איך לחזק את הדימוי העצמי של ילדיכם?

בעידן "אקס פקטור" ו"הכוכב הבא", שבו הצלחה נמדדת ברמת הפרסום שלך, איך מחזקים את הדימוי העצמי של הילדים שלנו, אלה שלא בהכרח רוצים להיות כוכבים על במה? קבלו עצות מהמומחית

20/11/2013
משפחה קבלו עדכונים ממשפחה
  • RSS

לשיר, לרקוד ולהתפרסם ומהר. סיפורי סינדרלה אינסטנט - זה מה שהולך מאז ימי "כוכב נולד" הרחוקים עם נינט והראל סקעת ועד לימי "אקס פקטור" החדשים עם בר רפאלי ושירי מיימון. המון כוכבים צעירים כבר עברו תחת המכבש המשומן של חברות ההפקה, ועדיין – למרות הביקורות על תעשיית האינטסנט של הכוכבות, צעירים רבים עדיין רוצים להמשיך ולהשתתף במה שלצערנו מוגדר היום כ"סיכוי הכי גדול שלהם לפרוץ".

לפרוץ לתודעה כאמנים מוכשרים ומוערכים? לא בדיוק. כששאלו באודישנים את המתמודדים מדוע נרשמו לתחרות, הם ענו תשובות בנוסח "באנו להתפרסם", "רצינו להיות כמו X", "אני רוצה שכולם יכירו אותי וישמעו עליי".

שופטי התכנית "אקס פקטור". זוכים לתשובות כמו "אני רוצה שיכירו אותי" (צילום: יח"צ)

אם נסיר לרגע את הציניות, אפשר להודות בכך - כולנו שואפים להכרה על פועלינו, וחלק מההכרה הוא עיקרון הפומביות. הרי אף אחד לא חושב שהוא כוכב רק בגלל שאימא שלו אמרה לו בגיל שלוש שהוא הכי יפה, חכם ומוכשר. אבל אם הוא מופיע בערוץ 2 בפריים טיים, זוכה למחיאות כפיים סוערות, אם התמונה שלו מרוחה לאחר כבוד פוטושופ על מיטב המגזינים, אם הפייסבוק שלו מתפוצץ מבקשות לחברות, אם הוא מוזמן לאירועי השקות בליגה של אמנים כמו ריטה – הפומביות רחבה יותר וההכרה מהדהדת הרבה יותר. זה מגיע למצב שפחות מיחס סלבריטאי שכזה, לא מרגיש כל כך נחשב, נכון?

מילא עם הילדים שיש להם את הכישרון הרלוונטי – אבל מה זה עושה, לדעתכם, לילדים שאין להם כישרון מהסוג המבוקש הזה? זה גורם להם להרגיש חסרי ערך. אז איך ההורים יכולים להוציא מהילד שלנו את הקול הפנימי ולשדר לו שהחיים לא מסתכמים ב"אקס פקטור" ושהדרך להצלחה היא לפעמים ארוכה ומפותלת יותר, אך גם יציבה ומספקת יותר?

ענת זפרני, מרצה ומנחת סדנאות למתבגרים ולהוריהם במרכז "חוויה הורית", נותנת כמה עצות:

אל תטיפו נגד תוכניות הריאליטי: במיוחד אם הילדים שלכם אוהבים לצפות בתוכניות האלו. הורים שמטיפים נגד תוכניות ריאליטי (לפעמים תוך כדי כך שהם צופים בתוכניות בעצמם), משיגים לרוב את האפקט ההפוך – הילדים יותר נמשכים אליהם.

סננו את המסרים של התכנית בעצמכם: בצפייה משותפת, אתם יכולים לסנן או לתרגם מחדש חלק מהמסרים. השתמשו בביטויים חיוביים שמעידים על הסתייגות, לא על ביטול, כמו: "הוא באמת מוכשר אבל נראה צעיר מדי ולא בשל ריגשית", או "היא מקסימה, אבל ההפקה הלבישה אותה באופן פרובוקטיבי מדי לנערה בת 14, חבל".

עודדו אותם לחשיבה ביקורתית: מבלי לזלזל באינטיליגנציה של הילדים, עודדו אותם לחשיבה ביקורתית על אודות המוצג במדיה. לרוב, גם הם מבחינים במניפולציות ובמה ש"מנסים למכור להם". חשוב להנכיח את זה.

דברו על חשיבות ההתמדה לחיים: תנו מקום גם לדרך הארוכה שאנשים עושים כדי להגיע ליכולות מסוימות. לדוגמה, כדי להצטיין בתחום מסוים, כמו נגינה, ספורט, שירה ועוד, נדרשות עשרות אלפי שעות אימון. בתכנית של שעה וחצי לא יראו את החלק הסיזיפי הזה, כמובן. זה התפקיד שלכם כהורים לספר עליו לילדיכם.

שוחחו עם ילדיכם על הסכנות שבפרסום: להצלחה מתוקשרת יש גם צדדים קשים, כמו עומס ולחץ נפשי, ביקורות קטלניות בתקשורות, חברים שפתאום לא מפרגנים, טוקבקים מרושעים ועוד. ראו את מקרה יובל דיין, שפרשה מ"דה ווייס" בגלל הלחץ שהיתה נתונה בו.

והכי חשוב - טפחו תחומי עניין שהמתבגר שלכם טוב בהם: רוצים להראות להם שיש דרכים אחרות? בחרו בדרך שלהם וטפחו את ה"אקס פקטור" הייחודי שלכם בבית, בין אם הוא טוב בפיזיקה או בכתיבה. להתפרסם זה כיף, אבל לא כל אחד מתאים לאורות הבמה ולא כל אחד צריך לעמוד שם. בנוסף, הסבירו לילדים שיש הרבה מתבגרים ומבוגרים, שדווקא העמידה מאחורי הקלעים מתאימה להם יותר, וזה לא הופך אותם לפחות מוכשרים בתחומם.

יש לכם עוד שאלות? כנסו ל"חוויה הורית", כל מה שהורים רוצים לדעת: havayahorit.co.il

*

הכותבת: דנה אדרי פינבלט




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה