חופשה עם עצמי

לצאת לחופשה וליהנות מכל הפינוקים לבד. בלי ילדים, בלי בן זוג ובלי חברות. לא הייתי בטוחה שאצליח במשימה אבל שרדתי את החופשה בהצלחה רבה

27/05/2013
ליאת עיני קבלו עדכונים מליאת
  • RSS

לפני כמה שנים פגשתי ידידה שסיפרה לי שלכבוד יום הולדתה היא נוסעת לחופשה בצימר. ישר הגבתי - "איזה יופי, עם בעלך?" והיא השיבה שהוא שומר על הילדים והיא נוסעת לבד. "אבל מה תעשי לבד?" שאלתי בדאגה. היא חייכה ואמרה שזה יהיה תענוג. בשבוע שעבר כששאלו אותי אם אני רוצה לצאת לחופשה לבד, נזכרתי באותה שיחה וישר השבתי בחיוב. הודעתי לבני המשפחה שהם יאלצו להסתדר בלעדי לילה אחד, חשבתי שהם יהיו עצובים מאד אבל האמת היא שהם הסתדרו מצוין, וגם אני.

הגעתי למלון הרודס ים המלח שנפתח לפני שלושה שבועות (1 מאי), ישר לארוחת הצהריים החלבית שמבחינתי זו כבר התחלה טובה. מבחר גבינות משובח, המון ירקות והכי חשוב - קינוחים אמיתיים וטעימים, לא פרווה. עליתי לחדר עם נוף מדברי מקסים ואני מניחה שכתבי עיצוב היו כותבים שהחוץ והפנים מתכתבים. הצבעים, העיצוב הנקי ובכלל משהו באווירה הרגועה. הרגשתי צורך לשתף מישהו בכל הטוב הזה, אז נכנסתי לפייסבוק, לווצאפ ולמיילים, וגם הדלקתי טלוויזיה כדי שמישהו ידבר איתי, ומכל הטכנולוגיה הזו שכחתי שאני צריכה קצת שקט כי הגעתי לחופשה.

ירדתי לספא של המלון כי שם זה המקום האידיאלי להירגע. נשכבתי על מיטת הטיפולים, מוזיקה ברקע, ריח טוב של שמנים ואני מנסה להירגע, לתת למוח מנוחה, לא לחשוב על שום דבר. לא פשוט בכלל הסיפור הזה. בסוף כשכבר התמסרתי לידיה המצוינות של המטפלת, המסאז' הסתיים.

חזרתי לחדר מחויכת ושמחה והחלטתי שהגיע הזמן לשקט אמיתי. הרחקתי את הטלפון כדי שלא יהיה בהישג יד, ופשוט נחתי עד לארוחת ערב. מנוחה כזו ששוכבים בלי לעשות כלום וחושבים על החיים, לא משהו ברומו של עולם, ובלב יש תחושה נעימה בלי שום מטרה או תוכניות.

אחרי ארוחת הערב המצוינת עליתי לחדר, ולמרות שהבאתי ספר, עיתון וטאבלט (אתם יודעים, כדי שלרגע לא יהיה לי משעמם) פשוט נרדמתי. המיטה הייתה כל-כך נוחה וכנראה התעייפתי מכל הנעימות הזאת וללא הטכנולוגיה שמקיפה אותי ביום ובלילה.

בשגרת חיי אני קמה כל בוקר ללא שעון ב-6:30, גם בסופי שבוע. לאחר שינה טובה, קמתי בבוקר וישר לקחתי את הטלפון כדי להתקשר לבנותיי ולאחל להן בוקר טוב, אבל למרבה ההפתעה השעה הייתה כבר 8:00 והן היו בבית-ספר. לא האמנתי שישנתי כל כך חזק אבל כנראה שהמושג הזה שנקרא חופשה עושה טוב. התארגנתי לאט לאט וירדתי לארוחה הטובה ביותר – ארוחת הבוקר. בתור אחת שאוכלת בעיקר עם העיניים, העמסתי על הצלחת סלטים, מאפים וגבינות, וכמובן כוסות מיץ תפוזים, שוקו, מים וקפה. "שלא תגמר לעולם הארוחה הזאת", חשבתי לעצמי אבל כמובן שמהר מאד כבר הייתי שבעה ויצאתי מחדר האוכל שבידי כוס מיץ גזר טרי.

הלכתי על טיילת קטנה באורך של 100 מטרים והתיישבתי ב"אי" מלאכותי ויפה שנבנה בחוף הפרטי של המלון, על ים המלח. שתיתי את המיץ בהנאה וסימסתי לבן זוג "חבל שאתה לא פה איתי". עם כל הכייף, והיה כייף גדול, שבלבד, נראה לי שאני מעדיפה לחוות חופשה יחד. לסיכום החופשה שהסתיימה מהר מדי נכנסתי לים המלח ואפילו מרחתי על עצמי בוץ.

נגמר מהר מאד. תכננתי כל כך הרבה דברים לעשות אבל לשמחתי בשלב מסוים הצלחתי ממש לנקות את הראש, להנות מהנוף המדהים, מהשירות המפנק ומהשקט. במלון יש 223 חדרים, כך שזה מלון אינטימי יחסית ולא המוני ורועש. מכיוון שהמלון בשלבי הרצה, המים בבריכה עוד צלולים, הצוות שירותי במיוחד והמחירים יחסית סבירים למלון ספא (1,050 שקלים לזוג ללילה על בסיס חצי פנסיון באמצע השבוע ו-1,350 שקלים בסוף שבוע). חזרתי מהחופשה המפנקת והודעתי לבן-זוגי שמעכשיו אני רוצה שנקפיד לבלות יותר ולהנות מהחיים. מקווה מאד שנצליח לעמוד במשימה המורכבת הזאת.

גם הבלוגריות של סלונה בילו בחופשה במקום הכי נמוך בארץ.

_______________________________________

הכתבת הייתה אורחת של הרודס ים המלח.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה