מכתב לחוה אימנו: כך בחרתי לחיות

"בחוסר הוגנות מתריסה בחירתי מגרשת אותי, כדרכך, מגן העדן, מכל עולמי המוכר, ואני מוצאת עצמי בין קירות של מקלט לנשים מוכות". מכתב לאמא הראשונה, מאישה שנולדת מחדש

19/11/2013
ויצו קבלו עדכונים מויצו
  • RSS
» הצילום מתוך פרויקט של שוהות במקלטים, עם הצלמת קארין גילרמן

חוה יקרה, אם כל חי, אוצרת עוצמה נשית ויוצרת, מילותיי ממוענות אליך ודרכך אל כל נשות העולם.

את תזכורת לכל נצר הנשים מכירסך כי הבחירה בידינו, וגם אם נידמה כי מחירה כואב, בחירתנו היא וחופש בבסיסה.

המושגים טוב ורע מתערבבים בתוכי, ולא בכדי. טוב ורע מסתחררים במערבולת פירושים בתוך החוק, בתוך החברה, בבית הדין הקלוקל, במילים שהוטחו בי, באשמה העצמית השגויה. כעס עולה בי נוכח חותמת המילה "חטא" את בקשתך לראות ולבחור, אך הגאווה על דרכך מחזקת ומתחזקת.

יושבת שמוטה, חבולה בנפשי, בין עיניים דואגות ומבועתות אשר נידמה כי רואות טוב ממני בפורשן מילים בוטחות, ומילותיהן מציעות לי דעת.

דעת אשר חמקתי שלא מדעת, מלראות.

בחירתך הארכיטיפית זועקת בדמי הנשי ואני מקרבת את התפוח אל פי, ונוגסת.

ביס גדול לעיכול, כזה המעורר שיעול וחנק, נגסתי באותו היום במרכז למניעת אלימות, בו נוכחתי כי אם בוחרת אני בחיים, נתיבי הוא במונית המילוט.

מתיקות התפוח מתחילה להתמוסס בדמי והתמונה נפרשת במלואה לפני יותר ויותר. בניגוד חד, המתיקות המתמוססת צורבת בליבי בכאב צורב ומר והתודעה מצטללת ומצטללת עד כי איני יכולה עוד שלא לראותה.

ואני בוחרת בחיים.

בחוסר הוגנות מתריסה בחירתי מגרשת אותי, כדרכך, מגן העדן, מכל עולמי המוכר, ואני מוצאת עצמי בין קירות של מקלט לנשים מוכות.

"האומנם כך נראה החופש שלי?" אני מוצאת עצמי מהרהרת מתוך נפתולי כאב, אך זמן קצר בלבד חולף ואני מוקפת בעוצמה נשית כמוה לא ידעתי. נשים ועוד נשים אשר בחירתך הידהדה בבחירתן, וגם הן נגסו בפירות עץ הדעת טוב ורע, ובחרו בחיים.

כמה כוח, כמה עוצמה נשית, כמה אור אני מגלה בתוך התוהו המאורגן.

נשים - בנו הכוח, בנו העוצמה, בנו החופש, והבחירה היא שלנו בלבד.

כן, היה קשה בין קירות המקלט אך היו אלו תחילתם של החיים האמיתיים, הדרך אל האושר ואם מישהו רוצה לקרוא לכך "חטא" אני נושאת אותו בראש מורם ואמשיך להתריס כדרכה של כל מהפכה פמיניסטית ראויה וצודקת!

חוה יקרה, אם כל חי, אישה, רוצה אני לחזק את ידיך ואת פיך, כי כמוך כמוני, בגלל, למרות, על אף ובזכות כל התוצאות שהתגלגלו, הייתי נוגסת שוב ושוב באותו התפוח, מציפה את גופי ואת תודעתי בדעת צלולה, ונוטשת מאחוריי את גן העדן של השוטים בו חייתי, את כלוב הזהב, את התפאורה הריקה, וצועדת בראש מורם אל גן העדן האמיתי, החופשי מאיסורים, חופשי מהגבלות, חופשי.

ביס נוטף ועסיסי, אשר טעמו המתוק מציף אותי עדיין, בכל יום מחדש.

בחוסר הוגנות מתריסה בחירתי מגרשת אותי, כדרכך, מגן העדן, מכל עולמי המוכר, ואני מוצאת עצמי בין קירות של מקלט לנשים מוכות.

>> אם חלק מהדברים שקראת כאן מוכרים לך, או אם את מכירה מישהי שסובלת מהם, התקשרי כבר עכשיו לקו הייעוץ של ויצו ב- 03-6923791

אם אתה גבר שמבקש לצאת ממעגל האלימות, גם לך יש לאן להתקשר, 1800-393904




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה