לראשונה: רוב מדליקי המשואות יהיו נשים

טקס מדליקי המשואות יוקדש השנה להוקרת נשים שתרמו למדינה ורוב המשתתפים בו יהיו נשים. השרה לימור לבנת מקווה שכל משואה שנדליק תגרום לעוד סדק בתקרת הזכוכית

14/01/2014
לימור לבנת קבלו עדכונים מלימור
  • RSS
» השרה לימור לבנת: "הזדמנות שווה לכל אישה". צילום: יח"צ

ביום ראשון לפני שבועיים אישרה ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים שאני עומדת בראשה, את הצעתי כי הנושא המרכזי השנה בטקס הדלקת המשואות יהיה - "זמן נשים". זאת, כהוקרה והצדעה לנשים בעלות תרומה משמעותית למדינת ישראל ולחברה הישראלית בתחומי חיים שונים כגון מדע, תרבות, כלכלה, ביטחון, חינוך, חברה, סביבה, פעילות ציבורית ועוד. בנוסף, הרצון להגברת המודעות הציבורית באתגרים, שעדיין ניצבים בפני החברה במאבק על הזכות הבסיסית לחיים בשוויון, כבוד וביטחון אישי.

הנושא המרכזי "זמן נשים" ישולב במקביל במהלך השנה הקרובה גם במערכת החינוך בתיאום עם שר החינוך, שי פירון, ויהיה מלווה בשורה של פעילויות בתחומים שונים. משמעות ההחלטה הינה שהשנה, לראשונה מאז קום המדינה, מדליקי המשואות תהיינה כולן (ככל הנראה) מדליקות משואה.

מדוע אין ראוי מהנושא הזה לשנת העצמאות ה-66? נשים הן החוט המאחד בין כולנו: כל אחד ואחת יצא/ה מרחמה של אשה, ולכל אחד ואחת יש אשה, אמא, דודה, חברה, שכנה, סבתא, אחות, בת, לפחות אחת.

רוח גבית למאבק נגד חוסר שוויון

מאז הקמת המדינה ועד ימינו אנו, נשים נטלו חלק מרכזי בבניית המדינה, וסייעו לביסוסה ושגשוגה. אין תחום שנשים לא נטלו חלק בפיתוחו ובקידומו, וקשה לדמיין את ישראל של ימינו ללא תרומתן של נשים. הגיעה העת שהמדינה והחברה הישראלית יאמרו לכל הנשים הללו תודה ויעניקו להן את הבמה הממלכתית והמכובדת של טקס הדלקת המשואות.

יחד עם זאת, ברור כי לצד התרומה המכרעת של נשים להתפתחות המדינה, רשימת האתגרים שניצבת בפני נשים עד להשגת שוויון אמיתי עודנה ארוכה. בחירת הנושא המרכזי האמור נועדה להעניק רוח גבית למאבק נגד פערי השכר הן בשירות המדינה והן במגזר הפרטי; כמו גם למאבק נגד תקרת הזכוכית שחוסמת אותן לא פעם להגיע, על אף כישוריהן, לעמדות הבכירות ביותר באקדמיה, במשק ובשירות הציבורי; למאבק למען מתן הזדמנות שווה וייצוג הולם במשרות בכירות, וכנציגות בחברות ממשלתיות וציבוריות; ולמאבק החשוב נגד תופעת האלימות כלפי נשים אשר גובה מדי שנה קורבנות רבים מדי.

הזדמנות שווה לכל ילדה

אנחנו חותרות ליום שבו החברה תאפשר שוויון הזדמנויות אמיתי. הזדמנות שווה לכל ילדה שרוצה לשחק כדורגל ולא לרקוד בלט, והזדמנות שווה לילדה שהיא לא ״הילדה הכי יפה בגן״, אבל היא טובה, חמודה, מצחיקה, חכמה - או אולי כל אלו יחד. אנחנו צריכים להבהיר לילדות שלנו שמה שחשוב זה לא להיות הילדה הכי יפה בגן - מה שחשוב זו מי שאת.

חשוב שנסביר לילדות שלנו, ש-12 זה גיל קסום, ושייחכו קצת עד שיגדלו. זה בסדר להרגיש עדיין ילדה בת 12, ושהיא לא צריכה עדיין להתאפר, לנעול עקבים, ללכת לקוסמטיקאית או לענטז במסיבות או בתמונות. כן, זה בסדר לחכות קצת עד שתגדלי, להישאר ילדה עוד כמה שנים. אנחנו רוצות שיגיע היום שכשהילדה הזו תגדל, היא תלך ללמוד באוניברסיטה מה שבאמת מעניין ומשמח אותה - ויהא זה הנדסת חשמל או ספרות. וכן, שתהיה לה הזדמנות שווה בקידום בצבא, בשירות המדינה, ובסקטור הציבורי. שהילדה הזו לעולם לא תחווה את התחושה הזו להביט בתלוש שכר ולדעת, שבן זוגה לחדר, מקבל יותר ממנה. שהילדה הזו תגדל בתוך תחושה שהרחוב הזה הוא שלה, ושהיא יכולה לצעוד בו לבד, גם בלילה, גם כשחשוך. שהילדה הזו תגדל בתחושה של ביטחון אישי - שרע לא יאונה לה, וביטחון בעצמה, שהיא יכולה לעשות ולהשיג הכל. אנחנו מאוד רחוקות עדיין מהתמונה הזו אבל כשיגיע  היום הזה הרווח יהיה כולו של החברה - ושל המדינה.

נכון, תקרת הזכוכית עדיין כאן. אבל היא כבר שומעת את הצעדים המתקרבים לאט לאט, את הצעדים שסוגרים עליה מכל הכיוונים. אני מקווה שכל משואה שנדליק השנה תהיה עוד סדק אחד בתקרה. הגיע הזמן לשבור סופית את תקרת הזכוכית ולדלג מעל רצפת הבטון. והזמן הזה הגיע עכשיו - כי עכשיו, הגיע זמן נשים.

*****

לימור לבנת היא שרת התרבות והספורט ויו"ר ועדת השרים לקידום מעמד האישה




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה