שובם של "היורדים"

כשאין עתיד בישראל וכולם מחפשים דרך החוצה - שר האוצר יאיר לפיד מחזיר את אופנת האייטיז ונוזף בישראלים ש"מחפשים חיים קלים באירופה". מה הלאה, תוחזר גם ה"נפולת של נמושות"?

01/10/2013
נעמה תורן קבלו עדכונים מנעמה
  • RSS

מלה לשר האוצר יאיר לפיד, ששוב חולל סערת פייסבוק, הפעם מתוך בודפשט, כשהוא נוזף בישראלים שמחפשים "חיים קלים" באירופה. הרבה פעמים אני שואלת את עצמי:  אם היה לי דרכון זר, האם הייתי לוקחת אותי ואת הילדות מפה? התשובה היא כמובן לא. לא קל לקום ולהיות מהגר, לנתק את הילדים מהתרבות שלהם ולראות איך הם בונים עתיד במציאות שבה אתה הופך במהירות לשריד לא רלבנטי מהעבר. אז במקום זה אני מחנכת אותן לפמיניזם ריאליסטי: "תהיו עצמאיות כלכלית ותתחתנו עם מישהו עם דרכון אירופאי". מה שבטוח.

צילום מסך, פייסבוק

זו חתיכת קללה להיות יהודי. אין ספק. אבל מדינת היהודים לא עושה לך את החיים קלים. זה נכון שלא כל הסיבות להגירה הן כלכליות, אבל אל תנפנף לנו בשואה. אולי צורם לך לראות ישראלים בברלין, אבל אל תדאג – כל העולם פתוח בפנינו, גם אמריקה, גם אוסטרליה. רק כאן הולך ונסגר עלינו. ראית את סדרת הכתובת של מתן חודורוב בערוץ 10, אדוני השר? קראת את הפרסומים האחרונים על כך שהמרוץ לדירה הופך עבור ישראלים רבים יותר ויותר מטרה בלתי אפשרית והקוריוז האיטלקי - של הילדים שלא יוצאים מהבית עד ששיער שיבה יוצא להם מהאזניים  - עשוי להפוך לעתיד שלנו?

לך אין סבלנות אלינו, המקטרים על המצב בכלכלי. ואנחנו כבר אין לנו סבלנות אליך ואל החברים שלך, שדואגים אחד לשני. מערכת הבריאות קורסת, על דירה אמרנו כבר אין מה לחלום, השכלה אקדמאית גם היא נהייתה מצרך יקר, והקוטג'? חחחח. לא נורא, רק אתמול התפרסם שועדת הכספים תבקש תוספות לתקציב בסך 225.5 מיליון שקל (!) שיעברו למי, למי למי? להתנחלויות. מישהו פה בטוח לא יחפש מקום מפלט ויישאר לכבות את האור.

כן – תודה שהחזרת את "נפולת הנמושות". אתה מוזמן להחזיר איתה את תכניות המתיחות של האייטיז (אה...אולי בעצם הן חזרו כבר לבד) ולשלוף את השד העדתי מבקבוקו.  בכל מקום אחר, מהגר הוא מהגר, אצלנו הוא שוב "יורד". יורד מאיפה? על איזו פסגה אנחנו בעצם יושבים פה? את זה רק אתה אולי יודע.

אל תנפנף לנו בשואה. גם אנחנו יהודים. ומדינת היהודים כבר מזמן לא חסה על אזרחיה (יהודים ואחרים), אלא אם כן הם מחוברים לקבוצה המצומצמת שקנתה אותה. אז בוא אני אספר לך משהו על היסטוריה ומשפחה ומדינת היהודים: סבא וסבתא שלי, משני הצדדים, עזבו את הבית בגיל 17. חדורי רוח נעורים, הורמונים ואידיאולוגיה ציונית, השאירו מאחוריהם הורים, אחים ואחיות ודודים ודודות (שנרצחו אחר כך, אתה יכול לתאר לעצמך) והלכו להרפתקה במדבר. להקים מדינה ליהודים. זה לא יפליא אותך שהם הצביעו ל"מערך" וחזון של סולידריות הדדית ושמץ סוצילאיסטיות דבק בהם. והמדינה קמה והלכה והשתנתה, אבל ללא קשר למהפכים  שעברו עליה, בימים ההם, אולי תזכור-  בנאדם היה עובד וחוסך לפנסיה שבסוף ימיו כעובד היתה גם מפרנסת אותו, אפשר היה לחלום על דירה וגם לרכוש אותה ולהשאיר משהו צנוע לילדים. בימים ההם, לעומת הזמן הזה, יכולת לעבוד וגם להתפרנס ואפילו - תאר לעצמך - נשאר קצת כדי לשים קצת מתחת לבלטות. אשכרה חסכו! ואנחנו? אנחנו נרגשים מקפה בחמישה שקלים, מרוב שחולבים אותנו. וכן, בברלין הוא שווה חמישה שקלים.

בסוף ימיה סבתא שלי נאנחה ואמרה: "לא לזה התכוונו". וזה היה לפני 15 שנה. מאז הלכה מדינת היהודים עוד צעדים גדולים ורבים הרחק מהחזון של מקימיה. רחוק מסולידריות, רחוק מסובלנות, רחוק מדאגה לאזרחים, רחוק מניסיון להגיע לשלום, הכי רחוק שאפשר מהאנשים שמאכלסים אותה ומהווים נשמתה. יהודים ואחרים. בהחלט לא לזה התכוונו.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה