5 מיתוסים על הריון

בהריון? מזל טוב! צפויה לך תקופה מופלאה, מלאת התרגשות וציפיה. יחד עם הבן או הבת שעתידים להיוולד, ככל הנראה מקננים אצלך בבטן גם כמה מיתוסים שהגיע הזמן להפריך

05/11/2013
דנית כהן קבלו עדכונים מדנית
  • RSS

"אין לי מה ללבוש"

הרבה לפני ההריון, בן זוגי כבר היה רגיל לטקס היומי, הכולל פתיחה הפגנתית של ארון הבגדים, שחרור נחרת בוז לעבר תוכנו וההצהרה: "אין לי מה ללבוש!".

נכון לאותו זמן, הקביעה הזו הייתה, ובכן, לא ממש מדויקת, שכן הארון היה מלא עד אפס מקום בבגדיי, וכך גם ארונו שלו, כמה ממדפי המחסן והארונית העליונה מימין בחדר האמבטיה (מקום נפלא לאחסון גרביונים). אך סביב החודש החמישי, הקביעה הזו הפכה בלתי ניתנת לערעור – מכנס שעלה עליי בקושי רב בחודש הרביעי, התייאש במסעו המפרך לעבר האגן בחודש החמישי, ואילו החולצה שפחות או יותר כיסתה את מה שצריך רק לפני כמה שבועות, כבר עלתה אל על והייתה אופנתית מאוד, במונחים של שנות השמונים העליזות.

וכך, חמושה בטוניקה גדולה במיוחד, יצאתי לי לעבר החנויות לבגדי הריון וקוששתי אחר מכנסי ג'ינס ראויים עם רצועה נמתחת בבטן, טייץ שישמש כבן לוויה לטוניקות הענק וחולצות מז'אנר ה"בכלל לא נראות הריוניות".

שופינג בהריוןשופינג בהריון. ממש לא רק בחנויות יעודיות

שם, בין מדפי הג'ינסים המתרחבים רק קצת לג'ינסים המתרחבים די הרבה, גיליתי שהאמת הרבה יותר משמחת: אמנם תקופת ההריון דורשת שופינג (דבר משמח בפני עצמו), אך ברובו, הוא ממש לא חייב להיות בחנויות יעודיות לבגדי הריון.

כל מה שאת צריכה הוא שני מכנסי ג'ינס עם רצועה נמתחת בבטן וטייץ נוח על אותו העיקרון - שאר הבגדים יכולים להיות רגילים לחלוטין, פשוט בגזרות יותר משוחררות ובמידה גדולה יותר: טוניקות, חולצות מעטפת, סריגים, שמלות רחוקות מהגוף מבדים נשפכים. את לא חייבת להפוך לבת בית ברשתות לבגדי הריון (ולהוציא הון עתק על בגדים שישמשו אותך למספר חודשים בלבד) ומלבד כמה פריטי בסיס חיוניים, את יכולה להמשיך ולהתלבש כפי שאת רגילה ואוהבת.

"הוא לא יכול להתחבר להריון כמוני"

מכירות את בני הזוג התומכים והמכילים? הם עד כדי כך תומכים ומכילים שהם מקיאים יחד איתך, מגדלים ורידי ענק ברגליים יחד איתך וחוטפים צרבת לארוחת הבוקר יחד איתך. אחרת, איך עוד תסבירי את ה"אנחנו" החביב עליהם כל כך? - "אנחנו מרגישים בסדר גמור, תודה ששאלת", "אנחנו עם קצת בחילות, אבל יהיה בסדר".

זוגיות בהריון"אני אומר לך, אם זה היה במסגרת זה היה נכנס"

גם אני בהתחלה סירבתי לקבל את ה"אנחנו" הזה וניכסתי את כל תופעות ההריון המרנינות לעצמי, מתוך חשיבה (הנכונה לזמנו, כמובן, כשאף אחד לא העז להתווכח איתי בעודי אפופת הורמונים) שעד כמה שההריון משותף לשנינו, אני היחידה שחווה אותו פיזית. אבל לאט-לאט גיליתי שגם בן זוגי יכול לחוות את הפן הזה של ההריון, כשזה מגיע לבעיטות. הבעיטות של העובר, לא אלה שאת בועטת בו באמצע הלילה כדי שיקום להביא לך גלידת פקאן סיני עם שבבי שקדים מסוכרים ופטל שגדל ביערות ונקטף על ידי נזירות.

גיליתי שאם קצת סבלנות וזריזות, אפשר להספיק ולהניח את ידו של האב לעתיד על הבטן בדיוק ברגע בו מורגשות התנודות ואם יש מזל – גם בעיטות של ממש. לא ברור פשרו של החיבור הקסום בין גברים ובעיטות, אך נראה שיש שילוש קדוש בין האב, הבן והבעיטה, כשהרחם שלך משמש כמגרש כדורגל.

"יש רק שם אחד בעולם שמתאים – אסור לי לפספס אותו!"

במהלך ההריון, כשהריכוז ממש לא היה בשיאו (הניסיון להקליד את מספר השלוחה שלי במשרד במקום קוד הכספומט יעיד על כך), מצאתי את עצמי מתחילה המון ספרים. אני זוכרת עד היום הרבה מאוד התחלות מצוינות – חלקן מצחיקות, חלקן מסקרנות, חלקן מרגשות. אין לי מושג מה קרה מעבר להתחלות, כי המחשבות נדדו והעיניים התעייפו, אבל יש ספר אחד ויחיד, שקראתי מההתחלה עד הסוף. בלעתי בשקיקה את כל עמודיו, התעכבתי על כל מילה ומילה והרהרתי בכל עמוד - ספר השמות, כמובן.

בשלב כלשהו בהריון, מצאנו את עצמנו עוסקים באובססיביות בשם שנבחר עבור הרך הנולד. כל ניסיון לנהל שיחה על משהו אחר הוביל בהכרח לנושא השמות:

"מאמי, תוריד את הכביסה מהחבל, הולך לרדת גשם".

"גשם... גשם... מאמי, איזה שם יפה זה גשם! מה את אומרת?"

שמות לבנים ולבנותהמממ, גשם לבת? נראה לי יותר מתאים לבן

החשיבות גדולה מאוד – אתם רוצים שם שישדר גם חכמה, גם אומץ, גם עוצמה, שם שיהיה מיוחד ומקורי, אבל לא יותר מדי, שם שמזכיר מישהו שאתם אוהבים, שם שלא מזכיר מישהו שאתם לא סובלים, לא קצר מדי, לא ארוך מדי, שמסתדר עם שם המשפחה.

כל זה מובן וברור ותחושת האחריות בבחירת השם עצומה – הרי עם השם הזה הילד יסתובב כל החיים (או לפחות עד גיל 18, אז הוא יכול ללכת למשרד הפנים ולשנות לעצמו את השם), אבל מה שיפחית במקצת מהלחץ, הוא התובנה הבאה:  יש יותר משם אחד שיכול להתאים לרך הנולד. זה לא שיש שם אחד בעולם שתפור במיוחד בשבילו ואם חס וחלילה תפספסו ולא תבחרו בו, עשיתם טעות מרה. תכינו לכם כמה אופציות לשמות ששניכם אוהבים ומסכימים עליהם וכשיגיע הרגע המיוחל והוא ייצא לאוויר העולם, תדעו מה הכי מתאים.

"ככל שאקרא יותר בנושא, כך אהיה רגועה יותר בלידה"

אני אישית מאמינה שידע זה כוח, וכחובבת המילה הכתובה, ניחנתי בכישרון מיוחד למצוא עניין בכל טקסט שהוא – החל בכתובות גרפיטי, דרך סטיקרים על המכונית שלפניי וכלה ברשימת המרכיבים על בקבוקי שמפו.

במשך ההריון רציתי לבוא ללידה מוכנה כמה שיותר, וכהכנה לכך קראתי כל חומר שמצאתי בנושא – ספרים, מאמרים, מגזינים. דפדפן האינטרנט בבית היה פתוח כל הזמן על מילות חיפוש כמו "צירים סדירים" ו"ירידת מים" וגלשתי בכל פורום רלוונטי.

אינפורמציה בהריוןקראתי בפורום על תינוק שנולד עם שלוש אזניים...

מצד אחד, רכשתי המון ידע שימושי, שבאמת תרם לי והכין אותי ללידה – כמו חוות דעת על מחלקות היולדות בבתי החולים השונים, רשימת דברים שרצוי לקחת לחדר הלידה, דעות שונות על דולות ומיילדות אישיות ועוד תכנים שערכם לא יסולא בפז. אך מנגד גם נתקלתי בהמון מידע מלחיץ ומטריד – סיבוכים אפשריים, סיפורי אימה על נשים שילדו בחניון בית החולים ועוד. כל אלו לא תרמו לי בכלום ובהחלט גרעו מהשלווה והרוגע שניסיתי לנכס לעצמי. כמו כן, באופן טבעי, באין רגולטור במקומות רבים ברשת, חלק לא קטן מהמידע שעובר בו אינו מדויק והיצמדות אליו עלולה להזיק.

לכן אני מציעה לכן לברור היטב את המידע שאתן נחשפות אליו – מצוין להיות מודעות ולדעת המון בנושא, אך יש גם לדעת לסנן מידע שאין בו תועלת (או אף טומן בחובו נזק פוטנציאלי) ורק עלול לערער את שלוותכן.

"אני סופר-וומן"

ממרומי החודש השני, חשבתי שההריון לא ישפיע על היכולת שלי להצטיין בכל התפקידים שלקחתי על עצמי בחיים – בקריירה, בהיותי רעיה של, בת של, אחות של, חברה של. פחות מחודש לאחר מכן גיליתי שהוא משפיע על יכולתי לזכור היכן שמתי את המפתחות ואיך השלט של הטלוויזיה הגיע למקרר.

קשיים בהריוןרגע, מה אני בעצם עושה כאן?

רציתי להיות מתוקתקת, ממוקדת ומאורגנת כמו תמיד, שכולם יאמרו עליי "היא? לא השתנתה בכלום מאז שהיא בהריון, הכל אצלה מתקתק כמו תמיד". גם רציתי להמשיך לנהל חיי חברה אחרי תשע בערב בלי לקרוס מעייפות, וכאמור – גם להצליח לקרוא ספר מההתחלה עד הסוף, אבל בשלב מסוים הייתי חייבת להודות באמת –  הריון זו אמנם לא מחלה, כפי שכולם אוהבים כל כך לומר, אך זה בהחלט מזכיר מחלה, בעייפות, בחולשה, בתחושת הכבדות.

לכן כדאי שתזכרי שסופר-וומן יש רק בסרטים וזה בסדר גמור להודות בכך שאינך יכולה לעשות הכל כפי שעשית טרם הריונך. מותר לך בהחלט להיעזר, להאציל סמכויות על בן זוגך ואפילו לנוח מדי פעם.

אני מאחלת לך המשך  הריון רגוע, מהנה ונעים ומזמינה אותך לקרוא עוד על כל אותם מיתוסים ושטויות שכולנו חוות בתקופה ההורמונלית הזו.

ושיהיה במזל!

צילומים: Thinkstock




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה