לשמוע את הצילום

האם יש הבדל בין צלם שומע לבין צלם חירש? מה גורם לכבד שמיעה לראות דברים אחרת משאר האנשים? תערוכה צילום חדשה מעוררת מחשבה על עולם ללא קול

24/03/2014
דלית אבנון קבלו עדכונים מדלית אבנון
  • RSS

הרעיון להקים תערוכה של צלמים וצלמות חירשים בארץ עלה בשנת 2002. הייתי בכנס של חירשים בשם "Deaf Way", השייכת לאוניברסיטת גלאודט בוושינגטון די.סי. הגיעו לשם בערך 9,000 חירשים מכל העולם והיו שם כל מיני פעילויות - הרצאות, תאטרון ותערוכות אומנות וצילום. מאז ועד עכשיו חלמתי להקים תערוכה בה מציגים עבודות של אומנים חירשים לקהל רחב ולא רק בתוך הקהילה שלהם ולהביא מודעות על חירשים באמצעות אומנות.

צילום: דלית אבנון

צילום: דלית אבנון

משהו שבלט לי במהלך הגשמת חלום התערוכה, הוא ההבדל בין התפקידים שהגברים לקחו, לבין אלה של הנשים שהיו מעורבים ומעורבות בכל הסיפור. הגברים היו שופטים בתחרות, הם תמכו מאוד בצעדים הראשונים של היוזמה, בזמן שבסופו של דבר מי שבעיקר העמידו את התערוכה עצמה על הרגליים היו נשים - אני כמנהלת הפרויקט, המנהלת של הגלריה החברתית במכללה ע"ש דוד ילין, והמנהלת של המכון לקידום החירש.

צילום: מירי גורפינקל

צילום: מירי גורפינקל

מה מיוחד בתערוכת צילומים הזו? קצת אינפורמציה על העולם של אנשים חירשים וחירשות תעזור להבהיר את הייחודיות של התערוכה. הרבה אומנים חירשים וכבדי-השמיעה מביעים את חוויות החיים שלהם בשימוש באלמנטים של האומנות הוויזואלית, כגון: צילום, ציור או פיסול, וכוללים בה מטאפורות, פרספקטיבות ותובנות מתוך עולמם ומתוך יחסיהם עם הסביבה.

צילום: אדי אוקטין

צילום: אדי אוחטין

סימני היכר של אמנים חירשים וכבדי שמיעה רבים הם: שימוש בצבעים עזים ומנוגדים, מרקמים מנוגדים ודגש על תווי-פנים (במיוחד העיניים, הפה, האוזניים והידיים). מה שמעניין לציין הוא שבתערוכה כל הצילומים של חירשות קשורות לטבע ואין בהן אנשים, בניגוד לצילומים של הגברים, שחלקם כוללים אנשים, מבנים וגם טבע. לפי הצילומים בתערוכה, הנשים מאוד מחוברות לטבע - הן טבע החיצוני והן טבע הפנימי.

צילום: נמרוד מורן

צילום: נמרוד מורן 

בנוסף, צלמים וצלמות חירשים נוטים להיות קפדניים מאוד, מתבוננים לעומק בדברים ומעניקים תשומת-לב גם לפרטים קטנים. כל זאת בזכות העובדה שהם נעזרים בעיניהם לא רק כדי לראות, אלא גם כדי להקשיב, מה שמעניק להם את הראייה המיוחדת שלהם באמנות הוויזואלית. על אף שקבוצת אמנים זאת משתמשת באמנות בכל צורה ומדיה, ושומרת על סטנדרטים אמנותיים גבוהים (כמו השומעים), הציבור הרחב מפספס את הייחודיות של החירשים וכבדי-השמיעה באמנות הוויזואלית בארץ בשל הדעות-הקדומות והסטיגמות שהוא שומר בליבו.

צילום: עידית קליגר

צילום: עידית קליגר

להיות אומן מקצועי בחברה תחרותית והישגית כמו שלנו, זו משימה שהיא קשה לכל אחד, אך לאנשים חירשים קשה אף יותר, ולנשים בקהילת החירשים אף יותר!

למרות הכישרונות הגדולים שקהילה זו מכילה בתוכה, ישנם לא מעט מחברי הקהילה בישראל המוצאים את עצמם מוזנחים בעיקר מהבחינה האמנותית, וזאת בין היתר כתוצאה מהעובדה שהציבור הרחב מפחד לנסות ולהיפתח לתקשורת איתם. שומעים רבים אינם מאמינים ביכולותיהם של החירשים וכבדי-השמיעה, וכתוצאה מחוסר האמון של הסביבה, רבים הם החירשים וכבדי-השמיעה שאינם מאמינים בעצמם.

צילום: הרצל דוס

צילום: הרצל דוס

הפרויקט "לשמוע את הצילום" בא לקרוא תיגר על סטראוטיפים ולהפריך את הבידוד של אמנים ואומנות חירשים וחירשות וכבדי שמיעה. דרך התערוכה המיוחדת הזאת, ניתן לאפשר נגישות לקהל השומע לעולם האומנותי של צלמים חירשים וכבדי שמיעה. בתערוכה מוצגים 14 צלמים חירשים, מתוכם 4 צלמות, וסיפורם האישי בקשר לאומנות שלהם. במשך כחודשיים חברי הקהילה יחשפו את כישרונותיהם בפני הציבור הרחב, במטרה לאפשר את ההכרה, המודעות ומיגור הדעות-הקדומות.

*****

דלית אבנון היא מנהלת הפרויקט.

אוצר התערוכה הוא ליאוניד פדרול.

התערוכה תתקיים עד ה-8 באפריל בגלריה לאמנות חברתית  במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין. המכללה ממוקמת בבית הכרם בירושלים, רח' המעגל בית המדרש 7, ירושלים.

הכניסה ללא תשלום.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה