע ברוב שוביניזם כי תפקידה של האישה בעולם הזה מתרכז בהבאת צאצאים. ואילו בחרה שלא לעשות כן – היא מיד מואשמת באגואיזם, בנכות ואין לה זכות של ממש בעולם הזה. היא רק "ניצבת" בו. כי אישה שרוצה להיות משמעותית צריכה ללדת. כי יש מי שערוך לשבת ביהירות שכזו ו לקבוע לגופה של אישה מתי היא משמעותית ומתי היא לא. מתי היא שלמה ומתי היא נכה.

נחרדתי מהריאיון הזה. הזדעזעתי מכך שהבורות החשוכה הזו עדיין נפרשת על עמודים בעיתוני סופשבוע כאן. חשבתי על ורדה פומרנץ, שטמנה את פרי רחמה בתוך האדמה. ונשבר לי הלב.

מר  א.ב. יהושע היקר, הרשה לי להסביר לך דבר מה. נשים ורק נשים קובעות מה הן עושות בעולם הזה. נשים ורק נשים קובעות האם הן רוצות ללדת ילדים. נשים ורק נשים קובעות מה משמעותי עבורן ומה לא, ומה נחשב בעיניהן תפקיד מרכזי ומה לא. הנכות היא דווקא היכולת שלא להבין דבר כל כך בסיסי.

וכל אדם שחושב שיש לו זכות כלשהי להחליט מה ראוי לאישה לעשות בגופה – כדאי לו שישב וישתוק. בטח לא יכתוב על זה ספרים או יתראיין על כך בעיתונים.

"ניצבת" הוא לא כינוי לאישה שבוחרת בעצמה ובעיניים פקוחות מה היא רוצה לעשות בעולם הזה, תוך לקיחת בעלות ואחריות על גופה. "ניצבת" הוא רק שמו של הספר החדש של א.ב יהושוע, זה שאני ממש לא מתכוונת לקרוא.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה