מהו החשש הגדול ביותר של נשים?

מדד הביטחון של נשים בישראל מגלה תמונה עגומה. החשש העיקרי הוא לא מלחמה, אלא הפחד מתקיפה מינית ומרחובות חשוכים. הגיע הזמן לדבר על תקציב הביטחון במונחים אחרים שיתנו מענה לפחדים של אזרחיות המדינה

23/12/2013
ענת סרגוסטי קבלו עדכונים מענת
  • RSS
» רמת ביטחון נמוכה. צילום: Shutterstock

מדד הביטחון יוצג היום (יום ב', 23 בדצמבר) בפני הוועדה לקידום מעמד האישה, ובו נתונים על חששות ולחצים של נשים בישראל. ביטחון היא אחת המילים השכיחות ביותר בשיח הישראלי. בשם הביטחון ישראל יוצאת למלחמות, הביטחון מכתיב את תקציב המדינה שלנו, הביטחון משמש לנו מנגנון מרכזי ביחסי החוץ שלנו עם מדינות העולם. הביטחון מגדיר את הנהגת המדינה, בשם הדאגה לביטחון מוסתר לעיתים קרובות מידע חשוב מן הציבור, הביטחון צובע את השיח הציבורי שלנו ומגדיר מה חשוב. ובישראל, זאת יודעת כל ילדה לומר, בישראל הדבר החשוב ביותר הוא - כמובן - הביטחון.

אז האם אנחנו חשות בטוחות יותר כאשר מנהיגי המדינה באים רובם מתוך שדרת הצבא והביטחון? האם אנחנו חשות בטוחות יותר כשראש הממשלה מציב את הביטחון בראש סדר העדיפויות הלאומי? האם אנחנו נרגעות כאשר הוועדה החשובה בכנסת היא ועדת החוץ והביטחון? האם זה משרה עלינו את תחושת הביטחון? האם חשוב לנו שרוב תקציב המדינה - כמעט 20% - מוקדש לביטחון? האם זה תורם לתחושת הביטחון שלנו? אז זהו, שלא.

שישה ארגוני נשים בישראל חברו יחד כדי לבדוק בדיוק את הסוגיה הזאת: "ליצור מדד שיבחן את רמת הביטחון של נשים בתוך ישראל, מקבוצות חברתיות שונות, ושיקיף מגוון של תחומים, מגדרי, כלכלי, חברתי, פוליטי, פיסי, מיני ועוד."

הפרויקט שאף לבחון ולייצר את מדד הביטחון אצל נשים מקבוצות אוכלוסייה שונות, מתוך הנחת יסוד ידועה שנשים ממקומות שונים חוות חוויות שונות, וכי מציאות חייה של ישראלית יהודיה אשכנזית מבוססת ממרכז הארץ שונה באופן מהותי מחייה של ישראלית מוסלמית משכבה חברתית נמוכה מיישוב ערבי בפריפריה. למרות ששתיהן נשים, וזאת למרות שלנשים באשר הן נשים, ישנן הרבה חוויות חיים משותפות ונקודת מבט משותפת. ונשים, באשר הן נשים, מדורגות נמוך יותר בהשוואה לגברים.

כדי לשקף את התמונה המורכבת הזאת נבדקו נשים מקבוצות שונות: יהודיות, אשכנזיות, מזרחיות, יוצאות חבר המדינות, מוסלמיות, נוצריות, מבוססות, נשים בעוני, ותיקות ועולות חדשות. זה היה נסיון ראשון מסוגו לבחון את כלל הנשים בישראל על הקבוצות השונות, ולשמוע כל אחת בשפתה.

חוסר ביטחון תמידי

זה היה נסיון ראשון להבין מהו ביטחון עבור נשים בישראל וליצור מדד. הבדיקה הזאת נעשתה בינואר 2012, והמדד מעלה כמה סוגיות משמעותיות ומפתיעות. אחוז גבוה של נשים בישראל חיות במתח גבוה וחשות חוסר ביטחון תמידי (למשל, 43% מבין הנשים שהגיעו מרוסיה, דיווחו על חוסר ביטחון תמידי). זה אולי לא מפתיע, שישראל אינה מקנה תחושת ביטחון לאזרחים.

המדד הצביע גם על כך שככל שהמעמד החברתי-כלכלי של נשים נמוך יותר, כך גבוהה יותר תחושת חוסר הביטחון שלהן. כלומר: נשים שנמצאות במצוקה כלכלית חרדות למצבן בצורה מדאיגה. אבל הדבר המפתיע ביותר שעולה מן המדד והדבר המשמעותי ביותר בשיח הישראלי על ביטחון הוא שנשים בישראל - על קבוצות האוכלוסייה השונות שלהן - אינן מדרגות את החשש ממלחמה במקום הראשון ברשימת הנושאים. החשש ממלחמה נמצא במקום הרביעי מבין הנושאים שגורמים לנשים חוסר ביטחון.

אז מהו החשש הגדול ביותר שלנו הנשים? החשש מתקיפה מינית ומרחובות חשוכים. כל אחת מאיתנו שחוזרת בלילה הביתה, שצריכה לצעוד את המטרים הבודדים עד למקום שבו חונה המכונית שלה, שהולכת מתחנת האוטובוס אל פתח הבית - חווה את אותו חשש אפל, אותה מחשבה שחולפת בראש, אותן דפיקות לב כשנשמעים צעדים מרחוק, או צל חולף. כולנו מכירות את זה, וזה עולה מן המדד.

חשש ממוסדות המדינה

עוד מפתיע המדד וחושף ששיעור גבוה מאוד בקרב הנשים בישראל חושש ממפגש עם מוסדות המדינה. דווקא מוסדות המדינה, שהוקמו כדי לסייע לאזרחיות ולאזרחים נתפסים כמקום מאיים. 48% מהנשים היהודיות ו-64% מהנשים הערביות דיווחו על חשש ממגע עם המוסדות.

רוב הנשים הציבו את החשש ליקרים להם במקום גבוה במדד, עבור הנשים הערביות ישנו גם חשש משמעותי מאיבוד ביתן, או ממעצר על ידי השלטונות. ונשים מכל המגזרים דיווחו על חשש מחוסר ביטחון כלכלי.

חשיפת המדד חשובה כשלעצמה, משום שהנתונים חשובים וחשוב להציף אותם בשיח הציבורי. אבל חשיפת המדד חשובה גם כדי שנוכל להגדיר מחדש מהו ביטחון עבור נשים. כי ביטחון בשיח הישראלי השולט הוא בדרך כלל ביטחון המדינה. כי כשמדברים על תקציב הביטחון, מפנים אותו לרכישת הציוד המתקדם ביותר, המטוסים המשוכללים ביותר, הטנקים החדישים ביותר ועוד. אבל כל האמצעים החדשניים האלה אינם תורמים לתחושת הביטחון של אזרחיות המדינה. ומדד הביטחון חשוב כדי שאפשר יהיה לתת מענה לחששות של נשים. דוגמית? תאורה ברחובות החשוכים.

*****

מדד הביטחון, פרויקט משותף של שישה ארגוני נשים: כיאן-ארגון פמיניסטי, נשים נגד אלימות, אישה לאישה מרכז פמיניסטי חיפה, אסוואת-נשים לסביות פמיניסטיות, קואליצית נשים לשלום ופרופיל חדש.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה