ספיר סבח: בסך הכול נערה?

אחרי שהיא קיבלה חיקוי ב"ארץ נהדרת" וזכתה לקריקטורה ב"הארץ", עכשיו עולה הטענה שהגזימו עם הביקורת כלפי הנערה. מעניין שגילה הצעיר לא היה עקרוני כל עוד הדברים עבדו לטובתה

19/02/2014
ריקי כהן קבלו עדכונים מריקי
  • RSS

שלום, הגעתם להיכל הצדקנות הישראלי, עמוס פה כמו חדר מיון ירושלמי. אם גם אתם זועמים על הקריקטורה של עמוס בידרמן ב"הארץ", לחצו על כפתור הזיגזג. הקריקטורה שלקחה את סבח, התלמידה שקראה למורה שלה בוגד, בעיני אלו שעד אתמול תקפו אותה על מעשיה – לכיסא הקורבן, כשהטיעון המרכזי הוא גילה הצעיר.

החסינות הגילאית שתובעים המתנגדים לקריקטורה לסבח מטיפול כזה, שאמנם היה גס ואכזרי, ממאייר מוכשר בניואנסים דווקא, היא עניין להתעכב עליו. יש לא מעט פטרונות ואייג'יזם בטענה שגילה, דקה ל-18, פוטר אותה מטיפול תקשורתי מתלהם אבל שכיח בנוף התקשורתי, נוכח פעולותיה המגובות על ידי הוריה, ומתומרנות, כנראה, על-ידי הכהניסטים בן ארי ובן גביר, מושאי ההערצה שלה. יש גם אירוניה בכך שזה הגיל בו אנשים בגילה מצביעים לכנסת מתגייסים לצה"ל, הצבא שעל צדקת מוסריותו המוחלטת יצאה למסע מסית ונקמני נגד המורה שלה, אדם ורטה.

נערה מודעת

הגיל הזה, 18, סמל ישראלי לשחרור מהילדות, לכניסה לעול הצבא וראשית חיי הבחירה העצמאית, אמנם צעיר בשנים אבל ה"בסך הכול נערה", שנשמע אמש בביקורת על האיור הזה, מגמדת את סבח שלא בצדק. הנערה הזו הייתה מספיק מודעת כדי לייצר סופת שנאה תקשורתית שהביאה אותה להיכל התהילה של "ארץ נהדרת", להתדיין עם מעריציה על הדרך ללמד לקח שמאלנים ובמיוחד את המורה, ולהתעקש על קיום אירוע הוקרה המוקדש לה על כל אלה. הדרך המתוחכמת יחסית בה הפיקה את ליטרת הפרסום שלה, המזכירה מתמודדת ריאליטי שאפתנית במיוחד, אינם מצדיקים את ההתנשאות השמאלנית המבולבלת, אבל גם לא את הטיפול האלים של בידרמן, יש להודות.

צריך לזקוף לזכותה של ספיר סבח כמה צדדים חיוביים כפועל יוצא ממעשיה, בלי כוונה כזו מטעמה. חשיפתו של מנגנון הכהניזם הנוכחי, התאים הסמויים של תומכי כהנא במערכת החינוך, רפיסותו מוגת הלב של שר החינוך, והקיטוב המייאש שהפך לסיוט בלהות בין הימין לשמאל. גם נושא מעמד המורה הנוכחי קיבל כאן שיקוף מבהיל, אחריתו מי ידע.

התנהלות עצמאית מחושבת

ההתפרצות הפרובוקטורית האחרונה שלה לחדר המורים, צילום המורים שלה בישיבת המחאה שלהם נגד הפקרת המורים והאלימות נגדם היא חציית קו אדום במסלול שכרון הכוח של סבח. אבל היא נדרשת להתערבות גורמי החינוך החד משמעית, לא לליטוף של שרת התרבות בפייסבוק, עוד תופסת טרמפ מהתקופה האחרונה על פרח הימין הקיצוני. גם הליכתה העצמאית למשטרה להגיש תלונה על מנהל בית הספר שלה מעידה שיש כאן התנהלות עצמאית מחושבת, שלא מהססת להילחם גם במי שתמכו בה בעבר. נכון, היא אינה טובחת במוריה, אבל המטפורה של בידרמן על מורים נמלטים ויריות סמליות ממכונת הירייה שלה צריכה לעורר דיון עמוק יותר, וחבל שמאחוריה באיור לא הציב את בן ארי ובן גביר כלוחצים על ההדק בשלט רחוק.

הכישלון המתמשך של הוריה להגן עליה מפני שיני הטרף של הפוליטיקאים הנכלולים, התקשורת והאספסוף הטוקבקיסטי מעיד מצד אחד על חולשה בחוליות הסמכות אבל גם על חצייתה את קו המתבגרת החמקמק. המקום הזה מבגר אותה מוקדם, זה לא ההורמונים בבשר, זה החיים השסועים במאבק מר, ולקוות שתלמידי תיכון אינם חלק ממנו זו תמימות. ופרצה של אור, תקווה להתעשתות ושיקול דעת אותרה אתמול בהודעתה לוואלה! על כך שהיא לא מתכוונת להתראיין בקרוב, וכי היא "צריכה מנוחה". מאוחר, אבל מוטב מאשר לעולם לא.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה