מיטב בנותינו

סלונה מזמינה אותך להקרנה מיוחדת של "אילוף הגוררת", סרט תיעודי ישראלי חדש, במהלכו 48 נשים מתבקשות להיות מי שהן בדיוק. איך זה שאף אחד לא עשה את זה קודם?

24/06/2014
הדס בשן קבלו עדכונים מהדס
  • RSS

"הבדיחה יושבת לפניך", אומרת אורית פוקס ב"אילוף הגוררת", כשהיא מתבקשת - כמו  כל 48  המרואיינות בסרט הזה, לספר בדיחה גסה. ואיכשהוא, דווקא פוקס, המוגזמת, הקאמפית, הלא-אמיתית, חושפת את הכאב המתוק שהופך את הסרט הזה לפרויקט כל כך מעניין. ספר בדיחות גסות עם זקן מול מצלמה, ואתה סתם נותן עוד מאותו הדבר. אבל תבקש מאישה לספר אחת, סתם ככה מהראש שלה, ותתמקד עליה כשהיא מספרת אותה -  ויש לך רגע קולנועי. מה היא בוחרת לספר? האם היא נבוכה או שזה בא לה בקלות? איך היא משתנה כשהיא עומדת מול העובדה כי כרגיל, הבדיחות הן בעצם על חשבונינו?

זהו הסיפור של האישה הישראלית ב-2014. זה הסיפור שלה בבית, בעבודה, מול הגבר שלה ו/או הילדים שלה, מול מי שמתחילים איתה ברחוב ומול מי שמתעלמים. את הסיפור הזה אמנם מביא באופן מפתיע גבר, הבמאי ריקי שלח, אבל הוא נטו שלנו - עשרות נשים מול מצלמה, בלי הפרעות, בלי התגרויות, בלי הרמות להנחתה. הן לא מאפילות זו על זו, אבל באופן מצחיק הן קצת מתווכחות מבלי לדעת - כמו למשל, על ההגדרה האם הן פמיניסטיות או לא. אסתי זקהיים כועסת על כל מי שלא מגדירה את עצמה כפמיניסטית, קרולינה לא מסוגלת להכנס להגדרות (רק להתחתן ערומה תחת כיפת השמיים, אבל זה כבר סיפור אחר), השחקנית המושחזת אפרת ארנון בכלל טוענת שהיא שוביניסטית, ומסבירה למה.

צפו בטריילר:

הליהוק משחק כאן תפקיד משמעותי. כן, כל הנשים שרואיינו הן מהשואו-ביזנס, מה שהופך חלק מהחוויות שלהן לדומות זו לזו, אבל מדובר במנעד שלא רואים אצלנו הרבה. יש מצחיקניות כרוניות כמו הדר לוי וענבל לורי, יש היפסטריות עם אג'נדה כמו עינת ויצמן (החכמה כל כך!) ודליה שימקו, יש את עמדת הסקס אפיל של אנה ארונוב וגילי סער, ואת מנת הזוהר הבשל נותנות סיגל שחמון (הרבה פחות משעממת ממה שחשבנו) ואילנית לוי חביבתנו, שמעניקה למצלמה כמה רגעים של כנות בלתי נשכחת, במיוחד כשהיא מקוננת על סיפורי סינדרלה שלא מתגשמים. אורית פוקס שצויינה לעיל היא אולי מי שהייתם חושבים שתהיה חתומה על השיא המוגזם של הסרט, אבל האמת היא שהוא שייך דווקא לרולנדה שגרן המשוגעת והנפלאה, שזורקת פאנצ'ים וצווחת בשירותים ציבוריים. וגם אודיה קורן שם, ומיכל גבריאלוב וריקי בליך (עם פה ג'ורה מרשים מאוד!) ופנינה רוזנבלום ואמירה בוזגלו  ועוד ועוד - מתברר שבכל גיל, בכל מידה, בכל סטטוס, ובעיקר בכל מידת פרסום  - נשים רוצות לדבר על החוויה הנשית, להסביר מה זה להיות ה"אחר"בעולם שלא הן קבעו את חוקיו. ועדיין, מעניין כמה מהן לא רוצות להיקרא "פמיניסטיות".

אין לנו הרבה הזדמנויות לראות כך את מיטב בנותנו ביחד, בזו אחר זו.  ניסיון דומה היה בסדרה "הנרגנות" ששודרה בערוץ 8, אך לא הצליחה כמו "הנרגנים" שקדמה לה. אף אחד, מסתבר, לא מעוניין לראות אישה מתלוננת. חוץ מזה, בדרך כלל אנחנו רואים נשים על המסך שלנו בנפרד, או בתור האישה הסמלית בחבורה של גברים. אפילו קרן מור, שבאופן שערורייתי נעדרת מהסרט הזה, הייתה דרדסית אחת בחבורה של דרדסים גברים, והמצב הזה, בפני עצמו, משהו שמגביל אותנו עוד לפני שהתחלנו להתבטא. לראות ולשמוע כל כך הרבה נשים חזקות במשך 90 דקות, זו חוויה מעצימה עבור כל אישה, חוויה שגורמת לצופה להרגיש לא לבד, כאילו יש לה כנופייה שאיתה היא יכולה ללכת בראש מורם. זה נותן כוח.

 אבל כמובן שזה לא מספיק לנו. הנשים של "אילוף הגוררת", ובמיוחד הפחות מוכרות מהן - צריכות להיות חשופות לציבור יותר, לא רק בפרסומות ובהנחיה של ריאליטי, אלא בכל סוגי הייצוג האמנותי. תסריטאיות ותסריטאים צריכים לכתוב להם תפקידים מעולים, במאיות ובמאים צריכים לזכור מה יש להן לתת, מי שאחראים לשיבוץ, לתמהול, לקינסופט ועוד מילים שאוהבים אצל זכייניות הטלוויזיה - כל האנשים האלה, גברים בדרך כלל, צריכים להבין שאנחנו זקוקים לייצוג נשי יותר מגוון על המסך. וגם הן, כל אחת מה-48 האלה, צריכות ליצור, לדחוף, להתעקש להיות שם, בתנאים שלהן ולא רק בתור בובה יעילה. לא להגרר.

 

>>   רוצה לראות את "אילוף הגוררת"? סלונה מזמינה אותך להקרנה מיוחדת, בצהרי יום שישי ה-4.7, שתוקדש לגולשות הנאמנות שלנו. מלאי את פרטייך בטופס שלהלן, ואולי תזכי בהזמנה זוגית לארוע:

על מנת לקבל את ההטבה, כמה פרטים בבקשה

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה