טרי ריצ'רדסון ומחאת המאוננים

אמנות, אופנה ופרובוקציה. הדוגמנית מעין קרת על הקשר בין התמונות של צלם האופנה השנוי במחלוקת טרי ריצ'רדסון, פרסומות פרובקטיביות, ומחאת המאוננים של קבוצת גברים כנגד החפצת נשים

19/06/2014
מעין קרת קבלו עדכונים ממעין
  • RSS

Model Stam and photographer Richardson arrive at Berlin Fashion Week Spring/Summer 2012 in Berlin

לא, אני לא נמשכת לעבודות של טרי ריצ'רדסון, מעולם לא נמשכתי. הפלאשים הבוטים ודוגמניות מוציאות לשון זה לא כוס התה שלי וגם לא כוס העראק. עם זאת, אני לגמרי יכולה לדמיין את עצמי עשרים שנה אחורה מקבלת טלפון מהסוכן שלי, כולו נרגש, ואומר לי שוב ושוב שאעשה כל מה שטרי אומר לי, לוודא שהפנמתי את המסר, כי היי, הפרנסה שלו גם היא תלויה בהתנהגות שלי.

כלפי טרי ריצ'רדסון, יש האשמות רבות של ניצול מיני של בחורות צעירות בכל מיני דרגות. ההאשמות התעוררו בעקבות הודעת פייסבוק בוטה שכתב לדוגמנית אמה אפלטון. ההודעה התגלתה כבדויה בהמשך אבל זה לא מנע ממגזינים ובתי אופנה להצהיר שהם לא עובדים איתו יותר.

beyonce-covers-february-2013-gq-02

טרי אולי קיצוני אבל גם לי זה קרה פה ושם בתעשיית האופנה בחו"ל, חציית גבולות בין לייצר אימאג' מלא באינטימיות ובין אינטימיות אמיתית. בטח, אם טרי היה מועיל בטובו ומזמין אותי לפני שנים להצטלם על ידיו, הייתי נרגשת מאוד ומלאת יראה, לא נרדמת לילה לפני. ככה זה כשמישהו מצליח וממותג טוב. אז נכון, אנחנו הנשים צריכות ללמוד להגיד לא וזה חשוב (מאוד). ובכל זאת לפעמים, זה מעייף להגיד לא. הכמיהה היא להניח ראש, לסמוך קצת על אנשים אחרים, להיסחף, להתמסר. לשמור על גבולות כל הזמן דורש הרבה מאמץ, שלא לומר קשיחות. נראה לי שכשאת צעירה לחלקנו יותר קשה להתאמץ.

אותו איש שמנצל מינית נערות צעירות הוא גם אחראי לאימג'ים ולקמפיינים המובילים בשנים האחרונות. בתי האופנה הבכירים ביותר שכרו את שירותיו, שורות של סלבריטאים צולמו על ידיו (אפילו ברק אובמה). האימאג'ים האלו השפיעו על התהוות הסגנון של כולנו והם, איך לומר, נוטפים סקס, סקס להמונים.

מה שמרגש את טרי, מרגש את כולם. וזה בטוח מוכר. זה לא חדש, כבר אצל הלמוט ניוטון היה סקס, אבל ההבדל המזערי הוא שהנשים בתמונות של ניוטון נראו נשגבות, אצל ריצ'רדסון הן נראות מבקשות. אבל מה זה משנה? לא? העיקר שזה עובד. כולם מוכרים ככה הרי.

ואז הנה, בהפתעה, הגיעה מחאת המאוננים, כי הפרסומת לשלגון קצת מעוררת גברים. כמה בחורים החליטו לנקוט עמדה, ביוזמת המוסיקאי כפיר רימוך ועשו אקט אקטיביסטי בו אוננו מול שלטי חוצות בפרהסיה. למה? כנראה כי אנשים מושפעים מהפרסומות.

רגע, אם לטרי ריצ'רדסון מותר אז למה שלחברות ישראליות יהיה אסור לפרסם ככה? העולמות של האמנות, האופנה והפרסום מחוברים ומה שמשחק במגרש של האומנות כאמירה רדיקלית הופך לכלי בידיים של פרסומאים. הגבול פשוט נחצה, לא, הוא חצוי כבר ממזמן. הבעיה, כמו שהמאוננים הצהירו שאי אפשר לשחק איתנו ככה, כאילו אנחנו אדישים כבר להכל וכלום לא נכנס אלינו וכולם רק אומרים-" יאללה, נחמד, נקנה, למה לא?"

בני אדם. מספיק כבר להרים ידיים כולנו למעלה ולהגיד שהכל בשם חשבון הבנק שלנו, העולם כבר ציני ואפל בכל מקרה. ההצעה שלי היא לא שנצלם פרפרים כל היום, אבל כן שכל מפרסם או יוצר יחשוב רגע נוסף על האנשים שמולו, לא רק כארנקים פתוחים, לא רק כפיסות גוף, אלא כבשר ודם ולב.

הכותבת מעין קרת היא מנכ"לית משותפת ב"המסלול שלך" ודוגמנית




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה