חוזרים לבית הספר: איך לדבר עם המתבגרים?

איך מגדירים ציפיות לקראת השנה החדשה? האם המתבגרים שלכם מוכרחים להצטיין בכל המקצועות? ואיך כל זה משתלב עם השנים הכי מאתגרות רגשית שהם נכנסים לתוכן?

26/08/2013
חגית רנרט קבלו עדכונים מחגית
  • RSS

הרבה הורים, וגם המתבגרים, רק חושבים על חזרה ללימודים ונתקפים חולשה. בימינו התחרות וההישגיות הן ביטוי לקידמה, וכל הורה רוצה שלמתבגר (או למתבגרת) שלו יהיו הישגים גבוהים כי זה מגדיל את סיכוייו להצליח בהמשך דרכו. האינדיבידואליזם וביטוי האני עומדים במרכז בימינו. הורים רבים מרגישים שאם המתבגר שלהם לא יהיה בראש הכיתה, מצטיין במחשבים וספורטאי מעולה, עתידו עומד בסכנה. הלך מחשבה זה מכניס הורים רבים לחרדות וחששות יומיומיות.  להיות בינוני בימינו פירושו להיות תחת סכנה. אך האם זוהי באמת דרך החשיבה אשר תתרום להתפתחות ילדנו?

לצד זה, בגיל התיכון אנו מוסיפים לקדירה מרכיב חדש ומשמעותי - תחילת גיל ההתבגרות. מרכיב זה מכיל בתוכו הרבה גורמים בעלי פוטנציאל נפיץ: גיל של ניגודים והתנגדויות- המתבגרים הם גם חסרי אנרגיה וגם פצצות אנרגיה, חיוביים אך גם מתמרדים, ובעיני ההורה נראים הפכפכים ובלתי צפויים. זוהי התמודדות קשה גם להורה וגם למתבגר. בגיל זה המוסכמות שגובשו עד כה מתחילות להתערער - המתבגר מתחיל לפתח עין ביקורתית ולנסות לערער ולעיתים אף לשלול ולפסול את דמויות הסמכות שקיימות סביבו, התנהגות שלא היתה לפני גיל ההתבגרות. זהו שלב של היפרדות, בו המתבגר מתחיל לגבש לעצמו זהות עצמאית ונפרדת, וחשוב שתכירו בתהליך זה ותעזרו לו לעבור אותו בהצלחה.

המתבגר כבר בילה שנים אחדות במערכת החינוך, והוא כבר מכיר את הכללים בה, רכש הרגלי למידה ומכיר את קוד ההתנהגות. חשוב שההורה יכיר בכך! האתגר של ההורה הוא לא ללמד אותו את הדברים האלו, כי אם להתקדם ולמצוא דרך חדשה להרחיב את הדיאלוג עם המתבגר, באופן שהוא לא מהווה איום או שוט מעל ראשו, הגורם לו לבצע את מטלותיו, על ההורה להיות  גורם מחזק, הרוח בגבו, העוזר לו למצוא את דרכו האישית במערכת מקובעת שהוא כבר מכיר.

אז איך ההורים יכולים לעמוד באתגר זה? כיצד משנים את הדיאלוג ומתבגרים ביחד עם ילדינו?

ראיית העולם שלי הוא שהתפקיד שלנו הוא להכין את הילדים שלנו לחיים. בשלב זה אין אנו יכולים כבר להסיר מכשולים מדרכם, ולא להשיג עבורם את הישגיהם. מה שכן אנו יכולים הוא לתת להם את האפשרות להתמודד עם אתגרי החיים בעצמם, תוך כדי שאנו מהווים רשת ביטחון לנפילותיהם. נעשה זאת כמשקיפים  מהצד, ורק אם הילד סוטה לשוליים יש לתחום לו גבול אשר יחזיר אותו לדרך הרצויה. ביחרו בקפידה את המאבקים שלכם. השמיעו את קולכם- הוא חשוב, אך חשוב יותר להקשיב לקולו.

כיצד עושים זאת? לפניכם רשימה חלקית של עצות מעשיות אשר יכולות להוביל לדיאלוג ענייני ויעיל עם המתבגר:

1. כצוות ההורים, שבו לשיחת תיאום ציפיות ביניכם. בשיחה זו עדכנו את התוכנה - זיכרו שהמתבגר גדל בשנה, וכך גם היחס אליו צריך לעבור שינוי. ייצרו הגדרות משותפות בנושא החובות והזכויות של המתבגר, וכן גבולות ומטרות. זאת מכיוון שחשוב שלמתבגר תהיה תחושת יציבות שמגיעה מהבית ומההורים שאינה נוטה לשינויים יומיומיים. בזמן שעולמו מתחיל להשתנות ודברים נהיים לא ברורים ולא מוגדרים, חשוב שתהוו נמל מבטחים המספק מקור של ביטחון וודאיות, והגנה מהסערות המתרחשות במסגרת בית הספר.

2. הכינו מראש חיזוקים להתנהגות רצויה של הילד. אם הוא עומד במשימות שלו ואכן לוקח אחריות על עצמו, אין סיבה להתעלם מזה או לקחת זאת כמובן מאליו. ראוי לחזק זאת בזכויות יתר ובהטבות שהמתבגר מעוניין בהן. אלה יכולות להיות אפילו רק חיזוקים מילולים ופרגונים. כמו כן, אפשר גם למנוע דברים רצויים כאשר המתבגר לא עומד ביעדים או לא לוקח אחריות על מעשיו, על מנת להניע אותו כן לעשות זאת. רצוי גם לחלוק עם המתבגר חלק מהתוכניות האלה, שידע מה הוא יכול להרוויח או להפסיד בעיקבות הבחירות שהוא יעשה.

3. לאחר מכן, שבו לשיחה עם המתבגר. בשיחה זו הפכו אותו לשותף פעיל בלקיחת אחריות על עצמו בעזרת נושאים כגון הציפיות שלכם ממנו בנוגע לשנת הלימודים, חובותיו בבית וזכויותיו. אפשר לרדת לפרטים כגון: התארגנות לבית הספר, הכנת שיעורים, שעות שינה, מטלות בבית, דמי כיס, פריוולגיות וחוגים- כל בית וההגיון הפרטי שלו. בשיחה זו הקפידו על הקשבה לדעותיו ולרצונותיו. נסו לאזן ביניכם ובינו. ובאופן יותר פרקטי: אולי כדאי לבצע את השיחה מחוץ לבית. בחרו שעה שנוחה לכולם ומוסכמת על כולם. והכי חשוב, הקפידו להתמיד בדברים שהוחלט עליהם בשיחה זו. אם אין ביכולתכם להראות עקביות, עדיף לא לבצע שיחה כזו.

4. בחרו למתבגר, בעצה אחת איתו, מסגרת חינוכית שתהיה הכי מתאימה ורצויה לו (בין אם זה בית ספר, מקצועות בחירה וכו'). מה שתואם את הישגיו ותחומי עניינו אל מול מה שכישוריו מאפשרים. הדגש הוא לעשות התאמה אישית לכל מתבגר בין סביבתו ומהמסגרות שלו לאופיו. זה כבר יעלה את הסיכוי שלו להצליח ולהיות בטוח בעצמו.

5. מרגע זה העבירו את מירב האחריות אל המתבגר. תנו בו אמון וסימכו עליו. כמובן שאתם שם לצידו בכל מצב, אבל לא קרוב מדי, באופן שיש לו את מרחב הפעולה שלו. ההצלחות שלו הן שלו מעתה והלאה, וכן כישלונותיו, וכדאי שתכינו את עצמכם, הם יגיעו. זה חלק מהחיים ומההתבגרות.

6. כמה דברים בזכות חברת השפע: אתם לא לבד! יש מומחים רבים בכל התחומים הקשורים להדרכה הורית- אל תחששו להשתמש בהם במקרה הצורך. הם מחזיקים בפתרונות יעילים למצבים רבים. כישורי ההורות שלכם הם מספקים לרוב המצבים אך אם נתקלתם באתגר מורכב אפשר ורצוי להתייעץ ולהעזר במומחה בתחום הרלבנטי. גם אם הוא רק חיזק אותכם שדרככם נכונה, כבר הרווחתם. לפעמים נקודת מבט רחבה ומנוסה יכולה לתרום רבות לתחושת הביטחון של ההורים. חיזוק כזה יכול מאוד לתרום למערכת היחסים הורה-מתבגר.

זוהי רשימת העצות המעשיות שאפשר לנקוט בפתח תחילת הלימודים, וששמוש בהן יכול לסלול את הדרך לשנה בונה למתבגר שלכם, ולתרום לתחושת הרוגע שלכם ולאווירה הביתית.

>> חגית רנרט היא יועצת להתנהגות אישית ומשפחתית. ספרה, "השנה המיוחדת שלי" בהוצאת כתר נמצא בחנויות הספרים.

הספר הוא קונספט מיוחד וחדשני. בו הנערה היא הכוכבת הראשית. היומן משמש, כמנחה בוגר ואחראי, שמנווט אותה לאפיקים חיוביים, בהעמקת ההכרות העצמית.
בשלב בו היא מתחילה לגבש זהות עצמית ונפרדת. היומן מתייחס ברגישות, ונותן מענה,לנושאים החדשים שבהם הנערה מתמודדת. תוך ביטויי אישי, יצירתי, חוויתי ובילויי זמן איכות עם עצמה. מזכרת ציבעונית לשנה המשמעותית זו, עם צידה לדרך.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה