פרידה אישית מאריק שרון

''כמה דקות אחרי שהוא מצית את הר הבית ומדליק את האינתיפאדה השנייה, הוא מטלפן אלי כדי לקשקש איתי על הרומן שהיה או לא היה לו''. העיתונאית שרית ישי לוי נפרדת מראש הממשלה שלא הסכימה עם דעותיו אך הוקסמה מאישיותו

12/01/2014
שרית ישי לוי קבלו עדכונים משרית
  • RSS

אחר הצהריים של חג הסוכות, חודש ספטמבר שנת 2000. נהגתי במכוניתי מכפר ורדים, שם התארחתי בביתה של מעצבת האופנה טובל'ה חסין. איתי במכונית הייתה חברתי הטובה, מפיקת הטלוויזיה שולה שפיגל. הקשבנו לדיסק של משינה ונהננו מהדרך, אך לפתע צלצל הטלפון ועל הקו היה אריק שרון. הוא צלצל להודות לי על הראיון שערכתי איתו והתפרסם באותו סופשבוע בגליון "עולם האשה". זה היה הראיון הראשון שהוא נתן אחרי מותה של לילי ובאותו ראיון הכחיש שמועות כאילו הוא מנהל רומן עם מיכל מודעי. הוא אמר כי עדיין מוקדם בשבילו להיות במערכת יחסים חדשה וכי אין מקום בלבו לאישה אחרת.

"מה עשית לי? הרסת לי את כל הסיכויים", הוא אמר וצחק בצחוקו המפורסם. אחר כך הוא דיבר איתי על דא ועל הא, מצב רוחו היה מרומם. הודיתי לו שטלפן להודות לי וסגרתי את הטלפון. דקות אחדות לאחר מכן הדלקנו את הרדיו במכונית כדי להקשיב לדיווחי תנועה, והחדשות התחילו עם כך שאריק שרון עלה להר הבית ועורר מהומה. "את קולטת?" שאלתי את שולה. "כמה דקות אחרי שהוא מצית את הר הבית ומדליק את האינתיפאדה השנייה, הוא מטלפן אלי כדי לקשקש איתי על הרומן שהיה או לא היה לו עם מיכל מודעי".

אריק שרון ז"ל. צילום: רויטרס

פסק זמן בשביל הנשמה

זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה נתקלתי בתופעה הזו שאריק שרון עושה מהומות, משנה סדרי עולם, נלחם בכל הכוח ואז עושה הפסקה בשביל לעסוק בדברים ש"חשובים באמת". הפעם הראשונה הייתה בשנת 1976. הייתי עתונאית צעירה ב"העולם הזה" ונשלחתי על ידי אורי אבנרי כדי לכסות את יום הבחירות של אריק שרון שרץ לכנסת במסגרת מפלגתו החדשה "שלומציון". נקבע לי להיפגש עם אריק שרון בביתו ברחובות ולהתלוות אליו לאורך היום, כשהוא מסתובב בין הסניפים ונפגש עם פעילים ועם אזרחים במאמץ של הרגע האחרון לשכנע אותם להצביע בשבילו.

הגעתי לבית משפחת שרון שגרה בדירת גג בבנין רב קומות ברחובות. לילי פתחה את הדלת, גלעד ועומרי היו עם ילקוטים ונשלחו לבית הספר ואני הצטרפתי למכוניתם של בני הזוג שרון וביחד איתם ועם הצלם התחלנו במסע החרישה של הסניפים. אני זוכרת שמהרגע הראשון התאהבתי בזוג שרון, למרות וחרף דיעותי הפוליטיות שהיו כל כך שמאלה משלו. הייתי עתונאית צעירה וחסרת ניסיון, וקיבלתי יחס של עיתונאית מכובדת וחשובה.

אהבתי את מחוות האהבה שאריק ולילי הפגינו זה כלפי זו בטבעיות ובלי בושה. אהבתי את הדרך שבה דאגה לו וטיפלה בו ואת הדרך שבה הוא דאג לה וטיפל בה, אך הדבר שהרשים אותי יותר מכל היה שבאמצע כל האטרף של יום הבחירות והריצה ממקום למקום, אריק עשה פוס ועצר בבית של חבר וותיק שלו שגר בחווה באזור גדרה אם אני לא טועה. הרדיו טרטר את חדשות יום הבחירות ואריק ביקש לסגור את הרדיו, התרווח על הכסא בחצר מתחת לעץ ביחד עם לילי והרגשתי שהוא נושם. שהינו שם שעה ארוכה כשהחבר ואשתו מוציאים עוד ועוד מאכלים ושתייה והוא ואריק מפליגים בסיפורים. למרות הפצרותיהם של עוזריו, אריק לא רצה ללכת, הבחירות יכלו לחכות מצידו, הוא היה צריך פסק זמן בשביל הנשמה.

מאכיל את לילי בענבים מהחצר

מאז אותו יום בחירות נוצרה ביני לבין לילי שרון ידידות קרובה וביקרתי לא אחת בחוות השקמים. דרך הידידות עם לילי הכרתי גם את אריק. על הכריזמה שלו אין טעם להרבות במילים. הוא היה אדם מורכב ורב פנים. לא רק פוליטיקאי ולוחם, אלא גם איש אדמה ואהב בעלי חיים. הוא היה איש אוהב ספר ומוזיקה, סקרן וליברלי בדיעותיו ומצד שני הוא היה אריק שרון האיש שלא עוצר באדום.

יצא לי לא אחת להיות בחברתה של לילי בימים של סערות פוליטיות. ימים בהם אריק היה בעין הסערה ואני שמעתי במו אוזני איך בזמן שהעולם כולו רועש וגועש הוא עוצר כדי לשאול את לילי אם היא ראתה את הכלניות שפורחות באזור החווה, או אם שמה לב שהגפן המשתרגת מחלון חדר השינה שלהם כורעת תחת אשכולות הענבים. "אריק אוהב להאכיל אותי בענבים האלו", היא אמרה לי אז באושר.

סיפור האהבה שלו ושל לילי הותיר אותי משתאה. אני חושבת שמעולם לא פגשתי סיפור אהבה שכזה. היה זה בראיון שלילי נתנה לי, שבו אמרה שהיא הגיישה של אריק ואין לה שום בעיה עם זה. מצד שני כשישבתי במטבח שלהם בחווה ואכלתי ארוחת ערב עם שניהם הבנתי שהיא אולי הגיישה שלו אבל הוא לא האדון שלה. הוא העניק לה יחס שגברים מעטים מעניקים לנשותיהם.

הפוליטיקאי האחרון

כשחזרתי מהראיון עם יאסר ערפאת ב-1982 אריק ביקש לפגוש אותי ולשמוע מפי על המפגש. סיפרתי לו שהדבר שעניין את ערפאת יותר מכל היה הוא אריק שרון. ערפאת לא הפסיק לשאול עליו ולדבר עליו וכל הזמן חזר ואמר - מה האיש הזה רוצה ממני? כאילו הרגיש שאריק שרון רודף אותו באופן אישי. התחושה שלי ואמרתי את זה לשרון שערפאת שונא ומעריץ אותו בו זמנית.

הוא היה אדם חילוני ותיעב אנשים חשוכים בדיעותיהם. לילי תמיד אמרה לי שלמרות שהוא ראש הליכוד אריק בעצם "מפאיניק" בנשמתו ושהוא קרוב יותר במהות שלו לרבין מאשר לביבי.

אף פעם לא הסכמתי עם דרכו הפוליטית, אבל אהבתי אותו מאוד כאדם. הוא הקסים אותי כמו שהקסים את כל מי שהכיר אותו מקרוב. הוא היה אדם תרבותי בצורה מעוררת השתאות. הוא היה סקרן וידע להקשיב ולשאול שאלות. לפעמים שאלתי את עצמי איך איש שעוסק בתפקיד כל כך חשוב מתעניין בזוטות, אבל זה היה חלק מהקסם שלו. זו הייתה הדרך שלו להמיס אותי פעם אחר פעם.

הוא היה כל כך מתוחכם ואי אפשר היה לעמוד בפניו. היו לו פנים רבות. הוא היה חכם מרוב הפוליטיקאים, גם אם לא הסכמת עם דרכו וגם אם תיעבת אותה, לא יכולת שלא להתייחס אל אריק שרון בסוג של יראה מעוררת כבוד. אני לא מכירה עוד פוליטיקאים כמותו, גם לא מנהיגים. בעיני אריק שרון היה הפוליטיקאי האחרון.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה