"אתן לא צריכות רווח בין הירכיים"

זוהר וסילויצקי, אישה לא רזה שאוהבת את גופה ומצטלמת בבקיני ובמיני, קוראת להילחם בתופעת ה-Thinspiration ובמראה ה-Thigh-Gap כדי שנשים ונערות יראו שיש אידיאלים שונים של יופי

08/12/2013
זוהר וסילויצקי קבלו עדכונים מזוהר וסילויצקי
  • RSS

פוסט אורח מתוך הבלוג של זוהר וסילויצקי – Little Miss Sunshine

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------

זוהר וסילויצקי - בלי רווח בירכיים

בתור נערה הייתי בוהה שעות בתמונות שהיום נקראות Thinspiration . בוהה ובוכה, כועסת על עצמי שאני כל כך שמנה, שאני לא מצליחה לא לאכול מתוק בכלל, שאני לא מצליחה לרוץ, שאני לא מצליחה לרזות.

למי מכן שלא יודעת במה מדובר, אני מזמינה אתכן לגגל את הביטויים Thinspiration ו-Thigh Gap . מבטיחה לכן שתמצאו מאות אם לא אלפים של דוגמאות לכך. מדובר בתמונות של בחורות רזות, בדרך כלל - בלי יותר מידי בגדים עליהן. בחלקן מדובר על בחורות חטובות אבל הן תמונות של בחורות שדופות. מאד שדופות, שבולטות להן העצמות בכל מקום אפשרי וכמובן, תמונות של Thigh Gap  שזה הטירוף החדש בעולם "השראת הרזון" - רווח בין הירכיים הפנימיות כשעומדים עם רגליים צמודות. התמונות האלו מצולמות לפעמים סתם בתור Selfies  (ביטוי שמשמעותו צילום עצמי), אבל הרבה פעמים מדובר בתמונות סטודיו שהופכות את הרזון הזה לדבר אופנתי, נחשק וסקסי מאוד.

בנות 14 מסתכלות בתמונות ובוכות

התמונות האלו הפכו לדבר כל כך ויראלי ויש להן עשרות אלפי תגובות של בנות 14-16 שכותבות את הנתונים שלהן ובוכות כמה שהן לא מצליחות לשלוט במשקל או ברעב. הן מסתכלות על התמונות האלו בתור אידיאל לגוף של אישה, הן שואפות לשם.

לא מזמן העלו לאחד העמודים האלו תמונה של רובין לאוולי ותקפו אותה בצורה מטורפת על כך שהיא לא רזה מספיק והרווח שלה לא גדול מספיק. רובין היא דוגמנית הפלאס סייז הכי רזה שיש היום, היא מידה 42.

רובין לאולירובין לאולי (צילום: Getty Images)

אני לא הייתי שונה מהנערות האלו, אבל אז לא היה לזה שם וזה לא היה נפוץ כל כך. ראיתי את זה בפרסומות, סדרות, קליפים, בכל מקום. ראיתי את עצמות האגן הבולטות של הדוגמניות בערוץ האופנה, ראיתי את הרווח שלהן בין הירכיים וכל כך רציתי להראות ככה. זה היה נראה לי יפייפה, חלום, שאיפה.

אז הייתי מדלגת על ארוחות לפעמים, ואוכלת את הלב על כל עוגיה או חטיף שאכלתי. עומדת מול המראה שעות ומכניסה את הבטן הכי חזק שאפשר כדי שיראו את הצלעות.  מצלמת את הבטן שלי כשהייתי שוכבת על המיטה, את הירכיים שלי כשהייתי יושבת על קצה הכיסא. לא יודעת איך הפרעת  האכילה שהייתה לי בראש לא התפתחה להפרעת אכילה ממשית.

מי שמעלות תמונות של Thigh Gap בבלוגים שלהן כנראה לא מבינות שהן גורמות לנערות לפתח הפרעת אכילה. נראה שהן חושבות שהן נותנת לאנשים השראה לרזות, וזה דבר בריא וחיובי. אבל לרוב הנערות אין כלים בשביל לרזות בצורה בריאה והתמונות האלו לא מעודדות כושר ובריאות אלא רזון.

איך תגיעי אליו? תפסיקי לאכול.

תמונות השראה מחרידות

כשישבתי וחיפשתי בגוגל על הנושא הזה מצאתי עשרות תמונות "השראה" מחרידות. חשוב לי להדגיש, שיש נשים שהן רזות מאוד מטבען והעצמות שלהן בולטות - אבל הן מיעוט באוכלוסיה. עבור רוב האוכלוסיה להגיע לרזון שבו העצמות בולטות זה בלתי אפשרי וכמובן - לא בריא.

אני חושבת שאם היינו חיים בעולם מושלם, היה אפשר לתבוע את מנהלות העמודים האלו על שידול נערות להרעבה. ואני לא מבינה איך הפך המראה ההכחוש לאידיאל יופי ולחלום נחשק.

 תמונות thinspiration

האידיאל צריך להיות בריאות ולא רזון

אדם יכול להיות מאוד בריא גם כשהוא בעודף משקל. אם אתם לא מאמינים לי, תצטרפו לעמוד של דיאלוג האכילה ותקראו את עשרות המאמרים והמחקרים שאיילת קלטר מפרסמת על הנושא. אני למשל - שמנה ובריאה. עשיתי בדיקות דם לא מזמן, היום אני במשקל השיא שלי וגיליתי שאין לי חוסרים של אף ויטמין, הסוכר והכולסטרול שלי תקינים ואפילו הכולסטרול הטוב שלי נמוך מהנורמה. למעשה, התחלתי השבוע שיעורי ספינינג. בסוף השיעור ההמדריך (האלוף! מייק פולק! ממליצה בחום!) אמר שאני הייתי המתאמנת הטובה מבינינו. אין לרזון שום קשר לבריאות.

"לא היה על מי להגיד -  היא שמנה ומדהימה"

לצערי, כשאני הייתי נערה לא היו בלוגי אופנה ובכלל לא היו דוגמניות מלאות, לא היה לי אידיאל אחר שיכולתי להזדהות איתו ולהגיד "הנה! היא שמנה ומדהימה!" לא יכולתי לחשוב שרגליים שמנמנות בלי רווח ביניהן - כמו הרגליים שלי - הן רגליים יפות ומושכות. אמא שלי אהבה אותי ועודדה אותי עד אין קץ אבל רצתה מאוד שארזה. היא סיפרה לי בגאווה איך בשנה שלפני החתונה שלה היא עשתה דיאטה. הסיפור על הצלחת הדיאטה שלה הנציח את הכישלון שלי והיה אידיאל עבורי. לקח לאמא שלי שנים רבות להתרגל לזה שאני שמנה שלובשת מיני. היום, היא חושבת שאני פשוט מושלמת כמו שאני ומעריצה אותי על הביטחון עצמי והמסר שאני מנסה להעביר.

זוהר וסילויצקי, שמנה ומדהימה

מזל שאת העקשנות והפיכחות ירשתי ממנה.

אחרי המון תלאות ויו-יו במשקל הבנתי שרזה באמת אני לא אהיה לעולם. יותר מזה, הבנתי שהאנשים המאוד מאוד חטובים שאנחנו רואים במדיה נראים ככה כי משלמים להם להראות ככה וזאת העבודה שלהם. אבל בחיים האמיתיים קשה מאוד להיות בחדר כושר 6 פעמים בשבוע. הבנתי שבשביל לשמור על משקל נמוך אני צריכה להשתעבד לאימונים ולספירת קלוריות ואני לא מוכנה לזה.

ההבנה הזאת גרמה לי להפסיק להישקל. היום אני פעילה במינון מסויים, כי זה חשוב לי מבחינה בריאותית. אני בריאה מאוד, אני מהממת וסקסית כמו שאני, אז בשביל מה?

יותר מזה, אחרי תקופה שכתבתי בבלוג על הנושא והעלתי תמונות שלי - הבנתי שאני האידיאל שמעולם לא היה לי. הבנתי שקוראות כאן מאות נשים ונערות שרואות אותי לובשת מיני בלי שום רווח בין הירכיים, וזה נותן להן לגיטימציה להישאר כמו שהן.

זוהר וסילויצקי, שמנה ומדהימה

תצטלמו, תפרסמו

אני רוצה לבקש מכן בקשה גדולה שתדרוש מכן הרבה אומץ אבל אני חושבת שהיא חשובה ואני בטוחה שאתן תבינו אותה: אני רוצה שתשאירו לי תגובות - גם אנונימיות - ותספרו לי את סיפור המשקל ודמוי הגוף שלכן. אחרי זה, תפרסמו את הפוסט איפה שאתן יכולות ותעודדו נשים אחרות לשתף את הסיפורים שלהן. ואם אתן ממש אמיצות ואין לכן רווח בין הירכיים, תעלו תמונה שלכן לאינסטגרם או לפייסבוק בטייץ/סקיני/מיני/מה שבא לכן ותעשו האשטאג של #no_thigh_gap_no_problem

מה הרעיון? נורא פשוט - להגיע לכמה שיותר נשים ונערות שיראו שיש עוד המון אידיאלים שונים של יופי, שיקראו ויראו שהן לא היחידות שמרגישות רע מסיבות לא מוצדקות לגבי הגוף שלהן ויראו שהן מהממות בדיוק כמו שהן ולא ק"ג אחד פחות! לא צריך שום רווח מטופש בין הרגליים בשביל להיות מדהימה!




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה