תסמונת השחלות הפוליציסטיות: לא רק נשים מלאות

המחקרים כיום מעידים ששליש עד מחצית מהנשים שסובלות מהתסמונת ומבעיות פוריות אינן בעלות עודף משקל. איך מטפלים והאם ניתוח חדיש עשוי לפתור את המצוקה?

13/01/2014
ד''ר דב לקסמן קבלו עדכונים מד''ר דב לקסמן
  • RSS

תסמונת השחלות הפוליציסטיות מופיעה אצל כ-5-10% מהנשים. התסמונת מוכרת קרוב למאה שנים ולמרות שנחקרה באופן יסודי עדיין רב הנסתר על הגלוי. מדובר בהפרעה רב-מערכתית, שעיקר העניין שהיא ממקדת היא בהיבט של פוריות, אולם השלכותיה משמעותיות גם בהיבטים אחרים, חשובים לא פחות.

יש טיפול לתסמונת השחלות הפוליציסטיות

נשים נמצאות בסיכון גבוה למחלות כרוניות

העובדות הידועות הן, כי מדובר בליקוי מבני ותפקודי של השחלות, שמתבטא בחוסר איזון הורמונלי.  גורם לאי-סדירות במחזור הווסת, להעדר ביוץ , לבעיות פוריות ולקושי להרות. הליקוי המבני של השחלות מתבטא בשחלות מוגדלות (פי 2-3 משחלות רגילות) המכילות מספר רב של חללים ציסטיים קטנים (ומכאן נגזר שמה של התסמונת) שהם למעשה זקיקים שהחלו בתהליך ההבשלה אולם "נתקעו" באמצע התהליך ולא הגיעו לכלל ביוץ (ראה תמונה המשווה שחלה רגילה לשחלה פוליציסטית).

הגורם הישיר לתסמונת אינו ידוע, אבל משערים, כי בין הסיבות להיווצרותה, הפרשה מוגברת של הורמוני-מין זכריים (טסטוסטרון ו-DHEAS) מהשחלה ומבלוטת יותרת הכליה. הסממנים הם: עור שמן, ריבוי חטטים (אקנה) ושיעור-יתר. תנגודת גבוהה של מערכות הגוף לאינסולין הינה מאפיין נוסף של תסמונת השחלות הפוליציסטיות. תנגודת זאת גורמת להפרשה מוגברת של אינסולין מהלבלב ולעלייה משמעותית בסיכון לחלות בסוכרת מסוג 2.

בטווח הארוך מצויות נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות בסיכון גבוה משמעותית לחלות במחלות לב וכלי-דם, יתר לחץ דם, סוכרת מבוגרים (סוג 2) וסרטן רירית הרחם. כאשר התסמונת מופיעה בנשים שמנות, קיים סיכון מוגבר לדום נשימה בשינה ולבעיות אורתופדיות בעמוד השדרה ובמפרקי הירכיים והברכיים.

כיצד מטפלים?

הטיפול בנשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות הוא בדרך כלל טיפול נקודתי בתסמינים השונים ולא טיפול כולל, מאחר שברוב המקרים, הסיבה לתסמונת לא ידועה.

בהשמנה נהוג לטפל בדיאטה. באקנה בתרופות המפחיתות את הפרשת החלב,  בתרופות הנוגדות את פעילות הורמוני-המין הזכריים ובתכשירי אנטיביוטיקה. ברמות האינסולין הגבוהות מטפלים בתרופה הניתנת גם לחולי סוכרת.  את אי-סדירות המחזור "מתקנים" באמצעות גלולות למניעת הריון ובהפרעת הביוץ וההתעברות מטפלים בתרופות הורמונליות אשר "שוברות" את "אדישות" השחלות ומגרות אותן לפעילות נמרצת המביאה בסופו של דבר לביוץ.

מידת ההצלחה של טיפולים אלה אינה מבוטלת אולם בצד ההצלחה יש שיעור לא מבוטל של תופעות לוואי. הטיפול בתרופות הנוגדות הפרשת חלב גורמות ליובש בעור, רגישות לקרינת שמש, צלקות מכוערות בעור, הפרעה ב"משק השומנים" ובתפקוד הכבד. הטיפול בגלולות למניעת הריון נושא סיכון להפרעות קרישה (קרישיות-יתר במיוחד בקרב נשים מעשנות), שיבוש נוסף של משק הפחמימות והשומנים ועלייה נוספת במשקל. שימוש אנטיביוטי ממושך עלול לגרום להתפתחות זני חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. הטיפול ההורמונלי לגרימת ביוץ מגדיל את הסיכון לתסמונת גירוי-יתר שחלתי המהווה גורם תחלואה משמעותי שאף עלול לסכן את חיי המטופלת ומגדיל את שיעור ההריונות מרובי-העוברים.

החידוש: התערבות ניתוחית

האם יש טיפול כלשהו שיכול להביא לשיפור כל ההיבטים של תסמונת השחלות הפוליציסטיות? התשובה היא חיובית. מדובר בהתערבות ניתוחית הנקראת חריצה או ניקוב המעטפת החיצונית של השחלות. הניתוח מבוצע בהרדמה כללית בגישה לפרוסקופית, כלומר כניסה לחלל הבטן דרך 2-3 נקבים והחדרת סיב אופטי,  המחובר למצלמת וידאו זעירה ולמקור אור. השחלות נצפות באופן ישיר והמעטפת החיצונית שלהן, המעובה ביחס לשחלות רגילות, מנוקבת באמצעות קרן לייזר או מחט המעבירה זרם חשמלי, או בבטכנולוגיית אולטרה סאונד.

החידוש: התערבות ניתוחית

בניתוח מבוצעים כ-10 נקבים זעירים בכל שחלה. הניתוח אורך  כ-30-45 דקות והמטופלת משוחררת לביתה כעבור מספר שעות. ההתאוששות מהניתוח אורכת מספר ימים.

מחקרים רבים שבדקו את השפעת הניקוב הלפרוסקופי של השחלות מדווחים כי מעל 90% מהמטופלות חוזרות לחוות מחזורים סדירים באופן ספונטני, חוסר האיזון ההורמונלי מושב, כך גם רמות האינסולין ורמות הורמוני המין הזכריים שחוזרות לנורמה אצל רוב המטופלות. יש שיפור משמעותי בתופעות העוריות (אקנה ושיעור-יתר) ומרבית המטופלות דיווחו על ירידה משמעותית במשקל. השפעות חיוביות אלה נשמרות לשנים רבות. החשוב מכל כ-60% הרו באופן ספונטני תוך הימנעות מקבלת תרופות הורמונליות, הקטנת הסיכון לתסמונת גירוי-יתר שחלתי ולהריון מרובה עוברים.

הסיכונים בניתוח זה זהים לסיכונים בכל התערבות לפרוסקופית דומה וכוללים סיכוני הרדמה, דימום, זיהום, פגיעה באברי בטן פנימיים כגון מעיים, כלי-דם ודרכי השתן והדבקויות תוך-בטניות לאחר הניתוח. עם זאת, שיעור הסיכונים הוא נמוך מאוד ופוחת משמעותית ככל שהמנתח מיומן יותר.

למי הטיפול מתאים?

הגישה הניתוחית שמורה בדרך כלל לנשים בהן נכשל הטיפול ההורמונלי לשם התעברות. השימוש פחות נפוץ למטרת שיפור כל ההפרעות האחרות שהוזכרו לעיל. והסיבה לכך אינה מובנת שכן כיום רמת המיומנות בביצוע פעולות ניתוחיות זעיר-פולשניות היא גבוהה ביותר.

בראייה לטווח הקצר והארוך תיקון ההפרעה חוסך תחלואה הקשורה למשקל העודף על כל היבטיו הגופניים, הנפשיים, החברתיים והתעסוקתיים. טיפולי פוריות יקרים, ממושכים ואפילו מסוכנים, טיפולים הורמונליים אחרים, סיכון למצבים טרום ממאירים וממאירים ועוד. ניתוח הניקוב הלפרוסקופי של שחלותיהן של נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות יכול לשפר את בריאותן ואיכות חייהן של אותן נשים באופן שאינו פחות מזה של ניתוח בריאטרי (ניתוח קיצור קיבה).יש מקום נכבד לניתוח זה בתוך מגוון הטיפולים בתסמונת השחלות הפוליציסטיות ויש להציעו כאופציה שוות-ערך לכל הטיפולים האחרים.

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

ד"ר דב לקסמן הוא מומחה ברפואת נשים ומנהל תחום כירורגיה גינקולוגית ב"איה מדיקל",  המרכז לרפואת נשים מתקדמת




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה