האם הנוער שלנו מכור לריגושים?

בני הנוער של היום התרגלו לסיסמה: "מהר יותר, חזק יותר, גבוה יותר" , והם לוקחים אותה לקיצוניות - איך אנחנו כהורים יכולים להרגיע אותם?

01/08/2013
נירית צוק/עשר פלוס קבלו עדכונים מנירית צוק/עשר פלוס
  • RSS

>> הכותבת היא מייסדת ומנהלת פורטל "עשר פלוס", מגזין אינטרנט חדש וייחודי שעוסק בגיל ההתבגרות

בכל שנה, בחופש הגדול, נפגעים ילדים ממעשי אקסטרים קיצוני: קפיצה מגגות, רולטת כביש ועוד.

בכל שנה טוענים המומחים כי חשוב שההורים ישוחחו עם הילדים, ויסבירו להם עד כמה המצב מסוכן. מסבירים לנו שוב ושוב שחשוב שהילדים לא ישתו אלכוהול, לא יסכנו את עצמם ויעמדו בפני לחץ חברתי.

הבעיה היא שלא מדובר רק בבעיה חינוכית, כזאת שבין הורים לילדיהם, אלא גם בבעיה תרבותית, שמתחלקת לשניים: הרצון בריגושים מול השעמום של הילדים. בני הנוער של היום התרגלו לסיסמה: "מהר יותר, חזק יותר, גבוה יותר" , והם לוקחים אותה לקיצוניות.

מוער מכור לריגושים 634

הם מתורגלים במעבר מהיר ממדיה למדיה. לא סתם הם צופים בטלוויזיה, ויחד עם זאת עונים לסמסים, שולחים משפטים לכל חברי הקבוצה בווטצאפ, ותוך כדי גם מעיפים מבט בפייסבוק. הם רגילים לכך שהכל מהיר מאד, ושהרבה דברים קורים בבת אחת. זה חלק מהשגרה שלהם, והם לא באמת מכירים משהו אחר. רוב הזמן הם נמצאים בחרדה, שגם היא סוג של ריגוש, שמא יפספסו מידע כלשהו, התרחשות כלשהי. ברור להם ש"לא ינוח ולא ישן שומר ישראל" ועליו להיות בכל רגע נתון מעודכן במה שקורה באינסטגרם, בווטצאפ, בפייסבוק, בטוויטר, בסמסים. שלא יקרה משהו חשוב חלילה (נניח שאיזה ילד יכתוב חחח.. ורק אתה פספסת).

ובעצם לא מדובר רק בכך. הם מכורים לתכניות ריאלטי בהם כל אחד יכול להיות כוכב, רק צריך לגלות אותך, וכמה שאתה יותר מעז, יותר משוגע, יותר חוצה גבולות כך גוברים הסיכויים שלך להצליח בחיים. הנה, לא מזמן העיפו את גילי מיילי מהאח הגדול בשל אלימות מילולית ועכשיו הוא מקבל קמפיין. מבחינתם הוא שיחק אותה! הוא קיבל קמפיין, הוא יהיה מפורסם, והוא הצליח בגדול.

גם הכוכבים שלהם עושים מעשים מוטרפים. רק לא מזמן דווח כי ג'סטין ביבר השתין במסעדה בתוך דלי. הילד שיש לו הכל איבד כנראה את שפיות דעתו אבל זה לא המסר שבני הנוער מקבלים. הם חושבים שהוא קול, ושהבן אדם ממציא עצמו כל יום מחדש. מבחינתם, החיים הם פרסומת לקוקה קולה או לפאנטה, איך שתרצו: חיים שצריך לדעת איך לחיות כל רגע נתון בהם, שלא יבוזבז חלילה ולמצות אותם עד תום. וחלק מהעניין הוא לדעת להתרגש ולרגש. ואכן, הרבה סדרות משקפות בפניהם עד כמה החיים יכולים להיות מרגשים. בברלי הילס 90210 שחזר במהדורה מורחבת מוכיח להם כי בכל מסיבה יש מי ששותה, לוקח סמים או מי נכנסת להריון. מה שבטוח הוא שאף אחד לא יושב בבית, הולך ללימודים ומצליח לאחר מכן בחיים. גם ב"שקרניות קטנות" מי שמצליחה היא זאת שעושה "בלגן" וזוכרים אותה. לדוגמה: מי שמקיימת יחסים עם המורה שלה. ואם זה המסר שמועבר אליהם מכל עבר אז למה שהם לא ירצו גם? למה שהם לא ירצו להיות מיוחדים? יחודיים? כאלו "מאגניבים" שזוכרים אותם?

ג'סטין ביבר, נוער

עכשיו תיקחו גם כמה כוסות אלכוהול, שמשמש כמו חומר דלק, חבורה צעירה שיוצרת לחץ חברתי לא קטן, שכולנו יודעים עד כמה הוא משמעותי בגיל ההתבגרות ושעמום. והנה מתכון למעשה שיהווה חומר נפץ. ושלא תתבלבלו. גם השעמום הוא נושא בעייתי.

תחשבו על הילדות שלכם, האם ההורים שלכם יצאו מגדרם כדי לשעשע אתכם? לא נראה לי. אצלי בכל אופן ההורים היו מסבירים לי שהם לא "משק חוויה" שלי, ושעלי להעסיק את עצמי. וזה אמר תמיד אותו הדבר- לקרוא ספר, להיפגש עם חברות, למצוא לעצמי חיים ולהניח להם בשקט. היום אנחנו לא מעיזים להגיד לילדים דבר כזה. אנחנו הדור שהעסיק את עצמו בעבר, ומעסיק את ילדיו בהווה. אנחנו מרגישים שהחופש הגדול הוא בעיה שלנו, ואנחנו נרתמים כדי לשעשע את הילדים: להסיע אותם לחברים, לקחת אותם לבריכה, לסרט, ועוד ועוד. הילדים של היום בכלל לא יודעים מה זה להיות משועממים, ובטח שהם לא יודעים כיצד להעסיק את עצמם. כלומר, הם חושבים שהם משועממים אבל אז, מיד, הם מגיעים אלינו כדי שנשעשע אותם. וזה יכול להיות גם אחרי יום שלם שבו היינו בטיול משפחתי מתיש בצפון, וחמש דקות אחרי שחוזרים הביתה נשאלת השאלה: "אז מה עושים עכשיו?".

הגיע הזמן שמשהו ישתנה. אולי אנחנו צריכים להפסיק לחשוש מהרגע שבו הילדים שלנו יהיו משועממים. אולי עלינו גם לנסות להסביר להם שוב ושוב שלא נורא להיות משועממים, ולא נורא אם לא בכל רגע יהיה לך את האדרנלין בגוף. אפשר גם סתם לשבת ולהירגע..




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה