נשים, תפסיקו לפחד מהתקשורת

נשים כריזמטיות, מצליחות ומוצלחות מהססות, ופעמים רבות לא מוכנות להופיע בטלוויזיה. אושרת קוטלר קוראת לנשים להפסיק לפחד, ולקולגות שלה לרענן את הרשימות

29/07/2013
אושרת קוטלר קבלו עדכונים מאושרת
  • RSS
»

אפתח בסיפור, בעצם אפילו שניים.

לפני חמש עשרה שנים הופקדה בידי הזכות לערוך ולהגיש לראשונה את הגירסה הישראלית של "פגוש את העיתונות" היוקרתית האמריקנית. למי שלא מכיר, מדובר בתכנית שמארחת את בכירי העיתונאים וביחד עם המנחה, הם מראיינים את האישיות המרכזית של השבוע ומנתחים את האירועים האקטואלים הבוערים שעל הפרק. נרגשת מאוד ניגשתי למלאכה והתחלתי להזמין אל האולפן את בכירי העיתונאים בתקשורת הישראלית, שלמרבה ההפתעה גם נענו להזמנה למרות היותי, צעירה מאוד וחסרת ניסיון.

היה נפלא. מהר מאוד שמתי לב שהשבועות חולפים ואני משמשת אישה יחידה בפאנל מתחלף שהוא כולו גברי לגמרי.

כיוון שהייתי גם העורכת של עצמי, היה לי קל מאוד להחליט לשנות את התופעה. ולכן התחלנו לפנות אז במובהק רק לנשים. באופן מאוד מפתיע, נחלנו כשלון חרוץ בניסיוננו להביא נשים אל האולפן. לא משנה כמה בכירה הייתה העיתונאית שפנינו אליה (ואני מודה שאז לא היו רבות כאלה) התשובה הראשונה הייתה שלילית. למה? הסיבות הפתיעו אותי אף יותר. "אני לא מרגישה נוח מול המצלמה, אני שמנה מדי, אני לא נראית מספיק טוב, נוח לי עם העובדה שלא מזהים אותי ברחוב"...בקיצור. לא.

כיוון שאני לא מוותרת בקלות, הצלחתי בסופו של דבר לשכנע כמה מהנשים המוצלחות הללו לשים את החששות בצד ובכל זאת לבוא. אבל בעוד עמיתיהם הגברים לא היססו כלל, לנשים תמיד הייתה בעיה לשוב אל האולפן למרות הניסיונות המוצלחים.

הסיפור השני התרחש 13 שנים מאוחר יותר. הפעם במגזין שלי בערוץ 10 שמשודר במוצאי שבת.

בחיפושי אחרי סיפורי הצלחה עסקיים בחברה הישראלית, החלטתי לייצר סידרה על נשים מצליחות יעל אנדורן, היום מנכ"לית משרד האוצר  מונתה באותה עת לעמוד בראש קרנות הפנסיה הוותיקות  ואנחנו חשבנו לייצר דרכה פרופיל סדרתי של הצלחה נשית. מה יותר מזה? סדרה מפרגנת, מעצימה, חשובה מאוד לעניות דעתי. הנשים שפנינו אליהן היו רבות. גליה מאור, עופרה שטראוס, דיתה ברוניצקי, שרי אריסון והמנכל"ית הצעירה שלה באותם ימים אפרת פלד,  רעיה שטראוס ועוד שורה ארוכה של נשים כריזמתיות, מצליחות ומוצלחות.

שלושה חודשים! עמלנו בשכנועים. התשובות הראשונות מצד כל הנשים המצוינות הללו היו שליליות. למה?

"אני לא באמת צריכה את זה, החשיפה מיותרת לי, לא אוהבת להופיע בטלוויזיה רק כשאין ברירה, ועכשיו הכל מצוין, אז תודה אבל לא". מאחת מהן שמעתי אפילו שהיא מעדיפה לא לנפנף בהצלחותיה למען שלום בית...

בסוף יצרנו מיני סדרה...הסכימו רק שלוש. רעיה שטראוס דיטה ברוניצקי וענבל אור. השאר הפסידו פרגון נטו.

אבל לפני שאתם מנחשים את השורה התחתונה (כן, הנשים שוב אשמות במצבן, אבל בהחלט לא רק הן)

עוד סיפור קטן לסיום

היום חיפשתי את מספר הטלפון של לינדה בן שושן, דירקטורית בבורסה לניירות ערך, ובנקאית בכירה מאוד וותיקה מאוד. תחילה פניתי לקודש הקודשים -  ספרי המרואיינים של מערכת הריכוז בחדשות 10. משלא נמצא לי מבוקשי המשכתי לחדשות 2. גם שם נפקד שמה של הגברת הנכבדה. הגב' בן שושן לא נמצאה, גם לא במערכות של תכניות הכלכלה בשני הערוצים. ואני יכולה לספר לכם שמרבית השמות ברשימות הללו הם שמות של פרשנים – גברים. וכן, כך זה כמעט בכל תחום למעט פסיכולוגיה, גם זה לא בטוח.

אז עמיתי העורכים, התחקירנים, הכתבים, הבימאים, הגיע הזמן לרענן קצת את הרשימות בידיכם.

זה לא יכול להיות שבמאה העשרים ואחת מרבית השמות שמרכיבים את רשימות הפרשנים והמרואיינים שבידיכם הם שמות של גברים ולא של נשים. לא פלא שבמרבית אולפני הטלוויזיה, כולל אלו שאני אישית הייתי אחראית עליהם בשני העשורים האחרונים, כיכבו בעיקר גברים. זה לא נכון זה לא צודק, וזה בעיקר הפסד נטו לכולנו.

אבל,

ויש כאן "אבל" גדול מאוד. עד שאתן הנשים לא תתמסרנה אל התקשורת, תפסיקו לפחד ממנה, להימנע ממנה ולחשוב אלף פעם לפני שאתן אומרות כן. לא יקרה שום דבר.

כי בסופו של דבר, ומי כמותכן המוצלחות יודעות זאת. זה אולי לא היה פשוט להגיע לאן שהגעתן, אבל עובדה שהצלחתן. הגיע הזמן שתשמיעו את קולכן.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה