מי בכלל צריך תואר אקדמי?

סדרת הכתבות בחדשות 10 על צעירים משכילים שלא מוצאים עבודה, חושפת את האמת על שקר הלימודים הגבוהים בארץ. למיכל יפה אין תואר, אבל יש לה מה להגיד על זה

07/10/2013
מיכל יפה קבלו עדכונים ממיכל
  • RSS

אתמול התחילו לשדר בערוץ 10 במסגרת מהדורת החדשות סדרת כתבות בשם "האוניברסיטה של החיים", שמנסה לברר האם תואר אקדמי הוא ערובה לפרנסה. הרשו לי לעשות לכם ספוילר – הוא לא.

שזה די משמח אותי. כלומר עצוב שצעירים לא מוצאים עבודה, אבל הגיע הזמן לשים סוף לשקר הזה שנקרא תואר אקדמי ולמחשבה שהוא שווה משהו מלבד גאווה להורים.

רופאים צריכים תואר, מהנדסים צריכים תואר, עורכי דין (למרות שלא כל מי שיסיים תואר במשפטים ימצא עבודה כעורך דין), רואי חשבון, וכל מי שהמקצוע שלו חופף את תחום הלימוד (לא כולל מחשבים). תארים אחרים הם חסרי חשיבות מבחינה תעסוקתית, כמו שרוב העבודות לא דורשות 3 שנות לימוד ומספיק בשבילן חפיפה טובה ואינטליגנציה טבעית. לפעמים גם יחסי אנוש טובים, יכולת ארגון, ניהול, חריצות וראש גדול – את כל אלה לא לומדים באף פקולטה.

ללכת ללמוד מתוך כוונה למצוא עבודה אחר כך זאת החלטה די טפשית. כבר עדיף ללכת לאוניברסיטה כדי למצוא בעל. לא יודעת אם נעשו מחקרים בנושא, אבל יתכן ששם אחוזי ההצלחה גבוהים יותר.

אחת האמירות המקוממות בכתבה אתמול היתה של מישהי (שלא קלטתי את שמה, אבל יותר טוב ככה) שטענה שתואר אקדמי חשוב כדי שאנשים לא יהיו רובוטים. בדיחה טובה. אם יש גוף שתורם רבות להפיכת אנשים לרובוטים הרי שאלה הפקולטות לתארים ראשונים. האנשים היצירתיים באמת, החושבים מחוץ לקופסה, הם נטולי השכלה פורמלית. נכון שהמדינה זקוקה לאנשים משכילים, אבל בשביל זה לא צריך שום תעודה. בשביל זה צריך סקרנות ואינטרנט.

לי, למשל, ולא שאני מנסה להחמיא לעצמי, אין תואר. הקריירה האקדמית שלי הסתיימה אחרי סמסטר וחצי, ואני לא גאה בזה במיוחד. הייתי שמחה להיות חוקרת מוח (מקצוע שדורש תואר, אגב), אבל הפרעת הקשב שלי, הלא מאובחנת דאז, פשוט הפכה את כל עניין התואר לבלתי אפשרי. מצד שני, השתחררתי מהצבא לפני כמעט 21 שנה. זה היה יום רביעי בשבוע, וביום ראשון שאחרי התחלתי לעבוד. מאז לא הפסקתי. עברתי שלל עבודות בכל מיני תחומים, פעם אחת נדרשתי לעבור קורס מקצועי לפני שאתחיל, אבל בשום תפקיד לא הרגשתי שהתואר חסר לי.

מה שבאמת מעצבן אותי היא העובדה שתואר אקדמי הוא בהרבה מקרים דרישת סף לקבלה לעבודה, גם אם העבודה עצמה יכולה להיעשות מצוין בלי לדרוך דקה אחת בין כתלי האוניברסיטה. סליחה, כן? אבל למה מזכירה – גם אם קוראים לה מנהלת משרד – צריכה תואר אקדמי? למה אנשי מכירות – תחום שהמצטיינים בו הם בעלי כישרון טבעי ומולד – צריכים תואר אקדמי? אני מבינה שזה נעשה לצרכי סינון ראשוני, כדי לצמצם את מספר הפניות, אבל מדובר בסינון שרירותי לחלוטין שנועד לעשות חיים קלים למנהלי משאבי אנוש, במקום שגם הם יהיו קצת יותר חרוצים ויצירתיים.

והדרישה הזאת לתואר אקדמי שלא לצורך היא בדיוק הסיבה שכל כך הרבה צעירים הולכים לאוניברסיטה ולומדים דברים שלא באמת מעניינים אותם והם גם לא שימושיים (בי.איי כללי? סירייסלי?), רק בשביל חתיכת הנייר הזאת שיש לרוב האנשים שסביבם. אם שוק העבודה היה דורש תואר רק במקרים שבהם הוא באמת נחוץ אולי אנשים היו מבזבזים פחות כסף על שכר לימוד, ומשקיעים יותר משאבים בפיתוח הכשרונות שלהם. ומי יודע, אולי בסוף הם גם היו מגיעים להתפרנס ממה שהם באמת אוהבים.

המצולמת היא בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני במנהל ציבורי




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה