מי רוצה להפסיק לנשנש מתוקים?

התשוקה למאכלים מתוקים היא תופעה נפוצה, שקיימת בעיקר אצל נשים, בגלל ההורמונים, כמובן. וסטרס. אז מה עושים כדי להרגיע את הכמיהה למתוק? הנטורופתית בטינה ססמסקי ממליצה

27/06/2013
בטינה ססמסקי קבלו עדכונים מבטינה ססמסקי
  • RSS

הכמיהה למתוק היא תופעה ידועה, בעיקר אצל נשים, ובמקרים מסוימים מדובר בתשוקה עזה, כמעט בלתי נשלטת. כולנו מכירים את הרצון העז שלא מרפה עד שהתבנית של העוגה ריקה.

זה יכול להיות אחד הסימפטומים של תסמונת קדם וסתית או (PMS (Pre-Menstrual Syndrome . שכן התשוקה למתוק קשורה לייצור הורמונים או לחוסר הורמונים ובאופן ישיר לרמות סטרס (מתח).

כאשר מדובר בכמיהה למתוק, הורמון הקורטיזול הוא "הילד הרע בשכונה". הקורטיזול הוא הורמון הסטרס, המשמעות היא, שהייצור שלו עולה בכל פעם שאנו צריכים להתמודד עם בעיה. סטרס מופיע כאשר אנו מתבוננים בסיטואציה וחושבים שיהיה לנו קשה להתמודד איתה או שהיא דורשת מאיתנו מאמצים פיזיים, מנטאליים ונפשיים גדולים.

במצבי סטרס יש הפרשה מוגברת של קורטיזול וכאשר אנו מצליחים לשלוט עליו, החשק למתוק פוחת. הקורטיזול משפיע על רמות סוכר בדם, על זמינות פרוגסטרון (הורמון נשי) ועל הזמינות של סרטונין (הורמון מצב הרוח) במוח, לכן קיים קשר הדוק בין מתח לבין קורטיזול ועלייה במשקל כתוצאה מתשוקה למתוק.

לב שבור, שוקולד וגלידה

העובדה שקורטיזול קיים  בגופנו ברמה גבוה בתחילת היום יחד עם העובדה שבשעות היום בדרך כלל אנו חווים מצבים של סטרס (פקקים, עבודה, טיפול בילדים, ריצות), גורמת לייצור נוסף ומוגבר של קורטיזול, מעבר למה שהגוף ה"רגוע" צריך. בערך בשעה 8:00 בבוקר רמות הקורטיזול בדם נמצאות בשיאן, וזה המצב התקין. בסוף היום, כאשר באופן טבעי רמות הקורטיזול יורדות וגם מצב הסטרס נרגע, יש לנו ירידה חדה מאוד ברמות הסוכר בדם וכך גם במוח. סביב השעה 17:00 רמתו של הקורטיזול בדם היא חצי בהשוואה לשעות הבוקר ובשעות 22:00 ו-24:00 רמתו היא הנמוכה ביותר.בלילה, בלוטת האדרנל המייצרת אותו מתחילה להגביר את קצב הייצור. במשך השינה שוב מתחדש הייצור.

אם נצליח לעבור את הימים בשליטה על הסטרס, נפריש פחות קורטיזול במשך היום וכך יהיו לנו פחות תנודות ברמות הסוכר ופחות צורך לפצות על החסרים.  בנוסף, אם נדע בדיוק אילו מזונות ירגיעו את התשוקה מבלי להוסיף קלוריות עם המצב הכללי. לכן, אין זה מקרה שאנו לא חווים תשוקה למתוק כאשר אנו בחופשה או בסיטואציות של הנאה.

"אכילה רגשית" היא חלק גדול מהעניין. רגשות הם האחראים העיקריים לקושי שבשמירת משקל תקין. מצבים רגשיים קשים מביאים לחוסר איזון של הורמונים ונוירוטרנסמיטורים (מוליכים עצביים הפועלים במוח). יש קשר הדוק בין רגשות לבין הביוכימיה של הגוף. סרוטונין הוא נוירוטרנסמיטר המעניק הרגשה טובה. הסרוטונין אחראי על תפיסת המציאות שלנו ומשפיע, בין היתר, על וויסות תיאבון, הנאה מינית ושיכוך כאב.

כאשר אנו במתח או חווים חווייה לא טובה, שיברון לב, לפני ארוע כמו חתונה וכדומה, סביר להניח שיתיהיה הצפה של הורמון הסטרס קורטיזול המתחרה במוח עם הסרטונין שלא יהיה זמין על מנת להעניק לנו רוגע ושלווה ומצב רוח טוב – התוצאה תיהיה רמת סוכר גבוהה בדם המובילים אותנו לרצון למתוקים. כנראה שלא סתם מוכרת האמירה ששברון לב פותרים באמצעות חפיסת שוקולד או גלידה.

איך מתמודדים?

הנה צרור עצות שיעזור לכן להתמודד עם הכמיהה למתוק:

  • הכירו בתשוקה, אל תברחו ממנה. אל תנסו לשלוט בה או להחרים את המתוקים.
  • עברו לפחמימות מלאות, כמו בלחם מלא, אורז מלא, כוסכוס מלא, בורגול, שיבולת שועל,  ושלבו אותן בכל ארוחה שלכם על מנת להעלות את רמת הסרוטונין שלכן.
  • אזנו את רמת הסוכר בדם ועזרו לגוף להגיע לתחושת שובע, באכילה מוגברת של ירקות ופירות בקליפתם.
  • שלבו בסדר היום פעילות גופנית מתונה, כמו הליכה ושחיה או יוגה שתסייע להפחית מתחים ולשפר מצבי רוח.
  • הקדימו את המאוחר, כדי להימנע מכמיהה למתוק, בכך שתקפידו לאכול כל שלוש שעות במהלך היום.
  • אכלו ארוחה קטנה שכוללת מאכל מתוק וטבעי, כמו תמרים, יוגורט עם גרנולה ופירות יבשים או יוגורט עם גרנולה ופירות טריים או תמרים בשילוב אגוזים, בסביבות השעה 16:00.
  • ישנם צמחי מרפא שעוזרים להתגבר על תשוקה למתוק, כגון: טריגונלה- צמח שמפיקים ממנו תמצית, שניתן להשיג אצל נטורופתים.
  • במצבים של חוסר איזון הורמונאלי או בעיית אכילה רגשית כרונית ניתן להיוועץ עם הנטורופת שיתאים תוסף תזונה שהותאם באופן ישיר על פי הנתונים הבריאותיים הייחודיים.
  • זיכרו כי ה"בקרה" מתחילה כבר בקנייה בסופר, ברגע שהבית מלא בממתקים - הפיתוי גדול.  ניתן למנוע זאת על ידי קנייה מרובה יותר של פירות ורות יבשים שיחכו לנו בבית בעת הצורך.

--------------------------------------------------------------------------------------------------------

בטינה ססמסקי היא נטורופתית, הרבליסטית קלינית והומאוטוקסיקולוגית מוסמכת, בעלת האתר נטורופתיה – רפואה טבעית




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה