מד מן בעיר הגדולה

עונה חדשה של "מד מן" יצאה לדרך וזו הזדמנות טובה לבדוק את היחסים בין המינים על המסך. כמה באמת התקדמנו מהתקופה של דון דרייפר ומה הקשר לקארי בראדשו?

16/04/2014
מעיין שם-טוב קבלו עדכונים ממעיין
  • RSS

"מלבד העובדה ש"מד מן" היא עילוי טלוויזיוני, את תתעלפי כשתכירי את דון דרייפר", המליצה לי חברה. בפרקים הראשונים לא הבנתי על מה המהומה, שכן, מדובר בסדרה שאין בה ממש עלילה ועוסקת במשרד פרסום משנות ה-60 שהגברים בה סקסיסטיים, מעשנים בלי הפסקה, והנשים, נשים קטנות, מתקתקות בעקבים ומענטזות בחצאיות עיפרון ברחבי המשרד האפרורי.

מד מן. צילום מסך מתוך יוטיוב

רק אחרי שצלחתי בגבורה את הפרקים הראשונים, נשאבתי פנימה. ואז, על הספה בחושך, התמונה התבהרה לי והדמויות היו כמו מראה לחיי. רביעיית הנשים בסדרה הזכירו לי כל כך את עצמי וחלק מהחברות שלי, כשכל אחת ממלאת תפקיד אחר בתסריט. מה שבהתחלה לא נשמע לי הגיוני, שכן בסדרה מסופר על חייהן של נשים משנות ה- 60 כשהשוביניזם זעק ברחובות, ולמרות זאת הצלחתי למצוא דמיון רב ביני והחברות הטכנולוגיות שלי לבין הנשים מ"מד מן". פתאום הבנתי שלמרות השינוי העצום שחל במעמד האישה בשנים האחרונות, נראה שישנם דפוסים נשיים בסיסים שלא משתנים.

התובנה הזו רק חיזקה את עצמה, כשהצפייה ב"מד מן", פתאום גרמה לי להסתכל אחרת על רביעיית הנשים המתקדמות שמככבות בסדרת הטלוויזיה המצליחה "סקס והעיר הגדולה".

"הנשים ב"סקס והעיר" מאוד שונות מהנשים ב"מד מן". הבנות מ"סקס והעיר" הן הפוסט פמיניזם ואלו מ"מד מן" הן ממש התנועה עצמה. ב"מד מן" ממש רואים אותן נאבקות לזכויות שלהן, אותן זכויות שקארי והבנות נהנות מהן", מסבירה רותה קופפר, כתבת הטלוויזיה של עיתון "הארץ", במענה לשאלתי - מה בכל זאת מבדיל בין רביעיות הנשים השונות שמככבות על המרקע?

אמנם דבריה של רותה הניחו את דעתי בכל הנוגע לשינוי החיובי שחל במעמד האישה ולעובדה, כי צפייה בסדרות הטלוויזיה הללו היא כמו מוכנת זמן שמשקפת תהליך חברתי, ובכל זאת לא יכולתי שלא לתהות - האם קארי באמת יכולה להרשות לעצמה להרים רגליים נעולות בג'ימי צ'ו, להתרווח בכיסא ולהגיד שהיא האישה המשוחררת בזמן שהיא בסך הכל סינדרלה שמחכה לנסיך ביג שיבוא ויציל אותה?!

קארי בראדשו. צילום מסף מתוך יוטיוב

"'בסקס והעיר' הן היו 'כאילו' נשים עצמאיות" אומרת קופפר ומסבירה "אני אומרת 'כאילו' משום שבסוף כולן התחתנו. ושלא תביני לא נכון, אני בעצמי נשואה, אבל לא נראה לי כזה נורא לא לשאוף להיות נשואה, אלא לשאוף לאהבה ולזוגיות שוויונית".

"מנקדות מבט של היום" אומר גדי להב, שמנהל את הבלוג "זמן מד מן" ובעברו שימש כעורך הראשי של "וואלה", "רואים שהתקדמנו, אך גם ישנם דפוסים שנשמרו ונתקעו עמוק מבחינה תרבותית או חמור מכך אולי מבחינה ביולוגית, כאילו זאת הנטייה האינטואיטיבית בדינאמיקה בין נשים לגברים ובכלל בהבדלים בין המינים".

עם המסקנה הזאת יצאתי אל רחובות ניו יורק, בשתי תקופות, עם ארבע נשים שונות, כדי לברר האם באמת הארכיטיפים הנשים השתנו מאז הסיקסטיז ועד היום, כפי שהם מוצגים על המרקע או שאולי זאת אותה גברת בשינוי אדרת?

המהפכה הנשית

"ג'והאן ממד מן היא האישה הישנה הקלאסית שלא מסוגלת לחיות בלי גבר לידה. להבדיל מבטי, האישה הקטנה, ג'והאן הבינה שהמשחק הוא "טו גיין פאוור", לשם כך היא משתמשת במה שיש לה - המיניות שלה", אומר להב וממשיך - "סמנתה היא משוחררת, מינית מאוד אולי האישה הכי חזקה בסדרה "סקס והעיר" ובהחלט אפשר למצוא קווי דמיון בין השתיים. אבל להבדיל מג'והאן, סמנתה היא זו שמנצלת גברים לצרכיה ולא להפך. בכך היא איום על גברים. סמנתה הביאה את המהפכה הנשית השנייה - את יכולה להיות אישה מצליחה קרייריסטית ובאותה נשימה, להיות אישה מינית שרוצה לספק את צרכיה וזה בסדר. זאת התנהגות מאוד גברית לעומת מה שהיה נהוג לחשוב בעבר".

פגי מייצגת ארכיטיפ נשי אחר. אולי כזה שמזוהה עם מירנדה מ"סקס והעיר" אישה קרייריסטית, כזו שלובשת את המכנסיים. ארכיטיפ שהכי מזוהה עם השינוי במעמד האישה. בעוד שפגי נלחמת על מעמדה, מירנדה היא התוצר של המאבק הזה.

"פגי הופכת לאשת מקצוע שמנהלת את חייה לא מתוך להט אידיאולוגי, אלא מתוך מחשבה על טובתה שלה. היא חודרת לעולם הגברים ונאבקת בהם כשווה. כך היא מחוללת את המהפכה הפמיניסטית יחד עם מיליוני נשים אחרות" מסביר להב. "ב"מד מן" רואים את ההבדל. אם פגי אומרת 'אני יודעת את דרך הגברים', ג'והאן אומרת 'אני יודעת את דרך הנשים"".

למצוא גבר

"יש משותף בין בטי לשרלוט. שתיהן שמרניות, על תקן עקרת הבית שלא ממש עובדת ומחכה לבעל שיטפל בה"' אומר להב. "עם זאת, התקופה משחקת תפקיד. בסיקסטיז המודל של בטי הוא המיינסטרים. והיא עומדת בו. היא התחתנה בגיל הנכון והביאה ילדים. שרלוט, לעומת זאת, בטח בניו יורק של שנות ה-2000, היא החריגה – זאת שלחוצה להתחתן. השוני בולט במיוחד מול פגי. אם בסיקסטיז פגי חריגה, כי היא לא לחוצת חתונה בהשוואה למיינסטרים, הרי שבשנות ה-2000 זה הפוך. הפעם שרלוט החריגה דווקא בגלל שהיא לחוצה להתחתן", מסביר להב.

"מייגן היא דור אחר. היא אמנם מפתחת קריירה, אבל היא מתחתנת עם דון. היא בחרה בגבר המאצ'ו והיא מאוד תמימה. אתה מסתכל ושואל - 'האם את באמת חושבת שהוא לא בוגד בך כשהוא חוזר מאוחר ושיכור?' "אומר להב.

במילים אחרות, מייגן אמנם מייצגת את הדור החדש שמושפע מהמהפכה הפמיניסטית, אבל לא לגמרי. שכן, למרות הכל, היא נישאת לדון. האלפא מייל שמכתיב את הטון, בזמן שהיא תמימה מכדי לחשוב שהוא לא "פרינס צ'רמינג" כפי שהיא חושבת. ממש כמו סיפור האגדות של קארי וביג, האלפא מייל התורן בסדרה "סקס והעיר".

"קארי מ"סקס והעיר", ששימשה כנקודה השפויה בסדרה, אבל בסופה הפכה לבובה שאותה מציל גבר אחד מידיו של אחר", אומרת קופפר ומסייגת "אין פסול לומר 'אני אוהבת שופינג ואני רוצה זוגיות ומי אמר שאי אפשר את הכל. יחד?!' השאלה איך מגדירים פמיניזם. האם פמיניזם משמעו לחפש אהבה או לחפש גבר שיעבוד במקומך ושאת לא תגשימי את עצמך?! ב"סקס והעיר" הייתה בעיה שהשאיפה של הדמויות היא למצוא גבר".

להב וקופפר גרמו לי להרגיש טוב יותר. לטלוויזיה יש השפעה והיא בהחלט יכולה לשקף את המציאות. במקרים אחרים, היא אפילו מציבה לעצמה מטרה לגרום לצופה לחשוב למה התכוון המשורר ומהי הביקורת שרועמת מבעד לשורות הטקסט. במקרה שלי זה עבד לה.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה