אונס ככלי מלחמה? תתבייש

"הדבר היחיד שיכול להרתיע מחבל מתאבד הוא הידיעה שאם ייתפס, אחותו או אמא שלו תיאנס", כך אמר ברדיו ד"ר מוטי קידר, מרצה בכיר באוניברסיטת בר אילן. האם הממונים עליו עומדים לעשות משהו עם ההסתה הזו לאונס?

21/07/2014
ריקי כהן קבלו עדכונים מריקי
  • RSS
» צילום: שאטרסטוק

גם כשפגזים רועמים והרקטות צונחות, לא חדלה המלחמה הנוספת, החברתית והפמיניסטית המופנית נגד נשים בישראל, ובזו אסור להיכנע (לגבי הביטחונית יקבעו אחרים בקיאים ממני). הבוקר, כפי שנחשף בעמוד הפייסבוק של הבלוג מעונן חלקית, התראיין לתוכנית הרדיו "הכל דיבורים" ברשת ב', המזרחן ד"ר מוטי קידר, מרצה ב"בר אילן", ועמית מחקר במרכז "בגין-סאדאת למחקר אסטרטגי", ואמר למראיין יוסי הדר את הדברים הבאים:

"הדבר היחיד שיכול להרתיע מחבל מתאבד הוא הידיעה שאם ייתפס, אחותו או אמא שלו תיאנס. זה נשמע רע מאוד...מדבר כרגע עליהם. לא מדבר מה אנחנו עושים או לא עושים. מדבר מה הנתונים. הדבר היחיד שירתיע מחבל מתאבד - אם הוא ידע שאם הוא לוחץ על ההדק אחותו תיאנס".

ההקלטה כאן מדקה 1:35 >> הכנסו והאזינו 

נכון, - קידר לא אמר "הצבא צריך לאנוס קרובות משפחה של מחבלים". הוא פשוט אמר שזה הדבר היחיד שיכול לעבוד, והשאיר את הסקת המסקנות לאנשים אחרים, בדיוק כפי שעושים פוליטיקאים מבעירי שטח באמירות מתסיסות הנזהרות מלהיות קונקרטיות אבל מניחות רעיון לפתחם של קיצוניים, נניח רוצחי מוחמד אל ח'דיר.

קידר חוקר ומרצה על תקשורת המונים בעולם הערבי ונושא האונס ככלי מלחמה בתרבות האיסלאם הוא נושא בולט בהרצאותיו. ניכר שהפנים את הקודים התרבותיים האלו אם הוא מציין אותם כפתרון אפשרי למאבק במחבלי החמאס. גם אם התקופה כאוטית והחרדה לקיום שלנו גבוהה מאי פעם, האמירה הזו מכריחה נשים לצאת נגד, לפעול, להתלונן במוסדות שנועדו לכך, שכן אמירתו משרתת את תרבות האונס, מפנימה את הדיכוי המיני וכורתת ברית עם הנציגים הברבריים באזור. זו לא הפעם הראשונה בה דבר כזה קורה: כבר דיווחנו כאן כיצד הרב אייל קרים, אל"מ ורמ" רבנות צבאית ענה ברשת בהצעה הלכתית לבצע אונס, "מתוך התחשבות בלוחמים".

האם לאדם שמדבר על אונס ככלי מלחמתי טקטי יש מקום כמרצה במוסד חינוכי ואקדמי? האם נכון שאדם כזה יקבל מימון ממכון מחקר שתפקידו, לפי הדף הרשמי, "לתרום לקידום הביטחון והשלום במזרח התיכון?". איפה הבטחון שלנו, הנשים, מפני התבטאויות כאלה שמזהמות את המרחב הציבורי שלנו? על פי תגובות אוניברסיטת בר אילן וממרכז בגין-סאדאת, לא נראה כי משהו מקצועי יעשה בעניינו של קידר.   

להלן התגובה משותפת לד"ר קידר ולדוברות האוניברסיטה:

"לפני הכל יש להבהיר ולהדגיש: ד"ר קידר לא קרא והוא איננו קורא להילחם בטרור, אלא באמצעים חוקיים ומוסריים.  לעצם הריאיון: ד"ר קידר נשאל על ידי מגיש התכנית, יוסי הדר , "איך מרתיעים ארגון טרור כזה החורת על דגלו  שהמוות הוא הנעלה במשאלותיו?" תשובתו של קידר הייתה שאכן, מחבלים כמו אלה שחטפו ורצחו את שלושת הנערים או כאלה המפוצצים את עצמם באוטובוסים ובמסעדות, לא יירתעו גם אם יידעו שצפוי להם מוות. ד"ר קידר ביקש  להמחיש בדבריו כי אין שום אמצעי היכול להרתיע מחבלים מתאבדים, ונקט, על דרך ההפרזה, את הדוגמא של אונס נשים. למען הסר כל ספק: אין בדברים של ד"ר קידר חס וחלילה משום המלצה לעשות מעשים מתועבים כאלה. הכוונה הייתה להגדיר את תרבות המוות של ארגוני הטרור.  ד"ר קידר תיאר בדבריו את המציאות המרה של המזרח התיכון ואת קוצר ידה של מדינת חוק מודרנית וליברלית להילחם בטרור של מתאבדים". 

תגובת מנהל מכון בגין-סאדאת, אפרים ענבר:

"בעיקבות שמיעת הראיון שנתן דר' מרדכי קדר לרדיו ובעקבות שיחה עמו ברור  שדר' קידר לא המליץ בשום אופן על איום באינוס נשים כדי ליצר הרתעה ואין מקום להאשים אותו בעדוד מעשים אשר לא יעשו. לחוקרי המרכז יש חופש הבעת דעות ואין בדעות המושמעות חותם רשמי של המרכז.".

 משרותיו המכובדות של קידר אינן בסכנה, אם כן, והוא גם לא נדרש להתנצל. זה בסך הכל נשים שהוא פגע בהן. לא ביג דיל.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה