יום חופשי בקרויצברג

המלצות לבילוי של יום ברובע קרויצברג בברלין, מתוך הבלוג של נירית בן יוסף. עתיקות, אופנה, מסעדות וברים

16/08/2010
נירית בן יוסף קבלו עדכונים מנירית
  • RSS
» לא להגיע עם הנץ החמה. אורניינשטרסה (צילום: נירית בן יוסף)

נגיף לא מסוכן גרם לכך שהסיור שהייתי אמורה לערוך היום בוטל, וזכיתי ביום חופשי עם מזג אוויר נהדר, בין 22 ל-24 מעלות, ולא בין 35 ל-38 מעלות, כמקובל לאחרונה בברלין. ולמרות שבכל יום מימות השבוע אני מסתובבת בשל עיסוקי ברחובות העיר, ביום פנוי שכזה איני יכולה להישאר בבית עם הרגליים על הספה. העיר מושכת אותי אליה, לגלות מקומות חדשים או, כפי שקרה היום, לחזור אל המקום שבו חייתי בברלין לפני 23 שנה, אל קרויצברג, אל האורניינשטרסה (Oranienstrasse), מין רחוב זיגזג שבו בכל שתי דקות את עוברת ממדרכה למדרכה, כי ראית בצד השני בחלון שמלה שאת חייבת לבדוק מקרוב. בערב הוא הופך לרחוב בילוי שבו ברלינאים, תיירים וברלינאים טורקים חוגגים זה ליד זה, או זה ביחד עם זה. לפני בתי הקפה הטורקים נוצרות על המדרכה ערימות קטנות של קליפות הגרעינים, כמו בבית בעיקרון. את חלק מבתי הקפה והחנויות אני מכירה מאז, והיה נעים לבקר את האופטומטריסט שאצלו קניתי משקפיים לפני עשרים שנה ולגלות שהמבחר נשאר מובחר כפי שהיה ורק שערותיו האפירו. הוא לא משאיר כמוני 70 יורו פעם בחודשיים במספרה. יש אנשים בעלי כוח רצון.

אבל הרחוב גם השתנה. יש בו עכשיו יותר בתי קפה וחנויות בגדים אופנתיים. הגוש האנרכיסטי שחי בו וקבע את הטון בקרויצברג בעבר לא היה סובל בקרבתו חנויות כאלה, והיה דואג לנפץ את חלונותיהן, או לכתוב ססמאות אנטי קפיטליסטיות על הקירות כמו "החרימו את גרבי הניילון!". שינוי מעניין נוסף הוא שהחנויות והמסעדות הטורקיות הרבות ברחוב זוכות לביקור של קהל מעורב, ולא רק טורקי. מעניין היה לדעת מי השתנה יותר, הטורקים שהתקרבו לגרמנים, או הגרמנים לכיוון הטורקים.

איך מגיעים

הדרך הטובה ביותר להגיע אל האורניינשטרסה היא דרך שער קוטבוס (Kottbusser Tor). פעם עמד כאן אחד משערי העיר, והיום זאת כיכר עגולה, מזעזעת בכיעורה אך מדהימה בצבעוניותה. לצד הג'נקים מהלכים כאן אינטלקטואלים שמאלנים, תיירות צעירות במכנסיים קצרים ואמהות טורקיות עם מטפחות ראש. בצד שמאל של המפלצת מסתתר קיוסק טורקי קטן של דגים, הכל טרי ומוכן במקום, בסנדביץ' או על הצלחת, עם הרבה סלט ולימון כמו שצריך. את הקפה אפשר לשתות ממש מעל הקיוסק, על מרפסת המפלצת. לא בגלל הקפה עצמו, אלא בגלל המיקום הנפלא. זה כמו לשבת ביציע של תאטרון, תאטרון הכיכר. השתדלו לא להתבונן בריהוט של בית הקפה. מי שרוצה יכולה בין לבין להיכנס למשרד ההימורים הצמוד, ולהמר על סוס שמשכנע אותה.

דרך האדלברט שטרסה (Adalbertstrasse) מגיעים אל האורניינשטרסה, ולא משנה אם פונים לימין או לשמאל – בכל מקרה צריך לכסות את כל הרחוב. למי שאוהבות עתיקות כדאי להיכנס לסנאי (Eichhoernchen) במספר 187. בגדים, שמונצס, רהיטים. לפני 22 שנה קניתי שם כורסה ישנה שקיבלה ריפוד חדש, ועדיין כוחה במותניה. זהירות, החנות נפתחת רק בשעה 12. בכלל, לא כדאי להגיע לאורניינשטרסה עם הנץ החמה, אלא אם כן בילית את כל הלילה בבר או במועדון והרגע יצאת אל השחר העולה.

בגדים, אקססוריז, מברשות

קצת לפני העתיקות במספר 180 אפשר לראות מה תלוי בוורפוטשי (Verputschi), חנות בגדים קטנה ונחמדה, או בחנות בהמשך, טוקסדו (Tuxedo), מספר 181, שם מבחר יותר גדול של בגדים וגם של תכשיטים, תיקים ונעליים.

לאלה שאוהבות סגנון כוחני יותר, הכולל קעקועים, כדאי לעבור לצד השני, ל-O23. זה גם מספר הבניין. חלק מהנעליים הנמכרות כאן יכולות בהחלט להיכנס לרשימת כלי הנשק המסוכנים, אך דווקא כאן קניתי מחזיק מפתחות בצורת בובה מטורפת לבני הצעיר, בתקווה שהילד יבין את המסר ולא יאבד את מפתח הבית ששוויו הון.

אם אתן כבר בצד הזה של הרחוב, חובה להכנס במספר 26 לחנות המברשות האגדית, שהמברשות בה מיוצרות על ידי עיוורים בקומפלקס החצרות מאחור. רק כאן ניתן להבין עד כמה זקוקה עקרת הבית למברשות בחייה, ולא נפרט. תמצאו כאן אפילו צלב מברשתי תלוי על הקיר (בלי הצלוב). מי שצריכה עוד ספר צילומים על ברלין או מפה של העיר, או שסתם מתחשק לה לעלעל בספרי אמנות או לראות תערוכה של אמנות מודרנית, יכולה לעשות זאת במספר 25, בחנות הספרים Kisch & Co, שבחלקה האחורי היא גלריה.

בילוי בחמאם

אחרי שכיתתנו רגלינו, מגיעה לנו הפוגה שיכולה לקרות באחד מבתי הקפה הרבים סביב להיינריך פלאץ (Heinrich Platz), או מעבר לפינה, בחמאם שבבית החרושת לשוקולד, שהפך לפרויקט של נשים עבור נשים. אל חשש, החמאם מופעל על ידי נשים טורקיות, ואין בתוכו הסברה פמיניסטית אקטיבית. בימי החורף הייתי מבקרת עם בני הבכור בחמאם, והנשים הטורקיות היו פותחות שולחן על משטח האבן החם ומזמינות אותנו לאכול איתן. כמו במרחצאות רומיים, עירומים ומסובים. הכתובת של המקום היא Mariannenstrasse 6 .

אחד התחביבים שלי הוא להיכנס לחנויות משקפיים ולמדוד. רבע שעה כזאת משפרת את מצב רוחי, ומאפשרת לי לפנטז בחודשים הבאים על זוג המשקפיים הבא. החנות שעליה אני רוצה להמליץ דורשת יותר מרבע שעה, רק שלא נעים לי מהמוכרים שזורקים עליי מבטים שאותם אני רואה דרך המראות הרבות. החנות נקראת Brillenwerkstatt, כלומר סדנת המשקפיים, והיא ממוקמת במספר 32. הפסקת קפה שנייה אפשר לעשות בקפה לוציה (Luzia) המעוצב כאילו זרוק במספר 34, ומושך אליו בעיקר קהל אנגלופילי, או בקופישופ התכליתי כמה בתים בהמשך, עם קפה טוב ועוגות טובות בלי חיינדאלאך.

מה אוכלים, מה שותים

אם הגיעה השעה, וכבר ירד הערב וצריך לאכול משהו, מומלץ לפנות שמאלה אל הדרזדנרשטרסה (Dresdenerstrasse 121) כדי לאכול במסעדה האיטלקית הנקראת "מועדון הגורגנזולה" (Gorgenzolaclub). אחרי האוכל עוברים לבר הצמוד, המכונה המלאך החונק (Würgeengel) על שם אחד מסרטיו של לואי בונואל. פתאום עלתה בראשי המחשבה, כמה נכון לשלוח נשים לבר שנקרא המלאך החונק. הבר מלא בלילה באנשים יפים ומעניינים, שיושבים, עומדים, מעשנים ובעיקר שותים. לא לשכוח לפעמים להרים את העיניים, ולראות את התקרה הנהדרת.

בקצה הרחוב, מתחת למפלצת שבה בצהריים אכלנו דגים ושתינו קפה, נמצא עוד בר פופולרי אך שונה לחלוטין, ה-Möbel Olfe , כלומר הרהיטים של אולפה. לאו דווקא כוס התה שלי, או כוס הבירה שלי, אבל תשפטו בעצמכן. הבר הכי שונה, והכי קיטשי שמותר, הוא Roses באורניינשטרסה 187. שווה לפחות דרינק אחד בתחילת או בסוף הלילה. ממול, במספר 31, אפשר לרקוד במועדון הקטן והצפוף להפליא, Cake Bar. אני חושבת שגם סבתא שלי היתה מרגישה כאן טוב, חוץ מהבעיה בברך כמובן. אם אתן ממש בכושר, לאחרונה התחיל דיסקו על גלגיליות במועדון הוותיק ביותר ברחוב, SO36 , שנמצא דווקא במספר 190-192. חוץ מהגלגיליות יש כאן הרבה מאוד הופעות חיות ומסיבות של קבוצות שונות ומשונות. כדאי לבדוק מראש לפני שנכנסים.

מתוך הבלוג Berlinirit.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה