הנשים של נווה תרצה

הסרט "סגורות" המתעד את חייהן של שתי אסירות וסוהרת אחת, החולקות מרחב פיזי ונפשי. ליאת מר, במאית הסרט, כותבת על מה שמשך אותה דווקא אל בית הסוהר

21/11/2013
ליאת מר קבלו עדכונים מליאת
  • RSS

בשנתיים האחרונות הפך כלא הנשים "נווה תרצה"  לסוג של בית עבורי. מקום בו פגשתי נשים מרתקות, חזקות ומפתיעות. נשים ששינו את חיי והפכו לגיבורות הסרט החדש שלי "סגורות".  צמד המילים "נשים עבריינות" מעלה אסוציאציות קשות  של: עוני, זנות, נרקומניות ,מופקרות. אני נזכרת ביום הראשון שלי בכלא הייתי בטוחה שזה הולך להיות סוג של "אוז" ישראלי מלא באלימות קשה, הן בצד הפיסי והן בצד המילולי. הופתעתי לגלות  נשים שונות מהסטריאוטיפ הקלאסי של אסירות.

שון,  אחת מגיבורות הסרט, הייתה הראשונה שתפסה את תשומת ליבי, חיוך כובש ומבט ממזרי וכריזמה שופעת. היא צנומה ונראית כמו תלמידת תיכון בת 15. לא הבנתי מה הבחורה הכריזמטית הזו עושה בבית הסוהר. לימים הסתבר לי שהיא יושבת על  תקיפה בנסיבות חמורות. נדהמתי כיצד הילדה החמודה הזו דקרה  בחורה אחרת בגלל התקף קנאה רומנטי. שון הסכימה שאתעד את המאסר שלה . לפעמים הרגשתי שהיא לא חושפת בפני את כל האמת לפעמים לא הבנתי האם היא  באמת מתחרטת על העבירה? לעיתים הזדהיתי איתה ולפעמים כעסתי עליה. במהלך התחקיר על שון ויתר הבנות, הבנתי שהסרט לא יעסוק בעבר ולא בעתיד אלא בהווה במציאות הבלתי נתפסת של שלילת חירות שמתקיימת בבית סוהר.

מתוך הסרט "סגורות", צילום: יחצ

עם מריה היה לי חיבור מידי. אימא צעירה  לתינוק יפהפייה. באותה תקופה הייתי בהריון שלישי עם בת בבטן ושני פעוטות בבית. האימהות, האהבה לקולנוע לספרים והסקרנות לעולם חיברה ביננו. תיעדתי את האימהות המורכבות של מריה בכלא. האם אפשר ונכון  לגדל תינוק באגף בבית סוהר. האם מריה עושה עוול לילד?  האם ההחלטה להשאיר את התינוק איתה בכלא היא הצעד הנכון? כאשר בנה של מריה יגיע לגיל שנתיים, יוציאו אותו מהכלא ויפרידו אותו מאימו. על מנת למנוע את הפרידה הכואבת, חייבת מריה לקבל שליש על התנהגות טובה ולקצר את מאסרה. אם לא תצליח לשלוט ברגשות ולהתנהג עפ"י אמות המידה הנהוגות בכלא, מאסרה לא יקוצר ובנה יורחק ממנה.

כלא נווה תרצה הוא טריטוריה נשית. הוא מנוהל ונשלט על ידי נשים ומאכלס אסירות בנות. בכלא הסוהרות קובעות ואמונות על חייהן של האסירות. למרות יחסי הכוחות הבלתי שוויוניים גיליתי יחסים קרובים נטולי "דיסטאנס" בין הסוהרות לאסירות. את נלן מפקדת אגף א' האגף הקשה ביותר בכלא הכרתי במהלך הצילומים. הבנתי שחשובה לי בסרט גם נקודת המבט של סוהרות כלפי חווית המאסר. תפיסת העולם של נלן הפתיעה אותי מאוד: "אני לא מתעסקת בכלל בעבירה של האסירה לפעמים אין שום  לי מושג על מה היא יושבת פה, בית המשפט חרץ את דינה מעכשיו התפקיד שלי להקל עליה את חווית המאסר שקשה בכל מקרה".  הגבול העדין בין יחסי קרבה ליחסי מרות, בין חמלה לקשיחות הפך לציר עלילתי נוסף בתיעוד הממושך בכלא.

מתוך הסרט "סגורות", צילום: יחצ

חלפו שנתיים. שלושת הגיבורות של הסרט השתחררו , קיבלו שליש וחיות כיום את חייהן בחוץ. גם אני "השתחררתי" סיימתי את הסרט. היום אני יודעת להעריך את החירות, את החופש את ההבנה שגם אני וכל אישה יכולה למצוא את עצמה יום אחד  מאחורי סורג ובריח. סגורה.

>> הסרט "סגורות" ישודר ביום ראשון, 24/11, בשעה 22:00 בערוץ 8




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה