הרגע בו השתנו חיי

מותה של אמה האהובה בפיגוע גרם לה להבין שחיים פעם אחת. רחלי ון בירן עזבה מקום עבודה מסודר, הקימה חברת סטארט-אפ, מצאה משקיע ויצאה לדרך חדשה ומפתיעה

07/01/2014
רחלי ון בירן קבלו עדכונים מרחלי ון בירן
  • RSS
» רחלי ון בירן: "הכול הלך קשה"

כאשר אני כותבת שורות אלה, אני קודם כל מורידה את הסוודר ביום קריר זה. יש משהו מחמם ומרגש בזיכרון הרגע ההוא שהיה מאד דומה להרבה רגעים לפניו ואחריו ובכל זאת היה בו משהו מיוחד. זה היה רגע של קבלת החלטות. יום סתווי של נובמבר 2009, קצת לפני החורף הישראלי, חמש שנים להירצחה של אמא שלי בפיגוע רצחני בשוק הכרמל בלב תל-אביב.

הרגע הזה הגיע אחרי כמה סטירות שחטפתי מן הסביבה, בעבודה, עם הבעל והילדים. הכל הלך קשה, כל מה שיכול היה להשתבש, השתבש. הקיץ האחרון עבר עלי בדאון נוראי. לא הצלחתי להפסיק לכעוס על כל הסביבה והתחלתי לחפש מוצא שיוציא אותי מהמערבולת הזו שמשכה אותי למטה.

באותו יום של נובמבר, בתהליך החיפוש אחר מוצא מהסבך אליו נקלעתי, נתקלתי בסרט ה"סוד". כדרכי כאשר מוצע רעיון שדורש הוכחה, החלטתי לבדוק זאת. הרעיון הנבדק -

  1. הגדירי לעצמך מטרות מדידות וברורות בכל תחומי החיים (משפחה, עבודה ועוד).
  2. לפני עשיית מעשים - כווני "תדרים". לא לרוץ לעשייה, רק להקשיב להזדמנויות.
  3. הרגישי כאילו כבר עשית זאת.

אהבתי בעיקר את החלק השלישי, זה לא היה כל כך קל, אבל הרגשתי שכדאי לי. אם אצליח להשיג את המטרות - באמת ארגיש כך, ואם לא, לא הפסדתי - כי כבר היה לי טוב.

בתור קרייריסטית המטרה הראשונה שלי התמקדה בשינוי נקודת מבט. רציתי לבוא הביתה מלאת אנרגיות ושמחה למפגש עם המשפחה, מטרה שנראתה מאד רחוקה באותו זמן. ולעומת זאת בתור קרייריסטית רציתי גם לשמור על מקומי כמנהלת פיתוח בחברת ההייטק בה עבדתי אז. במקביל, היה חשוב לי מאד לגדל את ה"בייבי" שלי - הרעיון עליו רשמתי פטנט שעמד לפוג ואותו קידמתי בחופשות הלידה וב"שעות הפנאי" - ממשק פשוט שמחבר ילדים צעירים לעולם הוירטואלי - עולם המחשבים.

רגע אחד של הגדרת מטרות ואחריו שום דבר מיוחד - רק "כיוון תדרים". כחודש לאחר אותו מועד פגשתי חברה שסיפרה על קשייה הכלכליים כשכירה. עוד באותו ערב הרמתי אליה טלפון והצעתי לה הצעה שלא תוכל לסרב לה - השיגי לי משקיע ותהיי שותפה לרווחים. היא כמובן סירבה בנימוס.

חלף חודש נוסף והיא ביקשה את אב הטיפוס של ה"בייבי" להדגים לאחיה, וחזרה והדגישה שלא אצפה ליותר מידי. האח חזר עם הצעה שנראתה לא הוגנת לטעמי, אבל הוא הביע עניין להשקיע מאמץ וסכום כסף משמעותי. ידיד אחר הפנה אותי לאחיו שגר בחו"ל ובקיא הענייני יזמות. גם אח זה הציע הצעה מעניינת, הסכום כבר נשמע מעניין. כשידידו של ידיד שלישי כבר רצה להיות שותף והתחיל לדבר על סכומים ממש רציניים, החלטנו בעלי ואני לקחת את העניינים לידיים.

לקראת יום הולדתי שחל באפריל כבר הקמנו יחד את חברת הסטארט-אפ JUMBOARD. כחודש לאחר מכן כבר הגיע המשקיע הראשון וביוני 2010 עזבנו את כל עיסוקינו בדרך להגשמת החזון - לבשר צמיחה וביטחון עצמי להורים ולילדים מאוד צעירים. אמנם לא נותרתי כשכירה בחברה בה עבדתי, אבל אני מנהלת הפיתוח של החברה אותה הקמתי עם בעלי, וה"בייבי" נקרא לימים Webee, מקלדת מיוחדת שעוצבה עבור ילדים.

כיום, כשלוש שנים אחרי, כמעט ארבע, מוצרינו נמכרים בשלוש יבשות, השקנו את הדור השני של המוצר ופנינו להרבה פיתוחים נוספים. החברה גם תרמה להרמוניה המשפחתית. הילדים מרגישים שייכות אליה, לכן השקעת זמן בחברה מתקבלת ביותר הבנה, ואני מגיעה אליהם עם הרבה אנרגיות חיוביות.

הרעיון שבדקתי לא הוכח בשלמותו, אבל בהחלט היה שווה לאמץ ולתת לתיאוריה את הפירוש האישי. אני ממליצה על שילוב של עבודה ומשפחה - שותפות עם הבעל. בתי בת ה-18 עוזרת בתערוכות - את הרעיון הגיתי בחופשת הלידה איתה. בני בן ה-12 מייעץ בענייני אסתטיקה - אותו צילמתי עם ה"בייבי" בחברת ילדים כבר בגיל 4, והבן הצעיר (בן 9) למד את מילותיו הראשונות עם המערכת ותמיד שמח לבדוק משחקים חדשים. אפילו זכיתי שאמי בשבועות לפני שנרצחה הייתה שותפה בעזרה בטיפול בקטנים וב"בייבי".

לפעמים החיים מתכנסים לנקודת בזמן שממנה מתחילים להוציא שורשים ולצמוח.

____________________________________

רחלי ון בירן, בת 47 נשואה+3, הבעלים והמייסדת של חברת הסטארט אפ הישראלית Jumboard והממציאה של מקלדת מיוחדת לפעוטות שנקראת WEBEE הנמכרת בארץ וברחבי העולם.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה