המדינה נגד העובדות

ממשלת ישראל הפילה את הצעת החוק להעסקה הישירה ע"י המדינה, של ח"כ זהבה גלאון וחיים כץ. אז איך נמנע מהמדינה להעסיק עובדות קבלן באופן ששולל מהן פרנסה וכבוד?

10/07/2013
ח''כ זהבה גלאון קבלו עדכונים מח''כ זהבה
  • RSS
» המדינה רואה בעובדות מצרך. גלאון
ממשלת ישראל הצליחה להפיל היום את הצעת החוק שהגשתי יחד עם חיים כץ מהליכוד שמטרתה להפסיק את תופעת עובדי הקבלן בשירות המדינה. ככה נראית הפוליטיקה החדשה. רוממות "האדם העובד" בגרון בגרונם של חברי הקואליציה, אבל העובדים הופכים שקופים כשזה מגיע להצבעתם.

אם יש קבוצה שמדגימה עד כמה לא הגונה, לא צודקת ואכזרית מדיניות ההפרטה של הממשלה, הרי שזו קבוצת עובדות הקבלן. אני בכוונה מדגישה: עובדות קבלן ולא עובדי קבלן משום שרוב מוחלט של עובדי הקבלן בשירות המדינה הן עובדות. עובדות בהוראה, עובדות כאחיות, עובדות סוציאליות מועסקות באופן ששולל מהן פרנסה בכבוד וזכויות סוציאליות אלמנטריות.

יותר ויותר שירותים מופרטים והמשמעות של ההפרטה היא העברה להעסקה קבלנית, ללא ביטחון תעסוקתי וללא זכויות. לכן, יזמתי יחד עם חברי הכנסת חיים כץ, יו"ר וועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יריב לוין וחברי כנסת נוספים את החוק להעסקה ישירה על ידי המדינה, שיעלה היום להצבעה בקריאה טרומית במליאת הכנסת.

אפשר לתהות, בעצם מה כל כך רע בכך שהמדינה מעסיקה עובדי קבלן? מה בכלל הבעיה בכך שעל פי הערכות 400,00 עובדים (שוב, בעיקר עובדות) מועסקים באמצעות חברות כוח אדם ולא על ידי החברה שעבורה הם עובדים, ומתוכם עשרות אלפים במגזר הציבורי?

ובכן, ההעסקה בקבלנות היא התפרקות של המדינה מאחריות - אחריות לאספקת השירותים הבסיסיים ביותר שעליהם היא אמונה, ואחריות לשמור על זכויות העובדים בישראל.

חבר-הכנסת חיים כץ מהליכוד ואני, ביחד עם קבוצת חברי-כנסת מהקואליציה והאופוזיציה, הגשנו את חוק ההעסקה הישירה כדי להתמודד עם ההפרטה החמורה ביותר שהממשלה אחראית לה: הפרטת העובדים. הפיכת העובדים לסחורה, למוצר. מדינת ישראל התמכרה להעסקה בקבלנות, כי היא זולה. אבל בשורה התחתונה יש לה מחיר חברתי כלכלי נוראי: של קבוצה גדלה והולכת של עובדים עניים. אנשים שיוצאים לעבודה מבוקר ועד ערב, ולא יכולים לקיים את עצמם בכבוד. שלא נהנים מהידיעה שהעבודה שיש להם היום, תהיה קיימת גם מחר.

צועדים למציאות של 13,000 מורות קבלן

בגלל מדיניות ההפרטה המואצת, הקבלנות בשירות המדינה היא תופעה שהולכת ומתרחבת. כבר מזמן לא מדובר רק בעובדים מזדמנים, זמניים. לא מדובר רק על עובדי אבטחה או נקיון. דו"ח פנימי של משרד החינוך מזהיר מזינוק חד בהעסקת עובדי קבלן. הנתונים שהוא חושף מראים כי אחת מכל עשר מורות במערכת החינוך תהיה עובדת קבלן. 13,000 מורות הקבלן שמועסקות על-ידי גופים אחרים שהם לא משרד החינוך, למרות שמשרד החינוך הוא זה שקובע מה הן תלמדנה, ומה יהיו תנאי העסקתן.

פיטורי עובדות הקבלן, יהיו ללא פיקוח, וללא רצף תעסוקתי אין באפשרותן לצבור ותק, לשפר תנאים, לצמוח. ככה זה שמדברים על צמיחה של הכלכלה אבל לא על האופק ואיכות החיים של בני האדם.

לפני כשנה נחתם הסכם בין האוצר לבין ההסתדרות, שאמור היה להבטיח את זכויותיהם של עובדי הקבלן שעובדים בשירות המדינה. ראו את האבסורד, העובדים צריכים לנהל משא ומתן על זכויותיהם הבסיסיות עם המדינה, שאמורה להיות המעסיק שאצלו לא יכולה בכלל להיות חריגה משמירה קפדנית על חוקי העבודה.

אבל כשהמדינה היא לא כלי של האזרחים למימוש מטרותיהם, אלא רואה באזרחים סוג של מצרך, נוצר מצב שהמדינה מזלזלת אפילו בכיבוד החוק.

החוק הזה דרוש למדינת ישראל, כי בסופו של יום השירותים המופרטים והזולים כביכול, הם שירותים פחות טובים שאנחנו, כציבור מקבלים עבור כספי המסים שלנו. החוק הזה דרוש למדינת ישראל כי במקום שקבלני כוח אדם יגזרו קופון, חשוב יותר שהעובדים יקבלו שכר הולם וזכויות עבור עמלם.

חשוב לדעת שההפרטה האובססיבית של הממשלה וההתמכרות להעסקה בקבלנות לא מקדמת התייעלות או חסכון. כבר מזמן הוכח שהעלויות של העסקה באמצעות חברות שירותים וקבלני כוח אדם עולה למדינה יותר. התוצאה היחידה של המעבר להעסקה קבלנית היא קידום האידיאולוגייה הניאו-ליברלית והאנטי-חברתית של נתניהו, לפיד ובנט. כן. אלו שרוממות "האדם העובד" בגרונם, אבל העובדים שקופים כשזה נוגע למדיניותם.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה