למה חופשת שבועות צריכה להיות 4 ימים?

בעקבות השינויים במועד תחילת שנת הלימודים, חופשת שבועות השנה ארוכה מהרגיל. ושוב ההורים צריכים למצוא פתרונות יצירתיים ולקוות ששר החינוך יבין שאי אפשר יותר להמשיך ככה

28/05/2014
לילך דומינגז קבלו עדכונים מלילך דומינגז
  • בדואר
  • RSS

הבוקר שלי דווקא התחיל די רגוע, לשם שינוי. הילדים התעוררו יחסית בזמן ואף אחד לא שבר לשני איזו יד או רגל. את הגדול הסעתי לביה"ס, האמצעית רצתה ללכת ברגל לגן ואת התינוקת השארתי כמו בכל יום עם המטפלת המסורה. רגוע. אבל אז, משום מקום, נחתה עליי ידיעה די מפתיעה - "קיבלתן את המייל שלי?" שאלה הגננת של רומי, אהמממ... ראיתי משהו בערב, אבל לא הספקתי לפתוח... "יוצאים לחופשת שבועות ביום שלישי וחוזרים בראשון", היא הודיעה. שוק.

איך יכול להיות שחג של יום וחצי הפך לארבעה ימי חופשה שאלתי ולאף אחד לא היתה תשובה, לא לגננת ולא להורים האחרים. אז בואו נראה, יש את יום שלישי שזה ערב החג, שבו בד"כ יש חופשה לילדים אבל עבורנו ההורים לא מדובר ביום שבתון, ביום רביעי החג - אין לנו בעיה איתו, יום חמישי זה איסרו חג, שאף אחד לא מבין למה הוא טוב (מלבד התאוששות מפשטידת ארבע הגבינות של דודה חיה) ואז יש את יום שישי שהוא בעצם גשר. למה צריך גשר? שאלה טובה. זה חלק מהפיצוי על זה שהשנה הבאה אמורה להיפתח ב-27.8. משרד החינוך החליט להחזיר עטרה ליושנה ושוב לפתוח את השנה ב-1.9, אבל ימי החופש הללו כבר פוזרו לאורך השנה ולכן נשאר רק לקוות שנקבל אותם חזרה בשנה הבאה. מבולבלים? גם אני.

חופשת שבועות. צילום: שאטרסטוק

צילום: שאטרסטוק

מהצד זה עלול להיראות רע מאוד, מה כל כך נורא להיות כמה ימים בחופש עם הילדים? אז זהו שזה ממש לא נורא ואפילו טוב מאוד. בעלי ואני  באמת רוצים לבלות איתם כמה שיותר זמן איכות, אבל זה בכלל לא העניין. גם אני מאלו שחושבים שהגננות והמורות עובדות מאוד קשה וזקוקות להתאווררות ומנוחה כדי שיוכלו לחזור עם אנרגיות מחודשות. העניין הוא שרק לפני שבוע התאווררנו כולנו בעשן הסמיך של ל"ג בעומר, שבועיים לפני כן התבשמנו בארומת השיפודים והקבבים של יום העצמאות, ומרוב חגים וחופשות כבר הספקנו לשכוח שרק לפני חודש חזרנו מחופשה של כמעט שלושה שבועות (!!!), וכבר נאלצים לשבור תכנית חיסכון כדי לממן את קייטנות הקיץ היקרות.

אם המורים צריכים חופש ואנחנו זקוקים לזמן איכות עם הילדים, מה עושים? הפתרון טמון לדעתי בהגדלת ימי החופשה במשק ומצד שני בקיצור ימי החופשה לתלמידים. אין הלימה בין ימי החופשה של ההורים לימי החופשה של הילדים שלנו (גם אין הלימה בשעות, אבל זה כבר לטור אחר). ידעתם שהפער בין מספר ימי העבודה שבהם לא מתקיימים לימודים למספר ימי החופשה השנתית של העובדים במשק עומד על 66 ימים? זה אומר שאנחנו ההורים וחשבון הבנק שלנו צריכים להתמודד לבד עם פתרון לילדים שלנו 66 ימים בשנה, כי אנחנו לא בחופש, אבל הם כן. אגב, כיאה למדינה שתמיד נמצאת בטופ לעומת מדינות אחרות כשמדובר בנתונים שליליים, גם כאן אנחנו מככבים בצמרת כשמבין יתר מדינות ה-OECD רק ליטא עקפה אותנו בסיבוב עם פער של 71 ימים בין החופש של ההורים לתלמידים. בדנמרק לעומת זאת קיים פער של 30 יום בלבד - שזה בהחלט יכול להיות יעד שאפשר לשאוף אליו.

אז איך עושים את זה? בואו נתחיל בביטול ימי האיסרו חג, משם נמשיך להגדלת ימי החופש במשק מ-10 בלבד ל-20 (שזה הממוצע במדינות ה-OECD), נקצר את החופש הגדול בשבועיים, וביתרה המדינה צריכה לסבסד מסגרות משלימות לכל תלמידי הגן וביה"ס עד כיתה ד', בהן הילדים יקבלו תכנים ערכיים וחברתיים, לדוגמא ימי התנדבות מאורגנים למען מטרות חשובות. הצעד הראשון בסעיף האחרון יצא לפועל כבר השנה אבל לצערנו אנחנו לא נזכה ליהנות ממנו, כי הבכור שלנו בכיתה ג' והתכנית אושרה לתלמידי כיתות א' וב' בשלב הראשון.

ארגון "הורים עובדים לשינוי" שהוקם לפני כמה שנים שם לו למטרה לשנות את המצב הקיים וזה אחד מהישגיו. אפשר להצטרף אליו ולקחת חלק במאבק, וגם אם לא, לפחות להתנחם בעוגת גבינה.

*****

לילך דומינגז, בת 33, אמא לשלושה ילדים ומשמשת כמנכ"ל ובעלים  של משרד יחסי הציבור "דומינגז תקשורת".




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה