וינטג' ודברים יפים: בוטיק האחיות בפרדס חנה

גם בוטיק אופנה, גם סטודיו לשיפוץ רהיטי וינטג' וגם עסק משפחתי שובה לב. האחיות זיוה ונועה יוצרות ומוכרות יחד את הדברים הכי יפים שיש

23/07/2014
רעות חוצה קבלו עדכונים מרעות
  • RSS

אחיות. אחת ממערכות היחסים המורכבות ביותר. לפעמים האחים שלנו הם החברים הכי טובים, לפעמים אנחנו לא מסתדרים, רבים, מקנאים, מציקים, אבל בסופו של דבר - אוהבים.

אם רוב האנשים פוגשים באחים שלהם בארוחות המשפחתיות בשישי או בחגים, הרי שנועה מלכוב וזיוה עמית הפכו את קשר הדם לעסק שמתנהל צמוד צמוד מדי יום.

נועה מלכוב וזיוה עמית הן אחותי ואני (צילום: אורה כהן)הכל נשאר במשפחה: נועה מלכוב (מימין) וזיוה עמית (משמאל), הנשים והאחיות מאחורי הבוטיק "אחותי ואני" (צילום: אורה כהן)

תכירו את "אחותי ואני" - חנות בוטיק לדברי נוי, תכשיטים, תיקים, ארנקים, צעיפים ו"כל דבר שנשים אוהבות לקנות לעצמן", מתארת מלכוב. מלבד הבוטיק יש במקום גם סטודיו לשיחזור ושיפוץ רהיטים, אותם האחיות משפצות בעצמן.

"הכל התחיל מנסיעה שלי לניו-יורק", נזכרת מלכוב, "שם נתקלתי בחנות של פריטי וינטאג' ונורא רציתי לפתוח אחת כזאת בעצמי. אני עסקתי בהפקת אירועים ואחותי בעיצוב אירועים, ועם השנים האימהות גברה על הכל וחיפשנו עבודה שתהיה פחות עמוסה".

התשובה הייתה הקמת הבוטיק, בבית פרטי בישוב פרדס חנה. העיצוב הפשוט ויותר מכל הבית עצמו, הופכים את "אחותי ואני" למקום שובה לב. "היה לנו מאוד חשוב לשמור על הסטייט אוף מיינד של המקום, להשאיר אותו כבית, לא יומרני ועם האווירה ה'פרדס-חנאית'. היה לנו חשוב להעניק למקום אווירה נשית, שזה יהיה בית לנשים"

חנות שהיא בעצם בית, "זה הדבר הראשון שמרגישים פה", אומרת מלכוב, "שהגעתם לבית, וגם אנחנו מאוד מעודדות את הלקוחות להסתובב ולהרגיש בבית". השתיים במקור מהוד השרון, אבל את החנות פתחו ב-2011 בפרדס חנה. "הרגשנו שיש צורך מאוד גדול לחנות מהסוג הזה באיזור שלנו. מה שמנחה אותנו בבחירת הפריטים זה האם נרצה שהם יהיו בבית שלנו, והאם זה משהו שהיינו שמחות לקנות לעצמנו". אפשר למצוא שם המון דברים יפים כמו תיקים וארנקים של לסטר, שלטי עץ מעוצבים וקישוטים לבית של פלורליס, קופסאות פח פרחוניות, תכשיטים גאומטריים של שני יעקבי, מוצרי נייר מרהיבים של קווליני, כלי אמייל נוסטלגיים וצבעונים ועוד.

 "הייתי האחות הקטנה והמעצבנת"

כשחושבים על עסק משפחתי, בדרך כלל עולה תמונה לא אופטימית. 'לא מערבבים ביזנס עם פלז'ר', אומר הפתגם הידוע. עסק עצמאי עלול להכניס את שותפיו למתחים, לריבים, לחילוקי דעות, ואם את כל זה אנחנו נאלצים לעשות עם בן משפחה, התוצאה עלולה להיות קשה.

את האחיות העניין הזה לא הפחיד לרגע. "בסופו של דבר, בין אם זה בן משפחה או שותף, צריך לעבוד עם מישהו שמהתחלה יש איתו דינמיקה טובה", קובעת מלכוב. "אנחנו משלימות אחת את השניה וזה פשוט עובד. זה נותן למקום אווירה ביתית ואנשים ישר מרגישים בבית כשהם מגיעים לפה. למשל, כשילדתי את הבן שלי (היום בן שנתיים), הייתי בחופשת לידה מלאה, זה משהו שיכולתי לעשות רק עם אחותי כשותפה".

למרות השותפות האידיאלית של היום, מודה מלכוב שבילדות היו להן יחסי אחיות יותר קונבציונליים. "אני הייתי האחות הקטנה המעצבנת, וזיוה התגייסה ואחר כך עזבה את הבית. לא היינו ביחסי חברות, אלא פשוט אחיות. רק אחרי שאני השתחררתי בעצמי וגדלתי, הקשר הפך לחברי", היא מספרת בחיוך.

האחיות מודות ששאר בני המשפחה פחות מעורבים בעסק. "בני הזוג מגיעים לפעמים לתת יד בעבודות האחזקה, אבל לא יותר מזה, והילדים שלנו עדיין קטנים. זה הבייבי שלנו מהיום הראשון ואנחנו נהנות לעבוד בצורה הזאת".

למרות שהן מעסיקות עובדת נוספת ("לשעות הערב,כשאנחנו עם המשפחה") ועובדות במשמרות, פעמים רבות הן מגיעות לארח חברה אחת לשניה, ובפועל נמצאות בעסק שהוא בית הרבה יותר שעות מהמתוכנן.

- מה החלום המקצועי שלכן לעוד חמש שנים מהיום?

מלכוב: "יש חלום לפתוח עוד סניף, בבית הילדות שלנו – הוד השרון. אבל החלום הוא בעיקר להמשיך ליהנות מזה. אנחנו קמות בבוקר ונהנות מזה ואני חושבת שזה מצב מעולה".

*התוכן הוא מערכתי ואין בכתוב משום המלצה של בנק הפועלים




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה