האם מותר לרווקה להרות בדרך מלאכותית?

מאמר הנלמד במסגרת לימודי תושב"ע מתייחס לתופעה ה'חמורה' של רווקות מאוחרת. ד"ר דבורי רוס, אם יחידנית וממייסדות 'קיימא', מקווה שמשרד החינוך יוציא את המאמר מתוכנית הלימודים בהקדם

02/02/2014
ד''ר דבורי רוס קבלו עדכונים מד''ר דבורי רוס
  • RSS
» מי מחליט מהי הנורמה הטבעית? צילום: Shutterstock

בזמן האחרון סיפרה תלמידת תיכון בקבוצת הפייסבוק של הפדלוחישיו"ת (פמיניסטיות דתיות ללא חוש הומור) על שאלות במבחן בתושב"ע בו נבחנה בזמן האחרון, שהתייחסו למאמרו של הרב אריאל "התערבות האדם במעשה בראשית". המאמר נלמד כחלק מתוכנית הלימודים לבגרות של 5 יחידות בתושב"ע, והשאלות התייחסו לחלקו של המאמר הדן בשאלה - "האם מותר לרווקה בוגרת להרות בדרך מלאכותית?". השאלה, אותה ציטטה תלמידת התיכון, כמו הדיון בנושא במאמר עצמו, הייתה חד-צדדית מאד: "צייני שמות של ארבע בעיות העלולות להיווצר ממציאות של אישור לתרומות זרע".

בעקבות הדיון בקבוצה, קראתי את המאמר עצמו. המאמר פותח בשאלה לגיטימית ומקובלת: "האם ישנם גבולות שעל הטכנולוגיה הביולוגית להימנע מלעבור אותם?". המאמר מתיימר לתת לשאלה תשובה הלכתית, אם כי הוא גולש לתחומים אחרים, במיוחד בנושא הנ"ל - תרומת זרע לרווקה. כאן המחבר אינו מעלה שום טענה הלכתית לגופה של השאלה, אלא דן בשאלה מנקודת מבט פסיאודו-פסיכולוגית, ותוקף את הנושא.

חריגה מהנורמה הטבעית

החד-צדדיות של המחבר בנושא משתקפת כבר בשאלה הראשונה שהוא מציג: "האם ראוי לאפשר לרווקה בוגרת להרות הריון מלאכותי כדי לזכות באמהות?" מהו הריון מלאכותי? הריון שהושג על-ידי תרומת זרע הוא מלאכותי? והמשפט הבא במאמר - "מציאות חריגה מהנורמה הטבעית שבה לידת ילדים צריכה להיעשות במסגרת נורמטיבית, של אב ואם שנישאו כהלכה". הנורמה הטבעית היא שילד נולד במסגרת נורמטיבית של אב ואם שנישאו כהלכה? מה טבעי בנישואין כהלכה?

בהמשך מתייחס המחבר לילד הנולד מתרומת זרע כ"יתום מלידה", ו"חסר זהות", וכותב - "ילד זה עלול להזדקק לטיפול נפשי צמוד". הוא מעלה טענה נוספת - "מתן לגיטימציה לאמהות חד-הורית יעודד את התופעה החמורה של הרווקות המאוחרת. צעירות תוכלנה להרגיע את עצמן ולהמשיך ברווקותן, אין להן ממה לחשוש, לכל היותר הן תוכלנה ללדת גם ללא נישואין".

דעות אישיות במאמר הלכתי

יש בעייתיות מובנית כאשר רב במאמר הלכתי מביא כטיעון הלכתי את דעותיו האישיות. אני מניחה שהרב לא פגש הרבה ילדים שגדלו במשפחות של אמהות יחידניות. אם הוא היה פוגש ילדים כאלה, הוא היה ודאי שם לב שילדים אלה הם בדרך כלל מוצלחים, מאוזנים, ואינם זקוקים לטיפול נפשי יותר מן הממוצע. גם טענתו בדבר "חוסר זהות" מפני שכטענתו "אחד התנאים של הפריה מסוג זה היא שזהות האב לא תיוודע לעולם" לוקה בבורות - זה אינו תנאי בהפריה, אלא עניין התלוי במדיניות משרד הבריאות או בנקי הזרע. טענה שרצוי לנקוט במדיניות של אפשרות פתיחת תיק התורם כשהילדים מגיעים לבגרות היא בודאי לגיטימית, אבל הרב אפילו אינו טוען אותה אלא רוצה לפסול בכלל את התרומות.

גם טענתו של הרב לגבי "התופעה החמורה של רווקות מאוחרת" היא חמורה. נשים נשארות רווקות מסיבות רבות, רבות מהן אינן תלויות בבחירתן. גינוי של נשים על רווקותן המאוחרת אינו לגיטימי. רוב הרווקות בגילאים המאוחרים, בפרט בחברה הדתית, אינן שמחות מאד במצבן, וגינוי שלהן לא יתרום לסיום רווקותן אלא רק יוסיף לסבלן. מכל מקום, זכותן של הנשים לבחור ברווקות (אין מצווה בתורה על נשים להינשא), ובוודאי זכותן שלא להינשא אם לא מצאו בן-זוג מתאים. הולדת ילדים לתוך נישואין לא-מוצלחים רק כדי שלא ייוולדו במסגרת של משפחה יחידנית לא תתרום לבריאותם הנפשית.

צריך לחשוב על רגשות הקוראים

מה שחמור יותר הוא הכנסת טיעונים כאלה למאמר הנלמד כחלק מתוכנית הלימודים בתושב"ע. כפי שציינו במכתב שנשלח למשרד החינוך על-ידי הארגונים "קולך" (פורום נשים דתיות) ו"קיימא" (אמהות יחידניות דתיות), אי אפשר להכניס מאמר המשתמש בביטויים כאלה לתוכנית הלימודים, כאשר קרוב לודאי יש בין התלמידים האמורים ללמוד את תוכנית הלימודים ילדים שנולדו לאמהות יחידניות על-ידי תרומת זרע. בין המורות האמורות ללמד את התוכנית יש בודאי נשים שהן רווקות, ואחת מחברות "קיימא", נאלצה ללמד את המאמר בזמן שהיא עצמה הייתה בטיפולי פוריות לקראת אמהות יחידנית. כמובן שהיא לימדה את המאמר תוך כדי דיון בטענות והבאת גם דעות אחרות, אך לא כל המורים הם מודעים, ותלמידה שהיא עצמה נולדה מתרומת זרע, או שאחותה או דודתה היא אם יחידנית, ואמורה ללמוד את המאמר יכולה להיפגע ממנו קשות.

אני מקווה מאד שמשרד החינוך יוציא מיידית את המאמר מתוכנית הלימודים כבר בשנה הנוכחית, וינקוט משנה זהירות במאמרים הנכנסים לתוכנית הלימודים בשנים הבאות. כמו כן, אני מקווה מאד שהרב אריאל ורבנים אחרים יבררו יותר במילותיהם כשהם כותבים מאמרים כאלה. יש להבדיל בין טיעון הלכתי לטיעון המבטא דעות אישיות, יש לבסס דעות אישיות כאלה במאמרים על מחקרים או הכרת הנושא, ובכל מקרה יש לחשוב על הקוראים. מה אמורים לחשוב ילדים דתיים שנולדו לאמהות רווקות מתרומת זרע על ההלכה או הרבנים כשהם קוראים מאמרים כאלה? איך ישתלבו משפחות יחידניות, המוקמות עם או בלי ברכתו של הרב אריאל, בחברה הדתית כשרבניה מסיתים נגדן בצורה כזאת?

*****

ד"ר דבורי רוס היא אם יחידנית ל-3 ילדים, וממייסדות "קיימא" - ארגון של אמהות יחידניות דתיות.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה