הבטר פלייס שלך

איפה טעה שי אגסי ואיך זה קשור לחיים שלנו? אודי פרידן חושב שהכשלון של בטר פלייס יכול להיות הנצחון שלך

30/05/2013
אודי פרידן קבלו עדכונים מאודי
  • RSS

העורך של היומון הכלכלי הנחשב אמר לי: נו בוא תכתוב על זה.

דווקא אני חושב לכתוב על זה בסלונה, השבתי.

מה לקוראות סלונה ולזה? הוא תמה

תקרא ותבין. אמרתי.

אז הנה:

החשמלית של אגסי.

עכשיו כולם מסבירים את החלום ושברו. ניתוחים כלכליים על תוכניות עסקיות הזויות.

איך נשבו בקסם גיבורים. עידן עופר, החברה לישראל, רנו, פרס, ומי לא.

חכמה שלאחר מעשה היא חכמה קטנה מאד. אבל זוגתי יודעת שלפני שנתיים וחצי דרשתי לה מדוע אין מצב שהרעיון יצליח. והייתי נחוש ובטוח, בדיוק כשם שאגסי התהולל בחוצות עם תזה הפוכה.

הביטחון העצמי שלי היה לגיטימי. לא גררתי משקיעים להימור של מיליארד דולר. לא התעסקתי לא בעלויות לא בתוכנית העסקית לא במימון לא בטכנולוגיה ולא בפוליטיקה. כל אחת מהסיבות הללו הספיקה כדי להפיל את המיזם, אבל אני חשבתי על משהו אחר.

זה היה בלילה לפני שנתיים וחצי  וג.ג ידידי מהשכונה קפץ לכוסית קטנה. כיוון שבד"כ אנו משוחחים על החיים ועל מיקומנו הזמני ביקום, הגענו אסוציאטיבית לבטר פלייס. לא מאמין אמרתי לו. פרט ונמק השיב האיש שהקים כמה עניינים בחייו.

תראה, מהי מכונית?

הרי אפשר להגיע ממקום למקום באמצעים זולים יותר כלכלית.

יש אוטובוס, יש רכבת, יש מונית..אבל מכונית זה  ח ו פ ש.  ח ו פ ש. מהות החופש. מהות האינדיבידואליזם.

אני, שלי, לבד. מתי שבא לי, לאן שבא לי.

תראה אנשים תקועים שעות בפקקים ואפילו לא מוכנים לקיים את רעיון הקאר-פול שהיה חוסך להם המון כסף וגם מוריד חצי מהמכוניות בכל בוקר נתון וכך מפנה להם את הכביש שהם בעצמם הופכים אותו לגיהינום..והכל למען האגואיזם המזוכך:  אני. שלי. לבד.

ורעיון המכונית החשמלית הוא רעיון של כבלים. תרתי משמע. והבנאדם רוצה להיות משוחרר.

WIRELESS!

רעיון המכונית הנטענת מדבר על בטר פלייס, אבל בעצם עובדתית מחזיר אותנו אחורה לוורס פלייס - הצורך להתחבר למכונת הטענה שתאפשר לנו להמשיך בנסיעה. קצת עושה לי תחושת דיאליזה.

וגם הנתונים לגבי נניח 160 ק"מ ללא טעינה הם אחיזת עיניים. ולא כי הם שגויים אלא בגלל "עיקרון החצי הפילוסופי": נניח שקמתי בבוקר אחרי שהשתמשתי רק בחצי. כלומר נשאר לי טעינה רק ל 80 ק"מ שלא יספיקו לי לשוטט בבטחה ולכן כבר אחרי חצי אני צריך למלא בכל פעם.

"החשמלית של אגסי" היה מטבע לשון שגור. הנה השגיאה. העיוורון.

אגסי. הישראלי הגאון מול הטיפשים האלה ממרצדס אאודי טויוטה ושברולט.

ואכן המכונית הנבחרת הייתה רנו פלואנס. ממותה טרחנית גמלונית חסרת ביצועים ושיק.

חזון המכונית וחופש התנועה שייך ללא ספק להנרי פורד (1863-1947). האיש מכר למעלה מ-15 מליון מכוניות פורד שחורות. שמוק אנטישמי אבל חבל שאגסי לא הקשיב לו: "אינך יכול לבנות מוניטין על דבר אשר אתה רק עומד לעשות".

שמואל חרל"פ, היבואן המקומי של מרצדס (נפוח לא קטן אבל הפעם צדק), ניסה לצנן את שיכרון אגסי: "על מנת 'לרדת' מההימור הכוחני נגד הטכנולוגיה ויצרני הרכב, בטר פלייס חייבת להתפכח משיכרון הכוח ולהיגמל מהתמכרותה הסוחפת למצברים. עליה להמיר את מודל מפעיל הסלולר, המזלזל ביצרני הרכב, במודל חברת הדלק, שמכבד אותם. כפי שחברות הדלק מסתפקות באספקת דלק לכולם".

אבל אגסי דחה את מי הצוננין האשים את חרל"פ שהוא שבוי בקונספציית עבר. כי אגסי לא הבין את העבר. ולאן הולך העתיד. אגסי רצה שחרור מהתלות בנפט אבל לא הבין שאף אחד לא רוצה להיות תלוי באח הגדול ובמצבר שלו.

העולם הוא wifi לא כבלים.

העולם הולך לחופש. הפרט רוצה חופש.

מה שהיה סגור פעם, הופך כיום לפתוח. האינטרנט הוא זרז עצום לעניין ומשמש אייקון יומיומי לפתיחת השערים. מערכת אנדרואיד הפתוחה תנצח את הרודנות של אפל.

הסבר שאמי ביקשה לשמוע מרופא חמור סבר נחבא מאחורי שפורפרות וחלוק חוצץ, אחרי שחיכתה שעתיים במסדרון, הוא היום נחלת כל ילד סקרן בלחיצת כפתור.

שליטים אינם יכולים עוד להיחבא ספונים בארמונותיהם ישנים על מזרונים מלאים במיליארדים גנובים, וסטודנטים ידליקו את האור גם במדינות החשוכות ביותר.

חופש מהסודות האפלים. נשות ראשי ממשלה לא תוכלנה שאנשי הביטחון ייקחו לה לטיסה באקווריום את דגי המניקור. חופש המידע מעניק חופש מעריצות.

חופש.

מוזיקה, נתונים, התקשרות.

חופש עיסוק. חופש מצפון. לגיטימיות האני.

חלק מהחופש זה העכשיו.

דייט עכשיו, מתכון עכשיו, צילום עכשיו, התבוננות עכשיו. שיתוף.

צפייה מתי שבא לי. ואת כל הפרקים יחד.

אני רוצה ואני יכולה. וזה בסדר.

*

ואת צריכה לשמור על החופש הזה.

אם משהו או מישהו מונע ממך את החופש, אל תוותרי.

תאבקי. תחתכי. לכי הלאה.

ובדרך כלל את היא זו שמונעת את החופש מעצמך.

פוחדת. כבולה באזיקים שמזמן נפתחו, אבל התרגלת.

אז קחי את קריסת בטר פלייס כסימן לעידן חדש:

אין בטר פלייס - יש בטר יו. חופשיה. מעכשיו.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה