אל תשאירו אישה שיכורה לבדה

קמפיין חדש של עיריית מיסולה במונטנה, קורא לגברים ונשים לא להשאיר את הידידות שלהם שיכורות פן יותקפו מינית. האם מדובר בפמיניזם או פטרנליזם?

23/06/2013
נגה כהן קבלו עדכונים מנגה
  • RSS

השיח על הטרדות מיניות בישראל קיבל תנופה לאחר פרשת עמנואל רוזן, והמודעות החברתית שנוצרה בעקבותיה צמחה במהירות. הוכחה לכך ניתן היה במהירות ובחדות הביקורת החברתית השלילית שהייתה על השופט נסים ישעיה שאמר בדיון ש"יש בנות שנהנות מאונס". עד עתה, נדמה כי עיקר השיח והקמפיין החברתי נסוב על הוקעת התפיסה שהלבוש וההתנהגות שלנו הם הסיבה שמטרידים אותנו. וכדי להמשיך את הגישה הזו, שווה לפתוח עיניים ולהסתכל אל העולם הרחב. בעיר מיסולה שבמדינת מונטנה, ארה"ב, העירייה החליטה לנקוט בגישה רעננה במלחמתה בעבירות מיניות, ומעבירה דרכו מסר חברתי חשוב: לא רק העבריין והקרבן הם הסיפור כאן, היא אומרת, אלא החברה כולה.

עיריית מסולה נוקטת בקמפיין שקהל היעד שלו הוא עברייני מין פוטנציאליים ועוברי אורח. הקמפיין, שמתמקד בנשים שיכורות בבר ובגברים שמנצלים אותן, קורא לעוברי אורח, נשים וגברים, להתערב כשהם רואים סיטואציה שבה יכולה להתרחש הטרדה מינית. חלק ממסרי הקמפיין הם: לא להשאיר חברה שיכורה בבר, להפריד בין גבר שמתחיל באופן אגרסיבי עם אישה שיכורה ומסר מיוחד לברמן - להזכיר לבחור שמתחיל עם אישה שיכורה שזה עלול להיחשב כאונס.

מחד, יש פה מסר מאוד בעייתי: האישה השתויה לא מסוגלת לקבל החלטות רציונאליות. אבל, יש כאן מסר חברתי אחר הרבה יותר חשוב, והוא, שהאחריות על הטרדות מיניות היא בידי המטריד ועוברי האורח שלא התערבו.

סוף סוף, לא האישה היא הסיבה שמתרחשת הטרדה מינית, אלא החברה. סוף סוף, יש הבנה שבעיית ההטרדות המיניות היא לא בעיה של הקורבנות, אלא של החברה. סוף סוף, יש גוף שלטוני שמחליט לפעול כדי לשנות את החברה. לא עוד לשבת ולחכות למשק כנפי ההיסטוריה, אלא לפעול ולשנות באופן יזום.

הגישה הזו היא לא פחות ממהפכנית. בקצה השני של העולם, באותם רגעים ממש, הסינים פיתחו גרביונים שעירים שנועדו לכאורה למנוע הטרדות מיניות, מתוך מחשבה שיווקית שמי שתלבש אותן לא צריכה לדאוג שיציקו לה. המסר שעולה מכך הוא שאנחנו אשמות בהטרדות מיניות כשאנחנו חושפות רגליים חלקות. כאשר המשפט "את מחטיאה גברים" הוא תשובה לגיטימית לאישה שמעלה תמונה חושפנית בפייסבוק; וכאשר בפרסומת של דואר ישראל מוצגת אישה שנהנית מאונס; דווקא שימת החברה והעבריינים במרכז מבשרת על רוחות של שינוי חברתיים.

את הנביטה הראשונה של זרעי השינוי האלה ניתן להרגיש אצלנו, אולי באופן לא מפתיע, מכיוון הקהילה ההומו-לסבית. תגובתם לנרטיב שנוצר של "בכיר מהקהילה הגאה" שכביכול אנס, היה מם של משה קצב תחת הכותרת "בכיר בקהילה הסטרייטית". הם הזכירו לכולנו שהטרדות מיניות זה לא רק עניין אישי, או עניין חברתי בקבוצות שנתפסות כשוליים. אלא, זה עניין של נורמות מוסריות ולגיטימציה חברתית של כולנו.

עם זאת, יש לנו עוד דרך ארוכה ללכת. טוב נעשה אם כולנו נלמד מהקמפיין של מיסולה, ונתערב לא רק במקרה של חברה שיכורה בבר, אלא בכל מקרה שבו אנחנו רואים הטרדה מינית: בכל פעם שמדברים באופן משפיל על המראה של אישה כאובייקט מיני, בכל פעם שמחפצנים אישה לצרכי פרסומת, בכל פעם שצועקים לאישה ברחוב ובכל פעם שמזלזלים בשכלה, כשרונה ויכולותיה של אישה, כי היא אישה. אחרת, הדרך מגרביונים שעירים לבורקה לא רחוקה.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה