תהיו ההורים שלהם

מה עושים כשהילדים מתווכחים או טוענים ש"לכולם מרשים", ומדוע אנחנו, ההורים, כל כך מפחדים להתעמת ולהתמודד. נגה בירן, מדריכת קבוצות הורים, מייעצת כיצד להשפיע על הילדים

16/06/2013
נגה בירן קבלו עדכונים מנגה בירן
  • RSS

היכולת להשפיע על הילד ולהיות הורה בעל נוכחות והשפעה מעסיקה ומטרידה הורים רבים. יותר ויותר אנו נחשפים להשפעת החברים והמדיה על הילדים והמתבגרים שלנו. החשיפה למידע לא מצונזר ולא תמיד מותאם לגילם, יחד עם ההשפעה הגבוהה של החברים מדאיגה.

כמו כן, מדאיגה תופעת ההורים שמרגישים מוחלשים וחסרי יכולת השפעה על הילד ככל שהוא מתבגר. אנחנו פחות נוכחים בחברתם עקב עיסוקנו הרבים והקריירות התובעניות. הרבה הורים מוצאים את עצמם חסרי אונים אל מול הילד החזק, העומד על שלו, מתעקש ומתווכח, מנהל משא ומתן שלא יביישו אף עורך דין או עסקן ממולח. חסרי אונים אל מול ה״לכולם יש״ , "לכולם מרשים״ , ״כולם עושים את זה״ .

ההורה שמתקשה להתמודד עם התסכול של הילד וחוסר שביעות רצונו, עייף מהוויכוחים, ומוותר על המריבה מראש. כי ההורה מתחיל לחשוב לעצמו: אם לכולם מותר למה שאצא ההורה ה״רע״ היחיד? ואולי אני מגזים? ולמה שהילד שלי יהיה שונה מכולם והיחיד שחוזר מוקדם או שאוסרים עליו להשתתף?

ובדילמה הזו , כשאין לנו תמיכה או יעוץ בנושא ואנחנו עייפים או לא ברורים עם עצמנו, ופשוט לא יודעים להתמודד כי אין לנו את הכלים וגם לא את הפנאי להשקיע בכך, אנחנו כהורים נחלשים ומוותרים ומוצאים את עצמנו חסרי אונים.

איך זה משפיע על הילדים שלנו?

כשהילד פוגש אותנו חסרי בטחון בדרך שלנו, מהססים, נתונים להשפעת טיעוניו המשכנעים, פוחדים להתעמת ולהתמודד, ובאופן כללי נבהלים מתגובותיו הכוללות: בכי, צעקות, טריקת דלתות, כעס וכדומה. זה לא המצב האופטימלי עבורו ובוודאי לא עבורנו ההורים. הילד לא נתרם מזה ונותר בתוך תוכו מבוהל וחרד. אם הורי נבהלים ממני ואני חזק מהם זה מפחיד!  כי מי שומר עלי, מגן עלי, דואג לי?  אם אין לי על מי לסמוך בעולם הזה, אין לי הורה שיודע מה הוא עושה ויש לו דרך חינוכית ברורה, זו תובנה מאד מפחידה. כי הילד, כמה שהוא נראה לכם חזק ועוצמתי מבחוץ,  בפנים מתחולל בנפשו הרבה בלבול ופחדים שהוא אינו יודע כיצד להתמודד עמם. ילדים ומתבגרים הרבה פעמים פוחדים מהזעם והתוקפנות של עצמם. הילד צריך לדעת שיש שם מישהו חזק, רגוע, מגן ושומר עליו מפני עצמו, מפני חבריו וסיטואציות שהוא מתקשה להכיל או להתמודד עמם. הילד מצפה מאתנו להכוונה, הדרכה. אפילו אם הוא לא מודה בכך בגלוי. זו משאלה של כל אחד שיהיה לו על מי להישען.

הילד שלכם זקוק לכם

לכן הורים יקרים, אל תוותרו על התפקיד שלכם. התפקיד היקר מכל והמשמעותי ביותר עבור ילדכם. זה בסדר שלא תהיו חברים של הילד. תהיו ההורים שלו!!! הוא זקוק לכם מאד. הוא זקוק לכם בנוכחות שומרת. אל תוותרו על משימתכם להיות שם בשבילו. גם כדי להקשיב, לתמוך, לכוון ולעזור. וגם כדי להגביל ולאסור ( זה חלק מהתפקיד).

כהורה חשוב להיות עם יד על הדופק, לדעת מה קורה בעולמו של הילד (הפנימי והחיצוני), להיות בעניינים, מי החברים, לאן הוא הולך, מה קורה אתו. לבקש ממנו לדווח, לבקש רשות, להיות עמכם בקשר. לא לתת חופש גדול מדי וגם לא להגביל על כל צעד ושעל.

צריך למצוא את האיזון. האיזון בין לאפשר לבין לשרטט עבורו קוים אדומים. האיזון בין להקשיב לבין  לתת את הטון שלנו. מאד חשוב שניתן את הטון ונשפיע כהורים. וחשוב עוד יותר לדעת איך לעשות את זה בדרך חיובית ושלא תיצור אנטיגוניזם מצידו של הילד. ( לא הרצאות ארוכות, האשמות או ביקורת). אפשר ללמוד איך לתקשר באופן חיובי ואפקטיבי עם ילדים.

אל תוותרו על מעורבות ואל תרימו ידיים כאשר הילד מתנגד ומתווכח. תעשו זאת לטובת הילד. גם אם זה לא קל עבורכם. תאמינו לי הוא יודה לכם על זה בעתיד. (וגם אם לא, תדעו שעשיתם את הכי טוב שידעתם). ככל שהקשר בינכם יהיה חיובי וקרוב, אך אם זאת מאד ברור מי ההורה ומי הילד, כך ייטב לו. אל תחכו שדברים יסתדרו עם הזמן. קחו יוזמה ותתחילו להוביל את הקשר והיחסים למקום שאליו אתם חותרים. תגייסו את כל התמיכה שאתם זקוקים לה כדי להיות איתנים, נחושים ועקביים לעבר המטרות שהצבתם לעצמכם בקשר עם הילד. כי הילדים שלנו זה הדבר היקר לנו מכל. שווה להשקיע בהם ובהורות שלנו, לא?




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה