לא להחביא את הנשים

ח"כ אראל מרגלית לא משתתף יותר בפאנלים טלוויזיונים שאין בהן נשים. סלונה מתגייסת למאבק של כולנו על ייצוג הולם בתקשורת

30/07/2013
ח''כ אראל מרגלית קבלו עדכונים מח''כ אראל
  • RSS
» מחכה שחבריי יקבלו החלטה דומה. ח"כ מרגלית

כל הזמן מדברים על חינוך. לחנך לשוויון, לחנך לכבוד הדדי, לחנך לפמיניזם. אבל רק חינוך זה לא מספיק. בשביל לפתח תודעה פמיניסטית, בשביל לגרום לנשים להרגיש שהן יכולות, בשביל לייצר שיח שוויוני נשים צריכות להיראות. אי אפשר ואסור להחביא אותן. לנשים צריך שיהיה קול וצריך שיהיו פנים. וקול ופנים זאת תקשורת, אלה כלי התקשורת. ברגע שאין נשים מסך הטלוויזיה ואין קולות נשיים ברדיו אי אפשר לייצר מודלינג. ובלי מודלינג אי אפשר להגיע לשוויון.

ואצלנו, במדינת ישראל, השיח הוא גברי. כמה נשים אתם שומעים ברדיו? כמה נשים משתתפות בפאנלים? אם יש מנחה אישה, היא מוקפת בגברים. אם יש מנחה גבר אז במקרה הטוב תהיה אישה אחת ובמקרה הגרוע גם זה לא. אז יש את נושאי הצבא והביטחון וצבא וביטחון זה עסק של גברים. וזה משליך לכיוון דיונים על הסדר מדיני ומשא ומתן. בכל פעם שאני צופה בפאנל כזה אני חושב לעצמי שנשים יכולות להביא לשיח הזה כל כך הרבה, כל כך אחרת. הרי תקשורת אמורה לעניין ולחדש, לא להציע לי, כצרכן, את הישן והמוכר והברור מאליו. אני מסתכל על ארגון כמו "ארבע אמהות" ששינה את כל השיח בנושא מלחמת לבנון. זה קרה מפני שהנשים הללו הסתכלו על הבוץ הלבנוני מנקודת מבט שונה לחלוטין מכל מי שעסק בנושא עד אותו רגע. ובסופו של דבר, דווקא האופן שבו הן הסתכלו על הדברים הוכח כנכון. הן ראו דברים שמי שכל היום חי את ההווי הצבאי לא יכול היה לראות. אבל חוץ מביטחון וצבא ומלחמות יש עוד נושאים על הפרק. משום מה, גם בתחומים הנוספים נשים מודרות מהשיח. בריאות? גברים. כאילו שאין רופאות נהדרות. עסקים, כלכלה, כסף? גברים. כאילו שאין נשים בעמדות כלכליות בכירות או עיתונאיות כלכליות שמבינות בתחום. הייטק? ברור, גברים, נשים הן לא סטארטאפיסטיות, אין להן רעיונות מבריקים ויוזמות חדשניות. הנושאים היחידים שבהם ניתן לראות פאנלים על טהרת נשים או שיש בהן רוב נשי מוחלט הם אופנה, הורות וגידול ילדים, בישול ועוד כמה נושאים סטריאוטיפיים שנמצאים בסביבה. שהם חלק משכונת עקרות הבית.

יש לי שלוש בנות. הן רהוטות, אינטליגנטיות, אסרטיביות, ועוברות מסך מצוין (ולא בגלל שהן שלי, בגלל שזה מה שהן). חורה לי שמישהו יסתכל עליהן ויקטלג אותן ויכניס אותן לאזור שהוא החליט שהוא האזור שלהן. כי האזור שלהן הוא אינסופי, כי הן יודעות ומבינות לא פחות מכל בן מחזור שלהן ואפילו יותר. הן גדלו בבית שלנו ולכן יש להן מודלינג. אמא שלהן, דבי, היא אישה דעתנית, חכמה ועצמאית שלא מחכה שמישהו ייתן לה מקום אלא תופסת אותו בעצמה. אבל לא כולן גדלו אצל דבי, אין מה לעשות. וכחברה מוטלת עלינו אחריות לספק לכל ילדה ונערה אפשרות אמיתית לפתח את תודעת האפשר והמותר לפחות ע"י כך שהיא תראה ותשמע נשים באמצעי התקשורת באופן שתואם את עובדת היותן למעלה מחמישים אחוזים מאוכלוסיית המדינה.

אז בשביל הבנות שלי ובשביל הבנות של אחרים קיבלתי החלטה: אני לא משתתף יותר בפאנלים של יותר משלושה אנשים שאין בהם נשים. וזה לא משנה למה, יכולים לומר לי עד מחר שלא השיגו אף אישה או שאף אחת לא היתה מוכנה. תתאמצו, תרימו עוד טלפון, יש יותר מאישה אחת שמבינה בכל תחום ותחום. אני מודע לכך שיכול להיות שאאלץ לוותר על הופעה בטלוויזיה או ראיון ברדיו. אני יודע שכבר עכשיו יש מי שכועסים עלי על האמירה הזאת, יש עורכים שנפגעו ממני כי הם לקחו את הדברים באופן אישי. אבל את ההחלטה הזאת קיבלתי לא מתוך רצון להתריס ולא מתוך רצון לפגוע או לבקר מישהו ספציפי. קיבלתי אותה למען הבנות שלי, למען הבנות של אחרים, למעננו כחברה.

אני מקווה שחברי בכנסת ובקהילה העסקית יקבלו החלטה דומה. מתוך רצון אמיתי לשוויון בין המינים, מתוך הבנה שקולן של נשים חייב להישמע. זהו לא מאבק של נשים בלבד, זהו מאבק של אנשים, גם גברים חייבים לקחת בו חלק. זהו לא מאבק על פניה של אישה זו או אחרת אלא מאבק על פניה של חברה.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה