ג'יימס גנדולפיני: מותו של הגבר האחרון

"טוני סופרנו היה אחד הדמויות היותר מורכבות ושלמות שעלו על המסך וליוויתי בנשימה עצורה במשך שש עונות, וככזה היה נחשק, מאיים, מרתיע ומכמיר לב כאחת". נעמי אלון מספידה

20/06/2013
נעמי אלון קבלו עדכונים מנעמי
  • RSS

בפעם הראשונה שטוני סופרנו שבר את לבי זה היה בניסיון הנואש כמעט ילדותי, של המאפיונר כבד הגוף לזכות כנגד כל הסיכויים באהבת אמו. הדמות של ליוויה (שאת שמה העניק לה יוצר הסדרה דיוויד צ'ייס בהשראת ליוויה מ"אני קלאודיוס", זו שרצחה אחד מבניה כדי שהאחר יוכל למשול, אבל גם בהשראת יחסיו העכורים עם אמו שנשאה את אותו שם) שגילמה ננסי מרצ'נד (שנפטרה מקץ שלוש עונות), הייתה מניפולטיבית, מיתממת, מנוכרת, חסרת רגש או חמלה ואפופה ברחמים עצמיים. דמות אומללה שמאמללת כל מי שבא איתה במגע.

הסיכויים של טוני לזכות באהבת אמו היו אפסיים, אבל הוא נאחז בהם כנגד כל הסיכויים, גם כשהפסיכיאטרית הצמודה שלו ד"ר מלפי מתריעה בפניו שאמו היא "בעלת הפרעת אישיות נרקיסיסטית". רק אחרי שהוא יגלה שאמו הוציאה חוזה על חייו, הוא יתרחק ממנה מבועת. בסצנה בה הוא בא לאסוף את אחותו ג'ניס המוכה והחבולה על ידי מאהבה ריצ'י אפריל, הוא מטיח בליוויה: "איזה סיכויים היו לה איתך כאמא? כשביקרת אותה על המשקל שלה, כשקראת לה זונה?". כשליוויה הקשישה מטיחה בו בטון מתבכיין שאין לו מושג כמה קשה לגדל ילדים, ומבקשת להתקרב ולנשק אותו, הוא נרתע. בעיניים שלו אפשר לזהות תערובת של חמלה, בעתה, גועל, וכעס. הוא יוצא במהרה מפתח ביתה מועד בכבדות ומשתטח ארצה. ליוויה ספק פורצת בצחוק, ספק ממררת בבכי ליד הדלת. סצנה קורעת לב.

ג'יימס גנדולפיני מת. הוא גילם תפקידים שונים אבל בשבילי וכנראה עברו רובנו, תמיד יישאר טוני סופרנו, הדמות הטראגית של המאפיונר מניו ג'רזי. האלים, האגרסיבי, שסובל מהתקפי חרדה, התקפות זעם והתפרצויות רצחניות. הנוכחות שלו על המסך הייתה מהפנטת, עם הגוף הכבד, המבט המצומצם שלעתים נמתח לחיוך ממזרי, אבל באותה מהירות מסוגל ללבוש ארשת אכזרית ואטומה, הלסת הכבדה, החזה השעיר שמתחת לחלוק ולגופיה, ההליכה הכבדה הנוטה קדימה והגוף הדובי של גבר שנראה בגיל העמידה כבר בשנות השלושים לחייו, מכריס ומקריח, אבל ממגנט.

אי אפשר היה שלא להתאהב בג'יימס גנדולפיני. כששמעתי את הידיעה על מותו בטרם עת, כמעט בזמן אמת, לפנות בוקר, לבי החסיר פעימה ועצבות אפפה אותי. כאילו הכרתי אותו אישית. נפשי נקשרה בדמות הזאת.

היה בטוני סופרנו צירוף של תכונות שהפכו אותו למושך ומהפנט כנגד כל הסיכויים: הכריזמה הממגנטת של "הגבר הרע", הפסיכופת, השולט, הבוס, שלובה בשלל חרדות, נוירוזות, ונפילה להתקפי דיכאון. העיניים העייפות והנוגות, הילדותיות, הציניות, החרמנות, הזללנות והתאוותנות. טוני סופרנו היה אחד הדמויות היותר מורכבות ושלמות שעלו על המסך וליוויתי בנשימה עצורה במשך שש עונות, וככזה היה נחשק, מאיים, מרתיע  ומכמיר לב כאחת.

מסתבר שהחיים הם טרגדיה יוונית הרבה יותר נחרצת ממה שדיוויד צ'ייס הגאון טווה עבור טוני סופרנו. אם הסוף של סופרנו אמביוולנטי ולא ברור, ונגמר בהחשכת המסך למשך עשר שניות כשטוני ומשפחות סעדו בדיינר. סיום של שש עונות שהשאיר את הצופים בתהייה "האם טוני מת או לא?", הרי שהסוף של גנדולפיני חד ונחרץ, מוות מהתקף לב בגיל 51, דווקא בביקור באיטליה, המולדת הישנה שלו ושל טוני סופרנו. ככה, כשהוא על סף סדרת טלוויזיה חדשה, עם תינוקת בת שמונה חודשים, הסתלק גנדולפיני והשאיר אותנו עם תחושת החמצה קשה.

ואי  אפשר בלי לחשוב על טוני והנשים. למרות שהוא גבר שבגברים, הבוס הגדול של ג'רזי, חייו של טוני מושפעים מהנשים שסובבות אותו. הוא מתעלל בהן אבל כמעט לעולם לא יותר משהן מתעללות בו. המאהבות שלו תמיד יהיו אפלות, מתוחכמות, הרסניות, כה שונות מכרמלה אשת נעוריו, כה מזכירות את הקשר המוחמץ עם אמו, אמו המנוכרת ליוויה שחרטה צלקות באישיותו. אחותו המניפולטיבית והבוגדנית ג'ניס, כרמלה הקתולית האדוקה שמקבלת את עיסוקיו ושלל בגידותיו עד שכבר לא, הפסיכיאטרית ד"ר מלפי שמכירה אותו כל כך טוב, סולדת ממנו ונמשכת כאחת, מדו הבת המוצלחת שמגלה בשלב מסוים מה אביה עושה לפרנסתו ומתרחקת לשלל בחירות גבריות שונות כל כך מאביה. ושלל נשים אחרות שחייהן נקשרו בחייו, מסווטלנה קטועת הרגל, שמקסימה אותו באינטליגנציה שלה; עד לגלוריה טרילו, המאהבת בעלת הנטיות האובדניות, שתולה עצמה אחרי שהוא עוזב אותה, עבור בחשפנית הצעירה שהוא מעסיק בבאדה בינג ונרצחת באלימות נוראית על ידי ראלפי כשטוני לא ממש מגן עליה. וכמובן הדמות הטראגית מכולן, זו של אדריאנה,  חברתו של כריס, שמוצאת את מותה הידוע מראש בחיסול בהוראתו של טוני.

ג'יימס גנדולפיני מת. טוני סופרנו מת. ואם יש אלוהים שם למעלה, אז הוא בטח סועד את לבו בצלחת זיטי כמו שכרמלה ידעה להכין, לוגם יין משובח מהמולדת הישנה, מעשן סיגר ונהנה מלאפ דאנס או מזרועותיה המחבקות של מאהבת, מגיע לו. אני כבר מתגעגעת.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה