מי מפחדת ממתמטיקה?

האם בנות באמת מצליחות פחות בשיעורי חשבון מבנים? ואולי הבעיה היא לא מגדרית, אלא שיטת הלימוד המדכאת הנהוגה בבתי הספר? נעמה תורן, אמא שנלחמת בשיעורים של כתה ד', מחפשת פתרון

04/11/2013
נעמה תורן קבלו עדכונים מנעמה
  • RSS

ב"ידיעות אחרונות" התפרסמה אתמול ידיעה חדשה, ממש טריה, מעולם לא קראנו אותה והיא לכן גם מפתיעה כל כך שנפלה לי הלסת כמה פעמים. כמה פעמים בדיוק אני לא יודעת, כי אני לא יודעת לספור. ואולי זה בגלל שאני אשה. הידיעה מספרת שבנות ובנים לא שונים ביכולת המתמטית שלהם, אבל השגי הבנים גבוהים יותר כי המורים נוטים להעריך יותר את יכולות הבנים ולטפח אותן, ולעומת זאת להתייחס אל הצלחת הבנות כאל סוג של פוקס. לא חדש, אבל עדיין מטריד. וזה מוזר כי בידיעה אחרת שקראתי, מסופר כי הבנות לא מצליחות בשיעורים כי הן מפחדות מהמקצוע דווקא בגלל המורות לממטיקה. המורות, לא המורים. כי המורות למתמטיקה קשוחות ומפחידות ומשופמות (טוב, זו תוספת שלי). הטענה היא שהמורות מעבירות את חששן מהמקצוע לנערות, שמפנימות את הסטריאוטיפ ומשמרות את הדעה הקדומה שבנות גרועות במספרים.

ג'יין הייד, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, ערכה מחקר ב-2008 שהראה כי נשים עולות על הגברים בכישוריהן המתמטיים, ובכל זאת מפגרות באופן משמעותי בתחומים כמו פיזיקה או הנדסה. היא העלתה השערה כי נשים מאמינות שהן חסרות יכולות מתמטיות, ולכן נמנעות מלקחת קורסים מתקדמים בתחום, דבר שמונע מהן להיכנס למקצועות יוקרתיים ומכניסים בתחומי המדעים והטכנולוגיה.

מחקרים מראים גם שבנות מאמצות את הסטריאוטיפים ורואות את דמות המדען כגבר וגם כי למורים יש ציפיות נמוכות יותר מהבנות ולכן הם מפלים אותן לרעה. הן זוכות לטיפול רך ומלטף בעוד הבנים מקבלים עידוד למאמץ והשקעה. לכך יש להוסיף את העניין הקטן שבנים מגלים תחרותיות כבר בגיל הגן יותר מבנות, והבנות נוטות לגלות יותר סובלנות ולשחק במשחקים של אינטראקציה עמוקה יותר. וספרי הלימוד? הם מציירים את דמות המדען כגבר ואת האשה כקשורה יותר למשפחה ולעזרה לזולת. לך תבנה פמיניסטית ככה. או סתם פרופסורית למתמטיקה. כלומר, לכי.

לכך יש להוסיף את מה שהמחקרים לא הראו – שלימודי מתמטיקה בבית הספר, לפחות בארץ, הם סיוט. מעט מאד מורים למתמטיקה מלמדים את היופי של התורה הזאת (שנפלא מעיני אבל אני מכירה כאלה שמוכנים להישבע באמא שלהם שהוא קיים) ויותר מלמדים איך לצלוח את המבחנים ולהבטיח שבסיום בחינת הבגרות – כל החומר ייעלם במחשכי התודעה.

לאחרונה אני מתמודדת בהצלחה קטנה למדי עם שיעורי החשבון של כיתה ד'. ישר המספרים קופץ לי מול העיניים ומתעקל ולוח הכפל עושה לי: "נה נה בננה תחת של אילנה". ובכל זאת אני יודעת, שאם אפשר היה להסביר לילדים מה זה בעצם כפל ומה משמעות החילוק – להסביר – לא רק לפתור ולשנן – איזשהו צוהר קטן היה נפתח גם לבנים וגם לבנות. כן, צריך לשנן את לוח הכפל, אבל לא יזיק גם להסביר לכל הרוחות והשדים – כפל זה חיבור מקוצר וחילוק...מה זה לעזאזל חילוק?

"אין שום קשר בין בתי הספר לבין הכלכלה והחברה המודרנית" – תרשו לי שוב לצטט מהעיתון והפעם מהבוקר, מתוך נייר עמדה שחיברו חוקרים ממכון ון ליר (ופורסם ב"הארץ"), המזהיר מפני משבר בבתי הספר הפועלים במתכונת של בתי חרושת, הנהוגה מאז המהפכה התעשייתית, מיינד יו – ולא ממש התעדכנה מאז: מערכת של שינון ופליטה, הצפת מידע במקום לימוד כיצד לארגן אותו. הרי מידע לא חסר היום, ולומדים לצורך הצלחה בבגרות בלבד. ככה בקצרה, אם תרשו לי לתמצת את השיעור.

אז אני לא חוקרת אבל בהחלט יודעת (בדקתי אמפירית), שמתמטיקה זה לא לכל אחד. אני לא יודעת אם לבנים ולבנות יש אותו כישרון בתחום, אבל אני יודעת שיש אנשים שמוכשרים לזה ויש אנשים שסובלים מכיתה א' ועד לבגרות המטופשת, שנועדה להלל את בתי הספר. ברגע שיצאתי מבחינת הבגרות (חמש יחידות.. סתאם – שלוש , שלוש), השארתי את כל הידע ששיננתי לשם כך במקום חשוך ונחבא לצידם של תאריכים ששיננתי לבגרות בהיסטוריה. אני יודעת שמי שלא מוכשר למתמטיקה, זה לא כי הוא לא רוצה או כי הוא מניאק או עצלן, זה כי כזה הוא. יש דבר כזה, "חשיבה מתמטית". הנה תראו אותי לדוגמה. הפוכה כמובן.  אז מה? אני וחברות יושבות על עודף בבר שעתיים כי אנחנו לא יודעות לחשב ובכל זאת הגענו להשגים לא רעים בחיים. טוב, אולי זו לא דוגמה טובה... אבל לא זאת הנקודה.

יואילו המורים ומשרד החינוך לטפח את מי שמוכשר לנושא הזה, בין אם הוא בן או בת, יעניקו להם חיזוקים, שיפורים, קידומים – מה לא. קדמו אותם לעזאזל. עלו אותם במסלול הישיר לדוקטורט ולפרס נובל, ועל הדרך יתחננו שלא יברחו עם מוחם המבריק לארצות הברית ויגרמו לנשיא לעשות שיחת לונג דיסטאנס כדי לברך אותם ולהזכיר להם מאיפה ברחו.ואת כל השאר הניחו לנפשם עם חשבון בסיסי ועם עזרים טקטיים כמו מחשבון שיש בכל טלפון נייד, למדו אותם פילוסופיה ולוגיקה וספרות והיסטוריה ומדעים אם הם רוצים. טפחו למצוינות את המצטיינים וטפחו את מדעי הרוח עבור מי שזו רוחו. זה התפקיד שלכם.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה