הניחו לקצבאות הילדים!

הקיצוץ האכזרי בקצבאות הילדים לא יעודד אנשים לצאת לעבודה, אלא רק יגדיל את העוני, במדינה בה מתקיימים הפערים הגדולים ביותר בעולם המערבי

20/08/2013
לינדה ששון קבלו עדכונים מלינדה
  • RSS
» כבשת הרש (איור: thinkstock)

לפני כמה חודשים, עברתי דירה (התייקר לי שכ"ד) ובסופרמרקט השכונתי החדש התפלאתי לשמוע כמה פעמים קריאה לקופאית הראשית, כדי שתביא את המפתח להביא... סימילאק.

ביררתי עם הקופאית למה נועלים סימילאק בארון, והיא השיבה בפשטות: "בשנה האחרונה יש גניבות של סימילאק, קיבלנו הנחייה לנעול אבקות חלב לתינוקות, כדי למנוע גניבות".

זו כנראה תמצית הסיפור כולו, הורים גונבים מוצר בסיסי לתזונת תינוק. בישראל מתקיימים הפערים הגדולים ביותר בעולם המערבי, שיעור המתווספים והמתווספות למעגל העוני רק הולך וגדל ובדיוק היום, בוטלו קצבאות הילדים. המאבק על קצבאות הילדים ששב והתחדש עם ביטולן של הקצבאות, הוא מאבק אחר ב2013 לעומת המאבק ב-2003. ההנחות שמניחים במשרדי האוצר לגבי העניים, כבר לא נכונות. רבים מקרב העניים הם אנשים עובדים שלא מצליחים להגיע לרמה כלכלית שמאפשרת קיום בכבוד ו"לא סוגרים את החודש". בניגוד למה שחושבים, קצבאות ילדים ניתנות לכלל האוכלוסייה ולא רק לאוכלוסיות מוחלשות. מנתוני הביטוח הלאומי עולה כי 82% מהמשפחות שמקבלות קצבאות – הן בעלות עד 3 ילדים ולאו דווקא עונות לפרופיל שמנסים לצייר לנו: משפחה בת 10 ילדים חרדית פרזיטית. הנתונים גם מלמדים אותנו שיש חרדים שיוצאים לעבוד, אך יש מקומות עבודה רבים שלא מעוניינים להעסיק עובדות ועובדים חרדים וחרדיות.

אפילו הניאו- ליברלים הגדולים ביותר בארה"ב ובריטניה, לא העזו להתגאות בהפחתת הקצבאות. כי לצד ההפחתה, בדרך כלל אמור להגיע סיוע כלשהו למשפחות העובדות, אולם הפעם במקום- קיבלנו העלאת מיסים. הטענה לפיה ביטול הקצבאות יחייב אנשים לצאת לעבוד, היא טענה לא נכונה. רבים ממקבלי הקצבאות עובדים ועובדות. זוג עם שני ילדים עד גיל 3 כבר לא יקבל 2,400 שקל בשנה. מעון או מטפלת לגיל הזה, לפחות עד השעה 14:30 או 16:00 עולים יותר, הרבה יותר. איך עודדנו בצעד הזה אנשים לצאת לעבודה? הלוא גם לפני הקיצוץ, אף אחד ואף אחת לא יכולים לחיות בישראל 2013 או לגדל שני ילדים עם  2,400 שקל. זו אמורה להיות הייתה הטיפה שתיתן עוד קצת אוויר לנשימה, ולא משהו שמגיע במקום משכורת.

הנחת היסוד של האוצר כי האדם העני הוא אדם עצלן, בור וכזה שמעדיף לרמות את המערכת, היא הנחת יסוד שגויה שלא מכירה את העוני מקרוב. הויכוח המרכזי הוא בין הגישה שרואה במדינה כהתארגנות שצריכה לספק את הטוב בעבור אזרחיה ולדאוג לרווחתם של תושביה, לבין כזו שסבורה שכמה שנערב פחות בחיי הפרט – כך ייטב.
אני חושבת שפערים חברתיים בין אוכלוסיות מוחלשות לאוכלוסיות חזקות, לא מצטמצמים בעצמם, עם מינימום מעורבות ממשלתית. כדי להוריד את יוקר המחיה, צריך לנקוט בצעדים חברתיים משמעותיים, להמשיך עם מס הכנסה שלילי ולהותיר את הקצבאות על כנן.

כל מה שמשרד האוצר עושה רק הפוך, גוטה, הפוך. אנשים שכבר עובדים ולא מצליחים להגיע לרמת קיום מינימאלית, לא יכולים לנסות יותר חזק ולהתאמץ יותר כדי להשתכר יותר.  חלקם עובדים בשתי עבודות ויש מביניהם  שבצר להם, גונבים סימילאק.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה