מה הסוד של אנגלה מרקל?

"היא לא מרגרט תאצ'ר וגם לא ברק אובמה – אין לה את הכריזמה הדרושה על מנת למלא אולמות ובמובן מסויים היא אפילו משעממת אבל כאן טמון גם סוד הקסם שלה"

23/09/2013
יורי גנקין קבלו עדכונים מיורי
  • בדואר
  • RSS
» חידה לא פתורה. מרקל (צילום: gettyimages)

הבחירות נגמרו והקולות נספרו – העם אמר את דברו: אנגלה מרקל זכתה בהישג חסר תקדים והגדילה את כוחה של מפלגתה ללא פחות מ-42% מקולות הבוחרים. אם תשלים קדנציה מלאה של ארבע שנים נוספות תעקוף מרקל את מרגרט תאצ'ר ותהפוך למנהיגה האירופית הותיקה ביותר בתולדות היבשת הישנה. קדנציה שלישית בתפקיד כה בכיר רחוקה מלהיות דבר של מה בכך – אך אם ניקח בחשבון שמדובר במדינה הגדולה והמשפיעה ביותר באירופה מדובר בהישג כביר עוד יותר.

אנגלה מרקל היא אדם מאוד פרטי. היא כמעט ולא מתראיינת לאמצעי התקשורת בארצה, לא כל שכן לאמצעי תקשורת זרים. גם כשהיא מחליטה להתראיין, הרי שהיא עושה זאת במשורה מבלי להרחיב במילים – קצרה ועניינית כהרגלה. אז איך בעצם הפכה הילדה הקטנה והמופנמת ממזרח גרמניה לקנצלרית האהובה שתעשה היסטוריה?

מילת המפתח בחייה של אנגלה מרקל היא דואליות – החל מהשילוב שבין החיים מאחורי מסך הברזל מחד (עד גיל 35 התגוררה מרקל במזרח גרמניה) וערכי הסבלנות והסובלנות שלאורם התחנכה מגיל צעיר מאידך, וכלה בשילוב שבין הדוקטורט שעשתה בכימיה והקריירה המדעית שציפתה לה לבין הפיכתה לפוליטיקאית מנוסה ולאישה החזקה והמשפיעה ביותר בעולם?

עם הפיכתה של חומת ברלין לנחלת העבר התחילה מרקל לעלות בסולם הדרגות הפוליטי ונסיקתה אל הצמרת הייתה לא פחות ממטאורית. תוך פחות מעשור מהרגע שבו דרכה לראשונה על רצפת הפרלמנט הגרמני, הצליחה מרקל להפוך למנהיגת המפלגה שלה ולדחוק מעמדת ההנהגה את הקנצלר המיתולוגי הלמוט קוהל. לזה אף אחד לא ציפה.

חמש שנים עברו מהרגע שבו נבחרה מרקל להנהיג את מפלגת האופוזיציה עד לרגע שבו היא הביסה את המועמד המכהן והפכה למנהיגה הראשונה בתולדות גרמניה. מאז חלפו שמונה שנים נוספות ולמרות המשברים הלא פשוטים, בראש ובראשונה משבר היורו שהקים עליה מבקרים רבים, עליהם היה עליה להתגבר לאורך הדרך עושה רושם שאהבת הציבור ל"אנג'י" רק גברה.

אנג'לה מרקל, צילום: gettyimages

אנגלה מרקל היא לא מרגרט תאצ'ר וגם לא ברק אובמה – אין לה את הכריזמה הדרושה על מנת למלא אולמות ובמובן מסויים היא אפילו משעממת אבל כאן טמון גם סוד הקסם שלה, היא מעניקה לאזרחי גרמניה את מה שהם זקוקים לו יותר מכל – יציבות. הציבור הגרמני רואה באנגלה מרקל מנהיגה שקולה ואחראית שהציבה לעצמה שתי מטרות חשובות השזורות זו בזו – שינוי תדמיתה של גרמניה והעלאתה על דרך המלך הכלכלית – ובה בעת – הפיכתה למעצמה אזורית וגלובלית שלא ניתן להתעלם ממנה. מרקל מצדה דואגת לספק לציבור את מבוקשו מבלי שמעשיה יהיו מלווים במגלומניה מסוכנת שאת תוצאותיה הרות הגורל כולנו כבר מכירים.

עושה רושם שכל אחד ואחת מאזרחי גרמניה יכול למצוא משהו במרקל: המזרח-גרמנים רואים בה, ובצדק מסוים, אחת משלהם, ואילו תושבי החלק המערבי רואים בה גם כן דמות מייצגת – כזו שבה הם יכולים להתגאות. אם רק תרצה בכך, תוכל מרקל למצוא שפה משותפת עם כולם – פועל יוצא של החיים משני צדי המתרס.

אנגלה מרקל היא אניגמה, חידה לא פתורה בדברי ימיה של הפוליטיקה הגרמנית. ימים יגידו כיצד תמשיך להתפתח הקריירה הפוליטית שלה אבל האמת היא שקשה מאוד לא לאהוב מישהי שמסוגלת לשבת לדיון מעמיק על עתידה של יבשת אירופה עם עמיתיה מרחבי העולם, ורגע לאחר מכן לדרוש הפסקה של שעתיים על מנת לצפות בקבוצתה האהודה זוכה בגביע אירופה לאלופות בכדורגל או לקפוץ ולצהול משמחה כאחרונת האוהדים ביציע הכבוד. דואליות כבר אמרנו?




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה