זהבה גלאון תפקח על הבטחון

אחרי שנים שבהן קולנו לא נשמע כלל בנושא הבטחון, סוף סוף מונתה גם אישה לוועדת הפיקוח על תקציב הביטחון בכנסת,. אבל האם זה יספיק?

11/06/2014
הדס בן אליהו קבלו עדכונים מהדס
  • RSS
» אל תהיי עלה תאנה. גלאון (צילום: יח"צ)

המינוי המצויין של ח"כ זהבה גלאון (מרצ) לוועדה המיוחדת לפיקוח על תקציב הביטחון בכנסת סיפק הוכחה נוספת לעיוורון המגדרי בו לוקים נבחרי הציבור, בפרט כאשר מדובר בתחום הביטחון. הוועדה המיוחדת משותפת לוועדת הכספים ולוועדת חוץ וביטחון, ומטרתה להעמיק את הפיקוח האזרחי על תקציב הביטחון. הוועדה מונה 11 חברי כנסת, ומינוייה של ח"כ גלאון התווסף לאחר שהתברר שברשימת החברים המקורית לא נכללה אף אישה. ח"כ יפעת קריב (יש עתיד) היתה הראשונה לפנות לח"כ זאב אלקין, יו"ר הוועדה הנכנס, על מנת שיצורפו נשים חברות כנסת לוועדה. בפנייתה דרשה קריב כי הוועדה תפעל "למינוי נשים בצורה שוויונית ברוח החלטה 1325 של האו"ם - החלטה המכירה בעובדה כי נשים הן מפתח לסיום סכסוכים אלימים וכן כי יש לשלב נשים בכל מוקדי קבלת ההחלטות בייחוד באלו הקשורים לשלום וביטחון". פנייתה של קריב עוררה הד נרחב ובמהירה הצטרפו קולות נוספים לדרישה לשלב נשים בוועדה, ביניהם של יו"ר הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין, ח"כ לימור לבנת ועוד. לולא פנייתה של קריב וההד הציבורי שעוררה – היה הרכב הוועדה נותר על טהרת הגברים.

ומה הבעיה בכך, תשאלו? ולמה צריך להיות לנו אכפת? ראשית, משום שהליך המינוי מלמד שרבים מנבחרי הציבור בכנסת לא הפנימו עדיין את הרעיון של ייצוג שוויוני לנשים. כתוצאה מכך הייצוג וההשתתפות של נשים בכל מוקדי קבלת ההחלטות במשכן הכנסת (ובכלל) רחוקים מלהיות מובנים מאליהם. עדיין נדרשת אישה ח"כית שתפנה ותא/עיר את עיני הגברים הממנים ביחס לחסרונן של נשים בוועדה.

שנית, משום שהליך המינוי מבהיר לנו שבכנסת חושבים שאישה אחת זה די והותר, וזה שוויון.  אישה אחת מספיקה כדי לייצג את כלל הנשים במדינת ישראל.  היא הרי אישה, והן כולן נשים, אז הכל בסדר. המגוון העצום של נקודות מבט ואינטרסים הקיימים בקרב נשים מעצם השתייכותן לקבוצות חברתיות שונות אינו שיקול רלבנטי עבור יו"ר הוועדה המשותפת. ולכן חברת כנסת אחת בלבד בוועדה לצד עשרה גברים ח"כים זה די והותר.

ושלישית, זה בעייתי ואכפת לנו משום שהמסר שהליך המינוי משדר הוא שמטרת המינוי אינה להכליל נשים בוועדה אלא להשתיק את הזמזום המטריד של מי שמלינות על היעדרן. המינוי הוא "עצם" שזורקים להן ולנו כדי לצאת ידי חובה. ואולי אף טפחו לעצמם על השכם בשביעות רצון על פתרון מהיר ויעיל של הבעיה. ברמה היותר סמויה, המסר שהמינוי הזה מעביר לכולנו הוא שייצוג שוויוני לנשים אינו מרכיב יסוד בדמוקרטיה הישראלית, אלא הוא חובה מטרידה. ולא נשכח את מסר-העל המסורתי שמשדרים לנו תמיד, לפיו ביטחון זה נושא לגברים בלבד (ועל אחת כמה וכמה כאשר משלבים ביחד ביטחון וכסף).

מחקרים מלמדים שנשים בישראל אינן רואות בביטחון צבאי/לאומי מקור מספק לתחושת ביטחון אלא מגדירות ביטחון באופן רחב הרבה יותר. הן אינן תופסות את הביטחון שמערכת הביטחון מספקת כחזות כל הביטחון שהן צריכות, אלא קושרות קשר הדוק בין ביטחון בבית, ברחוב ובעבודה לבין יכולתן להרגיש בטוחות במדינה. זוהי נקודת מבט שצריכה להיות חלק בלתי נפרד מכל דיון שמתקיים על ביטחון, על תפיסת הביטחון, על תקציב הביטחון, ובוודאי שהיא חלק בלתי נפרד מהפיקוח האזרחי על המערכת הביטחונית ותקציבה. לשמחתנו, נקודת המבט הזו היא מרכיב קבוע בסדר היום של ח"כ גלאון ואין ספק שהיא תביא אותה לידי ביטוי בדיוני הוועדה.

שותפות שוויונית של נשים במוקדי קבלת החלטות היא מטרה מרכזית שמדינות רבות כבר הכירו בה ומיישמות אותה. זאת כחלק מתכניות פעולה ליישום החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם הקוראת לשילוב נשים במוקדי קבלת החלטות בתחומי החוץ והביטחון. לכן המינוי של ח"כ זהבה גלאון  לוועדה לפיקוח על תקציב הביטחון הוא מינוי מבורך, אך כלל איננו מספק. חברות הכנסת אינן עלה תאנה או מס שפתיים. השתתפותן בכלל הפעילות הפרלמנטרית היא קריטית להנכחת הצרכים, השאיפות והאינטרסים של נשים מקבוצות חברתיות שונות בזירה הפרלמנטרית.

ורק לידיעתכןם – גם אותנו מייגע לבדוק ולוודא כל הזמן שנשים הן חלק בלתי נפרד מתהליכי קבלת ההחלטות במדינה, ונמאס לנו להעיר ולדרוש השתתפות שווה, אפשרות להשמיע קול ולהשפיע. אך כאשר מוסד הכנסת, שאמור לסמל את הדמוקרטיה הישראלית יותר מכל מוסד חברתי אחר, מפגין עיוורון מגדרי כל כך חמור, לא נותרת לנו ולכולנו ברירה, ואי אפשר לעצום עיניים, להסב את המבט או  לשתוק.

>> הכותבת היא ממובילות תוכנית הפעולה 1325 של האו"ם בישראל, נשים מנהיגות לשלום וביטחון.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה