גדעון סער: "אל תצביעו לרשימות ברשויות שאינן כוללות נשים במקומות ריאליים"

בכנס נשים לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, התמודדנו עם המציאות הקשה: מתוך 250 ראשי ערים ומועצות מקומיות, רק חמש הן נשים. האם הצהרתו החגיגית של שר הפנים תשנה את התמונה, או שהיא רק מס שפתיים?

23/07/2013
טל שניידר קבלו עדכונים מטל
  • RSS

התרחיש מוכר. כנס שעוסק בפמיניזם ובקהל, כמעט רק נשים. הן מודרות ממוקדי קבלת ההחלטות, מתוך 250 ראשי רשויות בישראל (ערים ומועצות אזוריות) רק חמש הן נשים, ובכל זאת, הנושא הזה, שאמור להיות רלבנטי לחיי כולנו, נמצא בקטגוריית "הנשים" (יעני, משהו של מיעוט) ומקבל התייחסות מועטה מאוד בתקשורת הכללית. אני לא מקטרת, חלילה (אישה, ברור, בלי קיטורים), אך כן מציינת עובדה.

המיקום הוא הועדה לקידום מעמד האישה, בראשות ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) וההתייחסות היא כזו. "שוב פעם אתן עם הנשים ועם הפמיניזם". כמעט כל מי שפגש אותי אתמול, ביום עבודה ארוך בכנסת, שאל אותי, בשיא הרצינות, איך אני בתור עיתונאית שכותבת על פוליטיקה, פספסתי את ההתרחשויות הענקיות בועדת חוק חוקה ומשפט והעדפתי ללכת לועדה לקידום מעמד האישה.

כנס רשויות מקומיות בוועדה למעמד האישה, צילום: טל שניידר

אז השבתי, שבסלונה רוצים דווקא לכסות את נושא הנשים וגם כן: ממילא כל כתבי הכנסת החרוצים שורצים סביב יו"ר ועדת חוץ ובטחון אביגדור ליברמן בועדה "החשובה" של חוק חוקה ומשפט (היו שם דיוניים בצרחות בנושא חוק המשילות ואחוז החסימה), ואני יכולה להרשות לעצמי, להיות במקום אחר מן המיינסטרים, היכן שלדעתי חשוב. אגב, על הדרך, האם העדר השוויון המובהק בייצוג בישראל אינו נושא מובהק לועדת חוק, חוקה ומשפט? ניחא, נשים את זה כרגע בצד.

דווקא שר הפנים, גדעון סער, שברזומה שלו גם נמצאת השורה הבאה - יו"ר הועדה לקידום מעמד האישה  - עשה אתמול בדיון בכנסת כותרת קטנה: “אני קורא לציבור שלא להצביע לרשימות ברשויות שאינן כוללות נשים במקומות ריאליים" הוא אמר. הפרשנות שלי: אם אין אישה ברשימה במקום הראשון או השני, הרשימה הזו מחוץ לתחום. זה צריך להיות הסטנדרט במדינה ומדוע המקום השני (ולא שלישי, רביעי, חמישי וכולי)? זו שיטת הריצ'רץ': ברשויות המקומיות, עם ריבוי מתמודדים ורשימות וקושי לחזות את התוצאות בסקרים, יכולות רשימות רבות להיכנס למועצה עם מספר מושבים בודדים. לפעמים חבר מועצה בודד, לפעמים שניים בלבד.

קריאה הצהרתית, כמו של סער,  אינה מספקת. למרות הבטחון הרב שמפגינה מנכ"לית עמותת כ"ן (כח נשים) יפעת זמיר (מי שמובילה את קמפיין הרצת הנשים ברשויות המקומיות) אני אינני משוכנעת כמה מתוך עשרות הנשים שמנסות להיבחר, אכן יצליחו. ככל שחולפות השנים אני נוטה להאמין, שללא חקיקה של העדפה מתקנת, שנותנת עדיפות לנשים (עד להגעה למשהו שקצת יותר דומה לשוויון), דבר לא ישתנה. אני כוססת אצבעות עבור כל עשרות הנשים הללו, שפגשתי בכנס, שעושות מאמצים כבירים כדי לפתוח פתח צר בדלת.

נושא ההעדפה המתקנת, עדיין לא מטופל ברמת הרשויות המקומיות, וברמה הארצית, רק השבוע הגישו שורה של חברות כנסת, ח"כ יפעת קריב (יש עתיד) ביניהן, מחדש את החוק שיעניק מימון מפלגות עודף למפלגות שברשימותיהן לכנסת יכללו 40% ויותר מבני המגדר הפחות מיוצג. נכון להיום, בכנסת ה 19, מרצ ויש עתיד היו מרוויחות מכך. מפלגת העבודה מתקרבת לשם, כך גם ישראל ביתנו והבית היהודי. הליכוד, ובל"ד (וחד"ש בקושי) רחוקות מאחור (“אני מקנא בכם" אמר אתמול סער לח"כ תמי זנדברג) והמפלגות שיוותרו עם מימון "רגיל", הן ש"ס, יהדות התורה, רע"ם-תע"ל. אלה הן מפלגות שמדירות נשים, חלקן עושות זאת בהגדרה, באמצעות סעיפים תקנוניים.

רות קוליאן, בכנס רשויות מקומיות בוועדה למעמד האישה. צילום: טל שניידר

רות קוליאן (בתמונה), מתמודדת להיות חברת מועצה בפתח תקווה הציגה את עצמה אתמול בדיון: “אני פמיניסטית חרדית" היא אמרה "אל תהיו בשוק, יש דבר כזה, פמיניזם וחרדיות ואני הולכת לנצח. אנשים מתקשרים אלי ואומרים לי 'כבוד התורה פנימה, תתמודדי בבית, לא בחוץ' ואני עונה להם, ויחד עם זאת מרגישה שהקשיים שלי הם יותר גדולים משל החילוניות". היא רק אמרה, אני העלתי את הצהרתה לקיר הפייסבוק שלי, מיד ראיתי את הויכוח הער בתגובות שם, את ההערות שהיא עשויה לספוג במהלך הקמפיין.

בקהל ראיתי גם את תמי פלד חיון, מתמודדת להיות חברת מועצה ברעננה (גילוי נאות: יש לנו היכרות מוקדמת, מבית הספר של הילדים שלי). את פלד חיון פגשתי פעמים רבות במהלך השנה האחרונה, כשהובילה את סניף רעננה של יש עתיד. היא אפילו נכללה במקום (לא ריאלי, 29) ברשימת 'יש עתיד לכנסת'. פלד חיון פנתה למפלגה ורצתה לזכות בתמיכתם וברכתם להתמודדות שלה למועצת רעננה, אך במפלגה בדקו את השטח (כלומר עשו סקר), והחליטו שממילא אף אחד לא יוכל לזאב ביילסקי, המוביל בסקרים. לא משנה להם שההצבעה הינה בפתק מפוצל, אחד לראש/ת העיר והשני לרשימות למועצה). פלד חיון, לא כל כך רצתה לספר ולהתראיין ולדבר על ההחלטה של המפלגה, אבל אין ספק שמבחינת מתמודדת, אישה שהיא פעילה מקומית עשרות שנים, שרוצה להיכנס לזירה הפוליטית, ששנה מראש מצטרפת לפעילות שטח של מפלגה – מדובר באכזבה גדולה.

הסיפור הוא אינו רק תמיכת המפלגה אלא בעיקר הבאת ההון, והתרומות כדי להריץ קמפיין שטח. מדובר בבעיה שניצבת גם בפני הגברים, כמובן, אך כאמור כולנו יודעים שבמבחן התוצאה יש לנו 245 ראשי רשויות גברים ורק 5 נשים, כך שהקוראים כבר מבינים את התשובה.

קחו את פלד חיון כדוגמה: מאחר והיא מורה ופעילה מקומית ברעננה, משרד החינוך לא יכול לאפשר לה להמשיך לעבוד החל מספטמבר הקרוב. כדי להתמודד היא תיאלץ לפרוש אחרי עשרות שנות הוראה ואם תפסיד את הבחירות, הלכה שנת עבודה. מצד שני, עליה להביא תרומות וכסף מהבית והכל כדי להיכנס להיות חברת מועצה, משרה שהיא  בהתנדבות. הדילמה הזו ניצבת בפני נשים רבות ומהווה חסם משמעותי בכניסה לפוליטיקה ברמה המקומית.

>> צילומים: טל שניידר. את הפוסטים של טל שניידר ניתן לקרוא גם בפלוג, הבלוג הפוליטי





מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה