שיעור מספר 8: גלי פתיחות להזדמנויות חדשות

המזל מגיע למי שיודעת למצוא אותו. הסטארטאפיסטית שני לבקוביץ: "מפעם לפעם אדם צריך להסתכל אל תוך עצמו פנימה ולשאול בכנות - מה שלומי, טוב לי?"

31/12/2013
שגית פסטמן קבלו עדכונים משגית
  • RSS
» שני לבקוביץ: "משאירה זמן לתדלוק היצירתיות". צילום: יעל אילן

בספר המצוין 'דברים שהלוואי שידעתי בגיל עשרים - קורס מזורז בלכידת הזדמנויות' מציינת המחברת, ד"ר טינה סיליג, חוקרת מוח מאוניברסיטת סטנפורד, שבמקרים רבים התברר שאנשים שהצליחו באופן מעורר השראה עשו זאת ללא תכנון מוקדם ובאופן מקרי כמעט. מה היה הסוד שלהם? הם פשוט ניצלו אירועים אקראיים כדי לזכות בהזדמנות חדשה.

על פי סיליג, אם את רוצה לפתוח את הדלת להצלחה בשנה הקרובה, תהיי חייבת למלא לפחות שלושה תנאים חשובים: הראשון, להיזהר שלא לעבור את היום על 'טייס אוטומט'  בלי לשים לב לפרטים קטנים אך חשובים שחולפים על פניך. שנית, עשי מאמץ ליצור קשר עם כמה שיותר אנשים כדי לייצור כמה שיותר קצוות למשיכת הזדמנויות לכיוונך, ולבסוף, אל תפסיקי ללמוד. מחקרים שונים שנערכו בתחום מצאו שלאנשים שמגלים נכונות ללמוד קל יותר להפוך מצבים שליליים לחיוביים. הספר שמביא שפע של דוגמאות של אנשים שהצליחו לאחר שהסכימו לצאת מ'אזורי הנוחות' שלהם, מסכם את הנושא במשפט ידוע שאומר: "מזל הוא המקום שבו מוכנות פוגשת את ההזדמנות".

שני לבקוביץ היא דוגמא חיה לכל הדברים שעליהם כתבה סיליג. הסטארט אפ הראשון שלה - ביפליי (Bfly) פיתח אלגוריתם התאמה ייחודי להעברת מידע דיגיטלי בין טלפונים סלולריים. הטכנולוגיה שפותחה בביפליי נרכשה אחרי כשנה על ידי קבוצת התקשורת המובילה באסיה, סינגטל, שלה כחצי מיליארד מנויים בעשרות מדינות.

קורות החיים המקצועיים של לבקוביץ מאוד מפתיעים וייחודיים - היא שירתה כקצינה ביחידת המחשוב הצה"לית ממר"ם, עבדה כמנהלת מוצר בחברת הטכנולוגיה סיסטמטיקס, למדה בבית הספר למוזיקה רימון במגמת הלחנה ועיבוד, וגם רכשה תואר ראשון ותואר שני במשפטים. יש לה אולפן הקלטות ביתי והיא מנגנת על עשרות כלי מוזיקה שונים. בשנה שעברה החליטה להתמקד בהקמת הסטארט אפ שלה - ביפליי. במקביל, החברה נבחרה לקחת חלק בתוכנית ההאצה היוקרתית ליזמים ישראלים, UpWestLabs, שפועלת בעמק הסיליקון שבארה"ב. לא פלא שלפני שבועות בודדים לבקוביץ נבחרה על פי עיתון דה מרקר לאחת ההי-טקיסטיות המבטיחות של ישראל.

הקפדה על מחשבה יצירתית

בראיון ל'סלונה' לבקוביץ מסבירה את הרזומה המקצועי הכל כך יוצא דופן שלה: "תמיד היו לי כמה תחומי עניין במקביל. כשמשעמם לי אני בודקת מה אפשר לעשות הלאה. אני לא יודעת לנוח. החברים שלי אומרים שאני יודעת לעשות רק "מנוחה פעילה". את הסטארט-אפ הקמתי כשמיציתי את עצמי במקום העבודה הקודם שלי ולכן המצאתי לעצמי מקום תעסוקה אחר. אני אוהבת לבחור לעצמי מה לעשות ומקפידה על מחשבה יצירתית. יש לי הרבה אמון בעצמי במובן הזה שאני מקפידה להיות בקשב, בסקרנות, הולכת עם האינטואיציות שלי ומתנהלת בשקילות ובאחריות".

"זה נכון שאני לא תמיד עושה דברים 'לפי הספר' אבל לכל פרויקט אני מגיעה עם תשוקה אדירה שמשתלבת עם הקרדיט הטוב שיש לי בכל מה שקשור לפרויקטים קודמים שלקחתי על עצמי. זה חשוב. מעל הכל, אני משאירה למשפחה שלי ולעצמי זמן פנוי שיתדלק את היצירתיות שלי. אני לא מאמינה בלעבוד 48 שעות ביממה ודואגת להקדיש זמן איכות למשפחה ולחברים וזמן לנגן. בסופו של דבר אני מאמינה שזה מה שמביא לאותה גמישות מחשבתית יצירתית. את ההשראה לסטארטאפ למשל, קיבלתי בכלל משיחה עם הבת הצעירה שלי כשהיתה בת ארבע וחצי".

טיפ חשוב שלבקוביץ מציינת הוא ליצור לעצמך קבוצת תמיכה שעומדת מאחוריך ללא פשרות. "הייתי רוצה להגיד שגם החברים שלי הם אנשים שתמיד פתוחים להזדמנויות חדשות או יזמים בנשמתם, אבל זה לא כל כך נכון. למשל, החבר הכי טוב שלי דווקא מקובע אבל הוא מכיר אותי, יודע שאני מסוגלת לרוץ עם רעיונות חדשים למקומות טובים ואפילו שאנחנו לא דומים, הוא נותן לי גיבוי ועידוד מלאים, עצות טובות וחיבוק כשצריך. מבחינתי, זה מאוד חשוב. בכלל, אני מאמינה שאם מחפשים לקבל עצה ממישהו, כדאי ללכת דווקא לאנשים שלא דומים לכם כדי שיתנו לכן פרספקטיבה שונה שתתרום לאיזון הכללי של ההחלטות".

מעבר לזה אני אדם שאוהב אנשים ותמיד מרגישה ויודעת שיש לי עם מי לדבר. אני בחוויה של דיאלוג פתוח עם כולם. קודם כל עם המשפחה שלי ואחר כך עם חברים קרובים ויתר הסביבה. זאת כנראה הסיבה שיש לי מערכות יחסים ארוכות מאוד עם כל מיני אנשים מכל המסגרות מהעבר - חברים מהגן, התיכון, הצבא, העבודה והאוניברסיטה. לשמחתי ולמזלי הרב, יש לי קבוצה עוטפת של חברים שעומדת מאחורי באופן מעורר כבוד וגם מירב גופר ומיכאל וינוגרד, חברי הצוות בביפלי, הם חברים ותיקים שעושים לי כיף גדול לבוא בבוקר לעבודה".

איך היית מנסחת את המוטו שלך לחיים פתוחים לשינויים?

"אם לא טוב לך, תעשי שיהיה לך טוב. קחי את עצמך בידיים ואל תחכי שמשהו חיצוני יסחוף אותך למקום אחר. אני יודעת שזה אולי נשמע קצת קלישאתי אבל מפעם לפעם אדם צריך להסתכל אך תוך עצמו פנימה ולשאול בכנות: 'מה שלומי, מה עניינים איתי, טוב לי?' צריך לחיות באיזושהי סוג של מודעות עצמית, לקחת אחריות, להחזיק בהגה ולנהוג בחיים שלך".

אבל איך מתמודדים עם הפחד שמפני שינויים?

"אני מאמינה שהמתח והפחד עוזרים לנווט, להתמקד. חשוב להיעזר בהם מבלי לתת לפחד לנהל אותנו. בעיני, שינוי הוא מפחיד אבל גם כיף גדול. את מרגישה חיה, נפתחת לדברים חדשים".

יש לי תחושה שעוד מעט יגיע איזה אבל.. לסיום?

"כשמסתכלים על הרזומה שלי הוא נראה מאוד אינטנסיבי או מגוון. כדי להצליח לעשות את זה, אני מקפידה להתנהל מאוד באחריות. אני אף פעם לא צונחת חופשי בלי לדאוג שיש לי מצנח רזרבי. אם החלטתי לפתוח סטארט אפ אז שנה קודם אני אעבוד במקום מסודר ואחסוך סכום כסף מתאים שיגבה אותי במקרה שדברים לא יתנהלו בהתאם לציפיות שלי".




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה