מכתב מהמעריצה עדי קול למנהיג יאיר לפיד

עדי קול הצביעה היום בניגוד למצפונה בעד חוק המשילות, ועשתה זאת רק בשביל ראש מפלגתה יאיר לפיד. אישה דעתנית אמורה לייצג בכנסת ציבור ישראלי רחב ולשים בצד את חיבתה לאיש

11/03/2014
טל שניידר קבלו עדכונים מטל
  • RSS
» אהבה עיוורת. עדי קול. צילום: יח"צ

ח"כ עדי קול הודתה היום בעמוד הפייסבוק שלה כי היא עומדת להצביע בניגוד למצפונה. אבל אין היא מצביעה רק בניגוד למצפונה, אלא מוסיפה מילות התמסרות מביכות לראש המפלגה שלה, יאיר לפיד. “אני בטח לא חושבת שהחוק יוביל ליותר משילות", היא כתבה. "חשוב לי לומר כי הבעד שלי לא יהיה בעד החוק אלא בעד יאיר לפיד".

בכנסת ישראל נתקלנו כבר באנשים שמוותרים על האידיאולוגיה הפרטית שלהם בעבור ג'וב או סגירת דיל, אבל ויתור על אידיאולוגיה למען אמונה במנהיגותו של אדם אחד, כריזמטי ככל שיהיה, טרם זכורה לי. פוסט ההתחנפות של קול כה מביך, שקשה לדעת מאיפה להתחיל.

"לא באמת ידעתי מיהו"

“לא היה לי מושג למה אני נכנסת, אבל לו (לפיד - ט"ש) לא היה מושג במה (או יותר נכון במי) הוא בחר. "יאיר 'הצביע' בעדי בלי שנכיר" - היא כותבת. “לא הייתי בין חבריו, מקורביו, או שותפיו לאימוני הכושר (לצערי הרב), אלא סתם אחת עם חלום אמיתי לשנות את העולם”.

איך משנים את העולם? איך מגשימים את החלום של קול לשנות? כדאי להפנות את השאלה הזו כלפי ח"כ עדי קול. ראשית, יכלה אולי לקרוא את המצע של המפלגה אליה הצטרפה. חוק המשילות, העלאת אחוז החסימה ל-6% היה שם מן הרגע הראשון. אבל קול לא היתה צריכה להתמסר לרעיונותיו ועמדותיו של לפיד, מספיק היה לה להתמסר לכתיבת הטורים שלו.

“כמו רבים אחרים גם אני הכרתי אותו רק מהקמפיין. שמעתי אותו בחוגי בית, ראיתי אותו בטלביזיה וקראתי אותו בעיתון, אבל לא באמת ידעתי מיהו". רגע, רגע - קול רצתה לשנות את העולם באמצעות אי-העלאת אחוז החסימה, כי מסתבר בדיעבד שאינה מאמינה בזה. היא חשבה שהדרך לשם היא תמיכה באדם "שלא באמת ידעתי מיהו" כי "הבנתי, וזה הספיק לי... שאני מאמינה לו שהוא רוצה באמת ובתמים לעשות שיהיה פה יותר טוב".

וההתרפסות שלה נמשכת:

“הוא מוכן לתת את כל מה שיש לו"

"כלומר את חייו"

"כמי שנתנה את חייה, בעד הרבה פחות, כל שיכולתי לעשות הוא לתת לו את הבעד שלי".

דברי המליצה, קלישאות הנפוחות והלקקנות הינם בלתי נתפסים כשהם יוצאים ממקלדתה של פרלמנטרית צעירה, אישה דעתנית האמורה לייצג בכנסת ציבור ישראלי רחב ולא רק את כישוריו התקשורתיים של אחד אותו "קראתי בעיתון" בעל הכוונות התמימות ש“הספיק לי בשביל הבעד השני".

"אם רק הייתם מכירים אותו"

קול ממשיכה: “אני אחטוף על הראש... לא מתוך תמיכה בי, אלא מתוך שנאה יוקדת ליאיר. השנאה הזו תעוור אותם, אתכם ותגרום לכם לחשוב שמדובר בפוסט פוליטי שמטרתו קידום עצמי. אני אצביע היום בעד יאיר לפיד. לא "שר האוצר", לא "המנהיג", האיש. אם הייתם מכירים אותו, הייתם עושים כמוני".

בעולמה הילדותי של קול, אין ביקורת ציבורית. כל מי שלא פוגש את המנהיג ונדלק מיד, לוקה ב"שנאה יוקדת".

המימוש הדמוקרטי אצלה הוא כה פשטני. אם רק הייתם מכירים אותו אישית, הייתם ישר מתאהבים, כמוה. איך אפשר שלא? אין זה משנה שבעצמה לא הכירה אותו חמש דקות קודם. הוא הרי היה בטלביזיה וכתב בעיתון. ויש כאן עניין של הקרבת חיים, כי הוא נתן את חייו. מה אפשר לומר. האהבה, היא באמת עיוורת ומשבשת את המחשבה ושיקול הדעת.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך