10 כללים להתמודדות עם יח"צנים

רני רהב הוא לא היחצן היחיד שאיים על עיתונאית. ביחסי העבודה בין יחצנים לעיתונאים יש אינטרסים ולעיתים מניפולציות שצריך לדעת לזהות מהר. הנה כמה כללים שכדאי לכל עיתונאי להכיר וליישם

08/01/2014
טל שניידר קבלו עדכונים מטל
  • RSS
» שדה מוקשים. צילום: Shutterstock

בהקלטה פשוטה אחת הצליחה כתבת TheMarker שרון שפורר להוציא לאור את מה שקורה לעיתונאים בשגרת העבודה שלהם. הלחצים הפשוטים הם מן הסוג הבנאלי - שמור לי ואשמור לך. יח"צן שמפוצץ עיתונאי בדברי מתק ומצפה ממנו שלא "לשפד" את הלקוח שלו בתמורה. זה קורה לכמעט כל עיתונאי, מדי יום.

הלחצים המעיקים הן מסוג שהושמע בשיחה. ויש גם לחצי ביניים: איומים רגועים שכאלה, לא ברמות ה"טיל רעל ואת לא תצאי מן הבית" אבל טלפונים למערכת, להשמיץ, לרדד, להתלונן. “נתתי לך את המנכ"ל העולמי של חברת-העל לראיון וזה מה שיצא?” התקשר פעם יח"צן אחד לרגוז אחרי ששטח הפרסום החינמי שקיווה שיקבל הסתיים בביקורת על קמפיין שובינסטי.

10 עצות בסיסיות להתמודדות עם יח"צנים:

1. אם יח"צן מתקשר ואומר לך בקול מתק "מעכשיו אני אתקשר כל יום  עד שתשתכנעי", קחי את הנייד וסמני את שם איש הקשר שלו ב"ארז לוי-לא לענות" או "ליאורה כהן-לא לענות".

2. אם יח"צן כותב עליך בעמוד הפייסבוק שלו: “כל העיתונאים שקרנים", “כל עיתונאי שכותב עכשיו סטטוסים בענייני נוחי דנקנר מורח אתכם", “לא להאמין איזה בזיון הם אנשי התקשורת שממציאים סיפורים בעמודי הפייסבוק שלהם" ועוד מיני האשמות, לעיתים עם חץ רעל כלפיכם ולפעמים אמירות כלליות שאתם יודעים שכוונו אליכם, נקטו בפעולות הבאות: אלף - חסמו אותו/אותה. כלומר, הבליקו אך אל תבליגו. בית - אל תענו לטלפונים שלהם יותר.

3. אם יח"צן מתקשר לעורך שלכם ומתלונן עליכם שאינכם משתפים פעולה. אוי, כאן התחלנו להיכנס לשדה המוקשים. זה קרה לי בצורה מובהקת פעם אחת, כאשר הייתי (לכמה חודשים) כתבת במגזין עסקים של מעריב. התקשתי להתמודד עם הבשורה הנוראה (אינך משתפת פעולה עם היח"צנים! הם מתלוננים שאת לא מחזירה צלצולים!). בהתחלה אמרתי לעורך שהנייד נפל למים ונהרס. כן, כך היה. הנייד החליק מן האוזן לתוך הקצף והילדים באמבט צהלו בשמחה. תארו לכם שזה קרה (נשבעת בילדי) בשיאה של שיחה עם יח"צן. אבל התירוץ של החלפתי מספר והם פשוט מתקשרים למספר לא נכון - לא שרד זמן רב. בסופו של דבר פוטרתי והבעיה פשוט נפתרה מעצמה.

4. וברצינות, אם יח"צנים מתלוננים עליכם לבוסים למעלה, נסו לאתר אדם ערכי או עורך אכפתי שעובד בסביבתכם הקרובה ולהתייעץ.

5. אם לא הצלחתם לצאת מן הלפיתה המעיקה של "לרקוד עם יח"צנים" והנכם מרגישים שעבודתכם במערכת התקשורת עומדת לפני סיום - צאו החוצה בסערה. תמרנו את העניינים כך שכתבותיכם האחרונות בדרכם החוצה יהיו הגונות, עובדתיות ומוגשות (למה לא) כנקמה מתוקה.

6. אם אין לכם היכן לפרסם ולפרט את ההתרחשויות, עמוד הפייסבוק שלכם עומד לרשותכם. שוב: היו אמיתיים, עובדתיים, הצליבו המידע, קבלו תגובה - ויאללה, הכל בחוץ. אם אין עיתון או גוף תקשורת שמתחשק לו להתמודד עם מערכת משומנת של יח"צנים ועסקנים, כיכר הפייסבוק משמשת כמוצא ראוי. לא יקרה לכם כלום, ממילא אחרי שפוטרתם אין כל כך הרבה עבודות לעיתונאים.

7. אם יח"צן שולח לכם דבר מה בדואר, חפץ שנראה מעט מוגזם לטעמכם, שלחו חזרה. לפעמים שולחים לי לוחות שנה או ספרים וזה נראה לי סביר ולא נורא. לוחות השנה צוברים אבק. בספרים אני לעיתים נעזרת, לא מתחייבת מעולם לכתוב על משהו, בטח אם זה לא מעניין. אם קיבלתם מכתב מוזהב מיחצן שיש בתוכו משהו מוזר - צלמו והעלו לפייסבוק, לא לפני ששלחתם מייל חוזר עם שאלות ליח"צן.

8. אם יח"צן לוקח אתכם לסיור שטח, ותוך כדי כך מצלם כדי לתעד את הרגע המרגש, חשדו בו ישר. אני תמיד מעדיפה את הצילומים שלי בצורת הסלפי ותו לא.

9. אם יח"צן מתקשר עם משהו שנראה כמו ספין לעוס מראש, בסגנון: “כדאי מאוד לבוא מחר לועדת הפנים של הכנסת, בראשות ח"כ מירי רגב. צפוי דיון מאוד סוער עם התנצחות חשובה", אווררו את מאחורי הקלעים של האירוע, הוציאו את הערמונים מן האש, כמו שאומרים. אין צורך לציין את שמה של היח"צנית הצעירה, ככל הנראה שכירה זוטרה שעשתה מה שאמרו לה אך בהחלט, ראוי ומותר לציין את שם משרד היח"צ שמעסיק אותה.

10. אם מזמינים אתכם, עם הילדים ועם המשפחות, היו חשדנים שבעתיים. אף אחד לא חושב שהילדים שלכם יותר חמודים מילדים של אחרים או שהם קופצים יותר יפה על מתנפחים.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה