5 הערות חמות על הקור

לאודי פרידן קר, אז הוא מתחמם, כלומר מתעצבן, על ביבי ושרה, על נוחי דנקנר, על שירי מימון, עברי לידר ורמי פורטיס. ואיך כל זה קשור לנלסון מנדלה ולנרות הריחניים?

18/12/2013
אודי פרידן קבלו עדכונים מאודי
  • RSS

1. ביבי ראש השבט (צופים)

"אבל אלו שמנותקים מחשמל יגידו שאתה מנותק," אמר לו היועץ.

"אתה מפגר", ענה ביבי סופרטנקר, "אלו במילא מנותקים מטלוויזיה... אני הולך לתת שואו לעם ישראל המסודר בביתו החמים. נעשה הצגה, נראה לכולם שיש בעלבית. תושיב לי את ראש העיר ואיזה שני שרים... תביא גם את מנכל חברת חשמל, ננזוף בו חפיף."

וככה מתנהלת ההצגה. הצגה של כיתה ג'. וערוץ 2 נותן לה את גושפנקת "המדיום זה המסר".

והמסר ברור: יש בלאגן, אין ניהול, אין כלום, אבל יש לכם מזל שאני ביבי קינג מסדר הכל. בלעדי הייתם עפים ברוח. איזה עולב. עולם שלישי. ובשעה שגדולי עולם מצדיעים למנהיג חד פעמי כמו נלסון מנדלה, ביבי נשאר בארץ בחדר המצב(העגום) של עיריית ירושלים.

ואיפה שר הפנים, ואיפה השר לביטחון פנים, איפה ראש מערך החירום, פיקוד העורף, הכבאים, המשטרה?

איזה עוד ראש ממשלה בעולם מעיף את כולם הצידה ובעצם אומר: לא חשוב מה באמת קורה תנו לי כמה דקות בשמונה בערב אני כבר אסדר את העניינים. ומסדר אותנו. עד האסון הבא.

2. מנדלה?! מה יש לקנות שם?

- שרה תארזי (שימי את הכובע המצחיק שלך, חולצת הבטן, וכרטיס אשראי) נוסעים.

- לאן?

- יוהנסבורג. מנדלה הלך.

- מנדלה? אזכרה למנדלה מוכר ספרים?

- לא שרוש, מנדלה. נלסון מנדלה.

- זה הטיבטי הזה לא?!

- לא שרקה, זה נשיא דרום אפריקה, לוחם בגזענות, מנהיג רוחני סמל ומופת... כל מנהיגי העולם יהיו שם.

- אה  הכושי הזה... איפה הטקס?

- דרום אפריקה. יוהנסבורג משו... אני שומע שמאה ראשי מדינות כבר אישרו את בואם...

- יהיה זמן לקניות?

- לא חושב. אולי. זה בכפר הקטן שלו איזה 500 קמ מהעיר. נראה לי באמצע הגונגל.

- תגיד אולי נישאר בבית? הרבה זמן לא דיברנו כזה עם הילדים וזה...

- אם את לא רוצה אולי אסע לבד. מה את אומרת?

- תגיד השתגעת? להוציא כל כך הרבה כסף רק עליך? לא הגיוני. יאללה תישאר גם אתה.

- נדליק את הריחניים לזכרו. כפרה.

3. בתי השופטים

כמה נמוך. אלוהים. איזו המצאה אומללה. למעטים שלא יודעים: אקספקטור. בין האודישנים באולפנים לבין ההופעות החיות המתמודדים שרים לפני השופטים בבתיהם. הלוואי. היה יכול להיות רעיון מחמם מגבש ואמיתי. הנה הדירה הקטנה והחמודה של שירי מימון ברמת גן. אמנם לא טירת פאר אבל הכול נקי מסודר ומטופח.

עברי לידר ושירי מימון באקס פקטור

עברי ושירי - לא אלטון ג'ון ומדונה (צילום מסך רשת)

והנה הבית הזרוק של פורטיס. מלא חן כמוהו. והנה תמונות של משה פרץ שהיה קטן בחדר העבודה הקטן... ואצל עברי לידר ממש אולפן בבית ותמונות של כדורגלנים מליוורפול...

בעצם זאטוטי הזימרה היו מבינים שארוכה וקשה הדרך לתהילה וגם בסופה זמר מצליח בישראל זה לא בדיוק אלטון ג'ון או מדונה. אבל לא. למה לא להעצים את הפער? את החלום לעומת המציאות האפורה, את הכמיהה לזכייה שתיתרגם לווילה יוקרתית, את הקנאה, את קטנות המועמד לעומת אלו שכבר עשו זאת. וככה משכנים את השופטים ב"בתים" שאינם בתים אלא וילות יוקרתיות ופנטהאוזים מפוארים שבינם לבין מגוריהם אין אלא לוגו של ערוץ 2.

והמועמדים נכנסים להיכל של שירי, עברי או פורטיס ומזילים ריר. יום אחד אהיה מפורסם ויהיה לי גם כזה. אם היו מבינים שהכל הצגה אולי היו יכולים גם ליהנות ממנה. ואולי אולי היו מבינים שגם אחרי עבודה קשה תהילה היא רגש ולא חומר.

4. נוחי

כמה אני לומד מסיפור אי די בי. ואין לי שמחה לאידו. רק שעור בשבילי. ויאמר לזכותו - מיד בסוף.

נוחי דנקנר הפסיד את אי.די.בי.

נוחי דנקנר, הפסיד את אי.די.בי. (צילום: רויטרס)

ובתחילה: זה לא חדש. מוכרת האמרה שכל מי שדרכת עליו בדרך למעלה יירק עליך בדרך למטה. ובכל זאת, מיליון נושים, מוסדיים, בנקים, קרנות, קופות ומי לא מעדיפים לתת את אי. די. בי, לכל פלוני אלמוני רק לא לנוחי. כמו בפוליטיקה שם אתה יכול לנצח רק אם יש מפסיד שנוא ממך.

( אהלן בוז'י, אמרתי לך, תן לה שנה וישנאו אותה. אתה לוקח בהליכה)

ונוחי התנהג בימי עלייתו כרודן. כשליט יהיר. כרודף קרדיט (גם סוויס) וכבוד. תרם מהקונצרן  וקיבל הכרה על שמו הפרטי. קנה עיתון שיוכל לשפץ את תדמית עסקיו. מכר חברה מקרטעת שלו אישית לחברה ציבורית ( עסקת בעלי עניין) במחיר בשמיים.

ירק על כולם ואפילו לא ניסה לשכנע שזה גשם. ולא ניכנס לדוגמאות שהציבור לא מכיר. אני מכיר. עריץ. פשוט עריץ. פריץ. פשוט פריץ.

והנה הלזכותו: נוחי נלחם כארי. כלביאה פצועה. לא מרים ידיים לא אומר נואש. טס וחוזר חוזר ואומר מבטיח ומשכנע מלהיב ומרהיב ימים כלילות.

מאיפה הכוחות?!

כי הוא יודע שמי שהתנהג כשליט לוב גם ימות ככה. ואז אתה נלחם עד טיפת דמך האחרונה. אז יש לי עצה הומנית: יש רחמים. תשאירו לו חלק מהבית או משהו כזה והוא בתמורה ייתן הרצאות לצעירים על חטא היוהרה. על הצורך לראות את הזולת. להעניק. לא להיות חזיר. להיות אנושי. הרווח יהיה של כולנו. יכסה קצת על חובות הקונצרן.

5. אינסטגראם

התעייפתי. בפעם הבאה.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה