בשרלה: כשמתחשק להיות קרניבור

לבשרלה באים כדי לאכול בשר. לא מדובר במסעדה לצמחונים או לאנשים שבשר זה סתם אוכל בשבילם. הדגש והעיקר הוא הבשר האיכותי. רוני מנדלמן ביקרה בסניף החדש בכרמיאל ונזכרה כמה התגעגעה לנתח עסיסי

צלעות בבשרלה

צלעות במסעדת בשרלהצלעות בבשרלה. צילום: דן פרץ

תשעת חודשי ההריון מנעו ממני תענוג גדול: אכילת בשר נא ובשר אדום. אני לא מדברת כבר על ההימנעות מאלכוהול, דגים נאים וביצים נוזלות, אלא רק על העובדה שהגוזל המשגע שנולד לי לא טעם בשר אדום ברחם, כי אמא שלו היתה מאוד ממושמעת, מה שגרם לי לרעוב לבשר ראוי.

חמישה שבועות אחרי הלידה ונקרתה בפני ההזדמנות להתנפל על בשר איכותי בבשרלה, סניף חדש של מסעדת הבשרים של זוכה הישרדות שי הראל. יומיים קודם כבר פתחתי תפריט באינטרנט, פנטזתי על נתח בשר מדמם ולצדו כוס אלכוהול, שאבתי חלב בכמויות (שלא אצטרך להאכיל את הילד בחלב נגוע אלכוהול) וקבעתי דייט בשישי בצהריים עם זוגי שיחיה.

מיקום המסעדה בקניון בכרמיאל לא הבטיח רבות אבל עצם העובדה שמצאנו חניה בשישי בצהריים ונכנסנו למקום ממוזג ומעוצב, כבר היתה התחלה טובה.
התיישבנו במרכז המסעדה, מיקמנו את העגלה ומיד שעטו אלינו שלל מלצרים ומלצריות שהשתוקקו לשרת אותנו. עיון קל בתפריט ומיד ביקשנו מהמלצרית להמליץ לנו על מנות משובחות. כשיושבים לאכול עם תינוק בעגלה, אין זמן בזבז על התלבטויות מורכבות בבחירת המנה. זמן לא רב לאחר מכן, הגיעו צלוחיות חמודות ובהן תלוליות של סלטים וממרחים ולצידן לחם פוקצ'ה קורץ. נשנשנו קלות חומוס, טחינה, טבולה רענן, סלט עגבניות חריף, סלט ירוק עם בצל סגול וסומק וסלט כרוב. בצענו מהלחם, אבל כך הזמן הזה, מחשבותינו נדדו לנתחי הבשר שצפויים להגיע אלינו לצלחת.

הסלטים היו נחמדים אבל לא לשם כך התכנסנו. ברוסקטה עם בשר טלה קצוץ ומתובל וטחינה סמיכה פתחו לנו את התיאבון עוד יותר. הבגט שספג את טעם הבשר והטחינה שהרטיבה את החיבור הנעים בין  השניים, הרגיעו את קרקורי הבטן ואפשרו לנו לחכות בנימוס לסטייקים עליהם קיבלנו המלצות חמות.

מאמינים בתיבול בסיסי

סטייק במסעדת בשרלהסטייק בבשרלה. צילום: דן פרץ

לשולחן הגיעו מחבתות מהבילות ורוחשות, מנת הפילה שכללה מדליוני פילה עגל עשויים היטב הגיעה לזוגי שיחיה, שנגס בתיאבון רב. מידת העשיה של הבשר היתה אחת מעל המבוקש, אבל התברר שהעשיה היתה נכונה. הבשר נחתך בקלות, ניצנץ בגוון אדמדם והיה טעים. מלוח, אבל טעים. הבנו שבבשרלה מאמינים בתיבול בסיסי של מלח אטלנטי ופלפל גרוס, שזה בדיוק לטעמינו.

האנטריקוט מלווה בעצם, שהגיע אלי, גרם לי לפעור עיניים לטיב מראהו: נתח עסיסי וגדול, צרוב ומגיר דם עמד לתפארת על מחבת לוחשת. אבל החיתוך הראשוני גילה שמידת עשיה שלו גבלה במדיום רייר, מה שלא באמת איפשר לאכול אותו, לפחות לא אני. אני אמנם חובבת בשר אדום ועשוי למחצה, אבל אפילו אני פיתחתי חשש שהסטייק יפה התואר עלול לצמח רגליים וללכת מהצלחת, מרוב שהיה חי. עשר דקות אחר כך, כשהסטייק חזר מהמטבח מצליה נוספת, ובלוויית התנצלות מחויכת מהמלצרית היפה, לא התאפקתי והתנפלתי עליו.

הבשר היה משובח. מלוח אבל טעים להפליא, עשוי כראוי, נימוח ועסיסי, הפלפל הגרוס העניק לו את הטעם הרצוי והזכיר לי עד כמה התגעגעתי לנתח עסיסי וטעים.

כשנרגע הרעב הסבתי את תשומת לבי לתוספות הנחמדות: שעועית ירוקה מוקפצת וטעימה, אורז עם ירקות שגרתי ותפוחי אדמה מתובלים ומנוקדים בשומשום. התוספות היו טעימות אבל דעתי היתה מוסחת. רק הבשר טרד את מנוחתי. בטוב לבי נתתי לזוגי שיחיה מספר טעימות מהבשר. למרות שביעות רצונו, לא הפגנתי נדיבות לב וסיימתי את הסטייק המרשים בעצמי.
כדי להגיע למצב בו יהיה לי מקום גם לקינוח לקחנו הפסקה, החלפתי לגוזל חיתול תוך אקרובטיקה מרשימה על השיש בשירותים היפים והמשותפים של המקום ונתתי לו בקבוק חלב שאוב, שלא יגיד שאני אמא מזניחה שמתרכזת רק בסעודה שלה. גרעפס גדול (של הגוזל) והיינו מוכנים לקינוח.

צלחת מעוצבת מלאה קינוחים הגיעה לעברנו והציגה בצורה הכי מגרה ואסתטית את שלל הקינוחים. גרגרנים שכמונו, לא יתרנו. זוגי התפנק עם עוגת ביסקוויטים וקרמים עשירה ואני עם קינוח טובלרון-שוקולד פציח בחוץ, קרם אגוזים ושוקולד בפנים. עם כל ביס חטפתי עוד מכת סוכר מענגת, מי שחיתות כזו של שישי בצהריים. המתיקות של הקינוח לא איפשרה לי לסיים אותו אבל נהניתי מכל ביס, שלווה באספרסו קר.

תמיד שלב האספרסו מביא אותנו לשיח המסכם של הארוחה וכאן המסקנה היתה ברורה: לבשרלה באים כדי לאכול בשר. לא מדובר במסעדה לצמחונים או לאנשים שבשר זה סתם אוכל בשבילם. הדגש והעיקר הוא הבשר האיכותי. מנות הפתיחה משניות, התוספות לא חשובות ולכן אולי גם באמת לא התאמצו מאוד בהכנתן. לא מדובר על אוכל מקורי, אלא תוספות ואוכל שמלווה את העיקר ולמי שחובב בשר איכותי והרבה, השאר באמת לא משנה, ביקור בבשרלה יתאים ויענג.

בשרלה, מתחם חוצות כרמיאל

צילום: דן פרץ