איך הותקפתי והוטרדתי מינית על ידי המשטרה

"באת לחפש בולבולים?" שאל אותי השוטר בהפגנה מול ביתו של יאיר לפיד, ואז חבריו התנפלו עלינו, ועצרו אותנו כשהם נוגעים לנו באיברים מוצנעים ומכים אותנו. ובמה אנחנו מואשמות? תקיפת שוטר

30/06/2013
ספיר סלוצקר עמראן קבלו עדכונים מספיר סלוצקר
  • RSS
» כשמי שאמור להגן, הוא המאיים. סלוצקר-עמראן

אתמול נעצרתי בהפגנה מול בית יאיר לפיד, על ששוטר הטריד אותי מינית.

זה פוסט שנכתב עם דמעות בעיניים, כי את הפחד שהרגשתי אתמול, את חוסר האונים, באותו הרגע שעמדתי עם כרמן בחורשה מבודדת מאחורי ביתו של יאיר לפיד, לא הרגשתי מעולם. אני מספרת את זה פה כי כשהגעתי לתחנה, השוטרים אמרו שאני משקרת. וכשהגעתי ב-5 וחצי בבוקר הביתה מהמעצר, גם וואלה בחרו להאמין לגרסת המשטרה. זה קצת ארוך, אבל זה מה שקרה אתמול:

אתמול, לקראת סוף ההפגנה, כרמן אלמקייס עמוס ואני ניגשנו לבד מאחורי הבית של יאיר לפיד לבדוק האם נשארו מפגינים מאחור. כשהגענו לשם, היו שם כעשרה שוטרי יס"מ שעמדו במקום. לא פנינו לשוטרים, עמדנו בצד ודיברנו אחת עם השנייה. כמה שוטרים החלו לזרוק אלינו הערות ולסנוור אותנו בפנס, וכשביקשנו מהם להפסיק, הם צחקו ואחד השוטרים, שוטר ושמו סהר בצ'י, הסתכל אליי ושאל אותי אם באתי לחפש בולבולים. שאר השוטרים מתפקעים מצחוק, והוא שואל את זה שוב בוריאציות שונות.

קפאתי במקום. הסתכלתי מסביבי, וראיתי שאנחנו 2 נשים לבד והם עשרה.

כוחות הביטחון שאמורים להגן עליי הם אלו שמטרידים אותי עכשיו, ומה אני יכולה לעשות? להתקשר למשטרה? לצעוק? אנחנו רחוקות ואף אחד לא ישמע.

אחרי שיצאתי מהשוק הראשוני, ביקשתי מהשוטר להגיד שום את מה שהוא אמר והוא חייך וצחק. כרמן הוציאה את הפלאפון שלה והחלה לצלם את השוטר, ששתינו מבקשות ממנו להזדהות ולהגיד שוב את מה שהוא אמר. השוטר שיקר, המציא לנו שם ואז חטף את הפלאפון של כרמן תוך כדי שהוא מעקם לה את היד וזרק לה אותו רחוק. בשלב הזה, צעקנו על השוטר "מה נראה לך שאתה עושה?" וכרמן התחילה לצעוד לכוון המקום בו אליו הפלאפון שלה נזרק.

השוטר, סהר בצ'י, שכנראה הבין באותו הרגע את חומרת המעשה שלו, התחיל לרדוף אחרי כרמן ולהרביץ לה, ואני שעמדתי מאחוריו ביקשתי ממנו להפסיק. הוא כנראה החליק אבל האשים את שתינו בנפילה שלו ואז כל חבורת הגברים הזאת התפצלה - חלקה זינקה על כרמן שכבר הייתה על הרצפה והשאר, שלושה או ארבעה, צעקו עלי "חכי תראי מה נעשה לך עכשיו".

אותם שוטרים שמקודם ראו בהטרדה שלנו כשעשוע, רודפים אחרי ואני רצה כי אני פוחדת על החיים שלי. כי אנחנו לבד והם מגובים. הם יכולים לעשות מה שהם ירצו, וכל עוד קשר השתיקה יישמר, זאת המילה שלהם מול שלנו. אחרי כמה מטרים, כשהסתובבתי ולא ראיתי את כרמן, עצרתי במקום ואז שלושה שוטרים הפילו אותי לרצפה, ולמרות שלא התנגדתי רכנו מעליי, דחפו לי את הראש לרצפה, נגעו בי באיברים מוצנעים כביכול כחלק מהמעצר, עיקלו לי את הידיים והשאירו לי חבלות על הגוף.

בתמונה שלהלן, החבלות של כרמן:

כרמן ואני מואשמות בתקיפת שוטר. וכשהגענו לתחנה, השוטרים לא האמינו לנו. יותר מזה, השוטר המטריד, סהר בצ'י ,הגיע ואמר לי " אני אראה אותך בבית משפט" תוך כדי שהוא מחייך.

אף פעם לא הרגשתי חסרת אונים כמו אתמול, יודעת שאני יושבת בתחנה, כבולה באזיקים, והוא מסתובב בתחנה, עובר לידיי וליד כרמן ומחייך. מחייך כי המערכת לצידו, כי כל השטרים שהיו שם יגבו אותו, כי גם התקשורת הממסדית בחרה לגרסה שלו.  ואני? אני לא יודעת איך אני אמורה להסתובב במרחב הציבורי בתור אישה יותר. שוכבת במיטה עכשיו וכל הגוף כואב לי, כל פעם מגלה עוד מכה, ורק מקווה שהסיפור הזה יופץ. שסהר בצ'י יידע שאתמול לא היו לי כוחות מולו, אבל אני יודעת השם שלו ואני יודעת איך הוא נראה ואנחנו באמת נתראה בבית משפט, אבל למרות מה שהוא חושב, כרמן ואני נדאג שהוא יהיה זה שיישב על ספסל הנאשמים.

תשתפו, כדי שירגיש גם חסר אונים ושאנשים ידעו מה באמת קרה אתמול.

>> ממשטרת ישראל לא נתקבלה תגובה עד לפרסום דברים אלה





מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה