פס יצור של נערות

בחברה ששופטת נערות על פי גופן, הבגדים שלהן והפעילות המינית שלהן - כיצד נצליח לחזק אותן לקראת הפיכתן למנהיגות העתיד? לילי בן עמי מזמינה אתכן לכנס חשוב, במיוחד כעת

19/11/2013
לילי בן-עמי קבלו עדכונים מלילי בן-עמי
  • RSS

שבעה תלמידי י"ב מבית ספר במרכז הארץ, בנות ובני 17, ישבו השבוע בקיוסק השכונתי מחוץ לבה"ס ו"העבירו צחוקים" אחד על השניה:

"אם דנה היתה מכונית היא היתה הבגאז כי כל הזמן פותחים אותה"

"אם אני הבגאז אז אתה הוישרים כי יש לך  *** דק"

"שלומית היתה הדלת כי כל הזמן פותחים אותה"

"יהל היא הכריות אוויר!" (רמז לחזה הגדול של יהל)

"מיכאל היה המנוע, כי הוא מניע אותנו!"

"אני המתדלק ואופירה הפקק של הדלק"

"רעות בובת החרסינה שתלויה על המראה מעל הדש בורד"

"אני הנהג במכונית"

"אני מוט ההילוכים, כי אני כל הזמן מעביר הילוך" (בעת קיום יחסי מין)

וכך השיחה המשיכה לקול רעמי הצחוק של בנות ובני החבורה, מי פחות ומי יותר.

הנערות והנערים אמיתיים. השמות בדויים. ואני שואלת את עצמי- מהו אותו מנגנון שגורם לנערות ולנערים לצחוק על עצמם ועל חבריהם/חברותיהן באכזריות כזו, כחלק מאקט יומיומי של חברות?

כיצד שיח מחפיץ, משפיל, אינטימי ושוביניסטי הופך נורמטיבי בקרב הנוער, ומהו החלק והאחריות שלנו כחברה בתוך זה?

למעשה מדובר בתרבות. תרבות נוער שלוחצת את הנערות והנערים לתוך תבנית של ציפיות, פס ייצור, כך עליך להתנהג, כך עליך להראות, לכך עליך לשאוף.

לאחרונה עלתה לבקרים השאלה - נערה המקיימת יחסים בגיל ההתבגרות זה אין או אאוט? וכן, דווקא נשאלת השאלה לגבי נערה, כי לגבי נער, התשובה הרי ברורה. נער (מהמגזר החילוני) המקיים יחסים זה "אין". אבל לגבי נערה, מסתבר שהתשובה מורכבת. נערות ונערי החבורה שישבו מחוץ לקיוסק סיפרו לי כי מי שלא מקיימת יחסים מקבלת תואר של כבוד: "שמורה". בדיוק כמו רכב שמור. ההחפצה, הדמיית הנערה לחפץ, איננה מקרית. החפצת נשים ונערות הינה שכיחה מאד בתרבות הפופולרית, כגון פרסומות וקליפים. האשה כחפץ בו ניתן "להשתמש ואז לזרוק", כאובייקט מיני שכל ייעודו הוא בזיקה לגבר. ועל כך נשפך מספיק דיו

אמרנו תשובה מורכבת? בכל הנוגע לנערות ומיניות, החברה צבועה. מצד אחד הנערה מקבלת מסרים של "תשמרי על עצמך" "אל תהיי 'מזרון'", ומצד שני מסרים הדוחפים את הנערה להתלבש כמה שיותר חשוף, "לזרום", להעלות תמונת בקיני סקסית וכד'. דוגמא לכך ניתן לראות אצל צעירה בשם חן טל (או: חנטל), שהפכה ל"סלבית רשת" בקרב הנוער (כ- 70 אלף עוקבים בפייסבוק) בגלל שהיא מעלה צילומי עירום לרשת. חן טל מוערכת ואף נערצת על ידי אותה חבורה (ובעיקר על ידי הבנים) אך ורק בגלל שהיא מתנהגת כמו "שרמוטה" להגדרתם. "היא מסמלת סקס" הסבירה לי אחת הנערות "כל הזמן מעלים תמונות שלה לווטסאפ ולאינסטגרם של כולם". מדובר בתופעה – תרבות נוער "חנטלית". הלחץ להיות פופולרית, סקסית, אהובה, רזה, יפה, חכמה, בעלת בטחון עצמי, חזה גדול, פנים חלקות, כיפית ועוד. ובשביל מה? עוד לייק. חן טל הספיקה גם להתארח בתוכניות כגון גיא פינס וצינור לילה ולצבור אלפי בנות ובני נוער מעריצים - שעל פניותיהם היא כותבת בבלוג שלה.

.
ידוע כי גיל ההתבגרות מאופיין בסד של לחצים חברתיים, משפחתיים ואישיים. משא כבד של ציפיות המוטלות על כתפיה של כל נערה ממוצעת. הלחץ של הלימודים, רשיון נהיגה/ אלכוהול/ צבא/ מכינה/ שאלות של אמונה דתית, התעסקות אובססיבית במראה החיצוני והשתוקקות  לאהדה חברתית "מה חושבים עלי?". הראש עמוק בתוך סוגיות הקשורות ליחסים שבינו לבינה, בינה לבינה או בינו לבינו, כאשר ציפיות החברה עשויות להתנגש עם ציפיות המשפחה. "ללכת עם הלב או עם השכל?" "מה בכלל אני רוצה באמת?" שאלות של זהות מתגבשת.

כחברה אנו מגדירים את אותם נערים ונערות כקטינים, ללא אחריות פלילית למעשיהם עד גיל 18, שכן איננו מצפים מהם לנהוג באותו שיקול דעת שאנו המבוגרים/ות היינו נוהגים לפיהם. ועם זאת, אנו שותקים נוכח האשליות והמסרים האלימים והמיניים המציפים אותם, החל מכלי התקשורת, הרשתות החברתיות, משחקי המחשב, פרסומות, ועד למילים בשיר לצליליו הם רוקדים. מסרים של החפצה, חיצוניות, אנוכיות, שטחיות, תרבות רייטינג רדודה של תוכניות ריאליטי שהופכת עברייני מין לכוכבים. כאשר נערה בוחרת ליישר קו עם אותה תרבות, אז במקרים רבים החברה תובעת ממנה אחריות "היא רצתה את זה" "היא עשתה זאת מבחירה" ובמקביל נותנים לה אגרוף חזק בבטן. בהקשר השכיח של "החופשיות המינית"- בדרך כלל אלו הנערות המשלמות את המחיר. כי הנער, כבר אמרנו – הוא "גבר גבר".

אנחנו המבוגרים האחראים

אם התקשורת לא עושה את זה, עלינו לתפוס את המקום של "המבוגר/ת האחראי/ת" ולעשות זאת בעצמנו. עלינו לדבר על הנושא הזה עם הנערות והנערים. לעודד אותם למנהיגות, לאחריות חברתית ולחשיבה ביקורתית.

את הכפפה הזו הרימו אתי אטיאס, יו"ר מועצת הנשים העירונית אשדוד, ופרופ' אסתר הרצוג, יו"ר פרלמנט נערות. בחמישי הקרוב יתקיים באשדוד כנס מנהיגות נערות בישראל 2013 שידון בדיוק בנושאים הללו, עם התמקדות בעולם הנערות דווקא.

אני נושאת את הרצאת הפתיחה בכנס, במסגרתה אציג תמונות וסרטונים שיסייעו לנערות ולכולנו להרכיב משקפיים וירטואלים מגדריים לחשיפת המציאות סביבנו והמסרים הסטריאוטיפים בתרבות הפופולרית. במהלך הכנס יסופר סיפורן של נערות ששינו את העולם, יוקרן סרט ויתקיים פאנל בנושא "יופי, מגדר ותפקידים נשיים בחברה" בהנחיית לינוי בר גפן.

לילי בן עמי

אתי אטיאס, המכהנת גם יועצת ראש עיריית אשדוד למעמד האשה, מסבירה ש"מטרת הכנס לעורר בקרב הנערות מודעות לגופן ,לעצמן ולכבודן, לבחון ביחד איך מתמודדים עם המציאות בה הן חיות  ואיך  לא לאבד מאישיותן ולא להיות קורבן לתדמית שיקרית, לאופנות ולאשליות חברתיות המבוססות על מסרים שגויים מיסודם".

חשיבות הכנס מתגברת לאור הפרסומים האחרונים בתקשורת סביב פרשיות האורגיות ויחסי המין שקיימו זמרים מפורסמים יחד עם קטינות בגיל ההתבגרות. קטינות שטוענות שעשו זאת בהסכמה ומרצון ומתוך הערצת נעורים גדולה לאותו זמר, הזמר המבוגר שחושב ש"עשו לי עוול", תקשורת שתוקפת את ההורים ואנו כחברה שמוצאת את עצמה שוב מפנה אצבע מאשימה אל הקורבן. עלינו לעצור, להסיר את המבט מהמסך ולהבין שכאשר מדובר בקטינים האחריות היא שלנו לא פחות. כאשר מעורב כאן אקט מיני בין נערה למבוגר יש כאן יחסים לא שווים. את האצבע המאשימה עלינו כחברה להפנות אליו. ובשום אופן לא אליה. אחרת אנו לא רק עושים עוול לנערה כקורבן, אלא גם לעצמנו ולילדנו בכך שאנו מאפשרים למבוגר האחראי - בכל מקום שלא יהיה - להסיר אחריות, ויותר מכך - לקבל לגיטימציה חברתית  להתנהגות מסוג זה. התנהגות שהיא חלק מתרבות הריאליטי הצבועה שעל ברכיה הנערות והנערים גדלים. התנהגות שבה משווים נערה לדלת של מכונית..

עלינו לשאול את עצמנו - אילו מודלים אנו מציגים בפני הנוער? אילו מודלים לחיקוי הסביבה והתקשורת מציגים בפני הנוער? בואו לדבר על מיתוס היופי, חשיבה ביקורתית ועל מודעות מגדרית בגיל ההתבגרות, בואו והביאו עמכם את בנותיכם ובניכם- שיחשפו למודלים ראויים לחיקוי, מודלים של נערות מנהיגות שהמנוע שלהן הוא ערכים ואחריות חברתית, ולא לייק על תמונה בפייסבוק.

>> הכנס ה-9 של פרלמנט נערות, מנהיגות נערות בישראל 3102. יום ד', 20 בנובמבר, אודיטוריום בית הספר מקיף ח', רח' ברק בן אבינועם 20, אשדוד.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה