לאהוב את הנערה שהייתי

מה אהבתן בעצמכן בגיל ההתבגרות? שאלנו את הבלוגריות בסלונה. בהתחלה היתה מבוכה, אבל לאחר שפישפשו בתמונות מגיל ההתבגרות התחילו לצוף הזכרונות הטובים ותגליות מרגשות. הנה, תקראו בעצמכן

27/08/2013
אסנת עופר קבלו עדכונים מאסנת
  • RSS

אביגיל כהן פולק: זו אני, לא מסתתרת

שנות השמונים ואני נערה בגילאי העשרה. שנים שלפני פרוץ המלחמה על המותגים והאקססוריז. הפיגורה לא היתה משהו, גםהגובה, במתמטיקה חלמתי, בספרות פרחתי ולדבר הרבה אף פעם לא אהבתי.

אביגיל כהן פולק

הפנים שלי, עליהם תמיד שמרתי, היו מבחינתי אחד הדברים הכי חשובים בגוף. נזהרתי מהשמש, לא השתמשתי בתכשירי יופי או קוסמטיקה. הלחיים שלי בורכו בסומק ורוד וטבעי לחלוטין. תמיד אהבתי לחייך ולהביט ישר בעיניים. החיוך והמבטים היו ראי הנפש שלי. מי שהכיר אותי ומי שלא, תמיד הצליחו להבין אותי מהבעות הפנים, המבט והחיוך הנצחי.

התמונה הזו, שצולמה בערך בגיל 17 היא בדיוק מי שהייתי ומי שאני כיום. הלחיים ורודות ואני משירה מבט ישר למצלמה כאילו אומרת: זו אני, לא מסתתרת, לא משפילה מבט מבוייש  ומחייכת חיוך קטן של אושר.

לבלוג של אביגיל

נאוה רייץ: רגליים בלתי נגמרות

איזה כייף לפרסם תמונה שבה את לא ״חותכת את הגוף". שאת יכולה להראות רגלים בלתי נגמרות, גובה 181ס"מ,  60 ק"ג. אז לא היה לי ״צד יותר טוב לצילום  ולא "זוית עמידה" - הכל זרם.

נאוה רייץ

היום אני שוקלת 30 ק"ג יותר ויש לי 2 ס"מ פחות. התמונה מזכירה לי איך הייתי ואיך הרגשתי אז, "כשבלעתי את החיים", מוקפת בחורים, לובשת בקיץ בביקני הורס בים, רוכבת על אופניים בשיכון עם שורטס מינימליסטי. עצמאית בשטח שלא עושה חשבון לאף אחד.

אני חושבת שמה שאהבתי בגיל ההתבגרות שלי היה הנזילות הרגשית. היכולת ״להשתגע על בחור"  ולשגע אותו, ואז להמשיך הלאה עם בחור אחר למחרת.

אני חושבת שבגיל העשרה זה בהחלט עוזר שאת מחוזרת כי בטחון העצמי  והדימוי העצמי מקבל חיזוקים ואת גומעת את החיים. וגם היום - אני אוהבת אנשים ומחייכת.

לבלוג של נאוה

שירה מייזנברג: חזקה, בטוחה, סופר-שירה

זה נחמד להתייחס לעצמי מדי פעם בחיבה. גם אם מדובר בשירה שהייתה ולא בשירה שבהווה. התמונה הראשונה שלי צולמה בשנת 97' בירושלים.

שירה מייזנברג

את התיכון התחלתי בשיער קצר. הצבתי לי למטרה לסיים אותו עם בגרות מלאה ושיער ארוך. והצלחתי להגשים את המטרה השנייה. השיער שלי היה מקור לגאווה עוד מילדות, בגיל התיכון, גיל ההתבוננויות הבלתי פוסקות במראה, השיער שלי הסב לי קורת רוח עצומה. זו הייתה אחת ההזדמנויות האחרונות לבלות ביחד ככיתה, אז כל הזמן הצטלמנו ביחד. עם החברים, אבל גם עם השיער שלי. כשאני מסתכלת ממרחק השנים בתמונה הזו, אני רואה נערה שאולי לא התלבשה בסגנון מוצלח, אבל לא פחדה לחייך בפה מלא ברזלים ולנפנף בשיערה. אולי בגלל זה תמיד כששואלים אותי על תקופת התיכון, אני מיד מעבירה יד בשיערי.

בקיץ 1999 הגשמתי חלום: גילחתי את הראש. כמו שאהבתי את השיער שלי כשהיה ארוך ושופע, אהבתי אותו כשהיה קצרצר. עם הגלאח נולדה גם האלטר-אגו שלי: סופר-שירה. בכל פעם שהוטלה עליי משימה במסגרת שירותי הצבאי, הייתי קוראת לסופר-שירה. צריך להתווכח עם חיילים, לדרוש דרישות ממפקדים, לסחוב שקיות שוקו מהמקרר של המטבח? תסמכו על סופר-שירה.

שירה מייזנברג

בתמונה רואים את הכוח שהרגשתי שיש לי. אני בטוחה שבשיער ארוך לא הייתי מעיזה להיעמד ככה ליד הנגד הבכיר, ולבקש שיצלמו אותנו ביחד. אני אוהבת להסתכל בתמונה הזו, כי ניכר בי שם שאני מבסוטה מעצמי. אני רואה נערה חזקה, בטוחה בעצמה, חברותית. סופר-שירה.

לבלוג של שירה

עדי פילץ: אוהבת את מי שהייתי

בתמונה אני בת 16 או 17.

עדי פילץ

כיום, לאחר כמעט 30 שנה אני קצת מופתעת לראות את עצמי ככה. היום בחיים אני לא עושה פוזה למצלמה. לפי הפוזה – המצחיקה קצת, והמבוימת – נראה שהרגשתי טוב עם עצמי. תמיד נחשבתי ליפה, לצערי רוב הזמן לא הרגשתי ככה. ככל שאני מתבוננת בתמונה אני מתיידדת איתה, מתיידדת איתי. תמיד הייתי ספורטיבית ובעלת גוף וחזק שבנוי טוב. אהבתי להיות חזקה, הרגשתי שהאופי והאישיות החזקים שלי קשורים לחוזק הפיזי וניזונים ממנו. כשאני מתבוננת עכשיו בתמונה אני מגלה שאני יכולה לאהוב את מי שהייתי פעם, את מי שפעם לא כל כך אהבתי. הזמן, כנראה, עושה את שלו, ומביא עימו חמלה ורוך.

לבלוג של עדי

גל ברקן: חיוך – זה האקססורי המושלם

מטר וחצי, ביום טוב, עם רוח גבית. בלי טיפת איפור, בלי גוונים בשיער, בלי החלקה, בלי סמים, סיגריות, אלכוהול, ובלי אף חזיה. רק עם הזוהר הזה, של נעורים ואהבה חדשה. בת שבע-עשרה ודקה, מחכה לחבר שלי, שיגיע למסיבת ההפתעה שאירגנתי ליום ההולדת שלו.

גל ברקן

ברגע הזה הרגשתי מושלמת, אבל גם ברגעים אחרים הרגשתי טוב עם עצמי. מעולם לא הפריע לי הגודל המצומצם שלי, ולו לרגע. כמו כל הבנות, הייתי צובטת פעם בכמה זמן את השומן במתניים, אוכלת קצת יותר ירקות וקצת פחות בורקס למשך שבוע, מורידה קילו ונרגעת, אבל לא עושה מזה עניין. אני אוהבת לאכול. תמיד אהבתי.

אז מה רציתי לומר, בעצם? אולי בעיקר לכל הנמוכות, אבל גם לכולן – אתן יפות ומושלמות, בדיוק כמו שאתן. הנעורים הם האיפור הטוב ביותר, חיוך – האקססורי המושלם.

והחבר שלי? אולי זה שלבשתי כולי לבן היה איזה רמז מטרים, כי הוא התחתן איתי. היתה לו ברירה?

לבלוג של גל

לליב גל: אני שמחה!

אני אוהבת את התמונה הזו כי אפשר לראות בה שמחה.

לליב גל

זו לא הייתה תקופה הכי קלה בעולם: גם אז לא אהבתי שינויים. ההורים התגרשו, עברתי מהחממה המוגנת של כיתה א'-ו' למוסד החינוכי של הגדולים. ובכל זאת: איזה כיף פתאום אני גדולה! אני זוכרת איך נראיתי. בסווטשירט "טופר" עם הרוכסן, הלוגו של הקשת בענן, זה שעבר בירושה דרך כל אחיותיי הגדולות. בנעלי ספורט גבוהות, מכנסיים קצרים שיש לכולן. הרגשתי הכי אני. הכי נוח. הכי בוגרת וחופשייה. חזה עוד בכלל לא היה לי, בניגוד לחברות מהכיתה, והן שלבשו כבר חזיות ממש העבירו אליי את הגוזיות שאז קראו להן גופית-ספורט. עוד לא התחלתי לסדר את הגבות, לא גיליתי את האיפור (עיפרון עיניים שחור במקסימום) ולא ידעתי מה זה פן. אהבתי את השיער שלי כמו שהוא, את הקלילות שבבגדים, את היופי שבטבעי.

לבלוג של לליב

שרית כהן חכם: משוחררת ונטולת דאגות

את התמונה הזו אני אוהבת בעיקר בגלל שהיא מזכירה לי תקופת נעורים משוחררת ונטולת דאגות.

שרית כהן חכם

שרון, חברת הילדות שלי מקרית שמונה ואני אהבנו כבר אז את המצלמה. אהבנו מאוד לצלם וצילמנו בעיקר אחת את השניה. השמלה שאני לובשת קניתי באילת במכירה מיוחדת ועד היום היא שמורה אצל אמא שלי בארון הבגדים (בימים טובים אני אפילו נכנסת אליה...).  יום אחד, אני מקווה, אצלם את הבת שלי בדיוק אותה תמונה אוליי אפילו באותו מקום. אז לא ממש הייתי מודעת לגובה שלי ולמבנה הגוף הארוך והגבעולי שהיה לי. היום כשאני מסתכלת על התמונה הזו אני בעיקר מלאה געגועים ליום צילומים עם שרון, כזה שיחזיר אותנו לשדות בהרי הגולן בלי דאגות ועם המון צחוק וכייף רק שהפעם המצלמות שלנו ממש ממש שוות...

לבלוג של שרית

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

רוצות לשלוח לנו תמונות שלכן מגיל ההתבגרות ולספר מה אהבתן בעצמכן? זו הכתובת - [email protected]




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה